ביהמ"ש: ניתן לאשר את תוכנית תעש - אך המדינה חייבת להתחיל בטיהור הקרקע

ההחלטה התקבלה בדיון בעתירות שהוגשו בגין תוכנית לקרקע באזור השרון - שבה פעלו מפעלי התעשייה הצבאית ■ בית המשפט ביקר את התנהלות המדינה בנוגע לניקוי הקרקע שעליה מתוכננות 23 אלף יחידות ■ השופטת מיכל אגמון־גונן הזהירה כי ייתכן שיוכנסו שינויים בתוכנית

מירב מורן
מירב מורן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
תוכנית הבנייה על קרקעות תעש בשרון
תוכנית הבנייה על קרקעות תעש בשרוןצילום: מינהל מקרקעי ישרא

בית המשפט המחוזי בתל אביב דורש מהמדינה להתחיל מיידית בטיהור הקרקע שבה פעלו מפעלי תעש באזור השרון. החלטת בית המשפט, שהתקבלה בשבוע שעבר, באה על רקע תוכנית בנייה שאישרה המועצה הארצית לתכנון בפברואר 2017 — שבגינה עתרו עיריות רמת השרון והרצליה, ועמן גופים סביבתיים ועמותות תושבים.

תוכנית הבנייה נוגעת לפיתוח של שכונה מנותקת ל–23 אלף יחידות דיור על קרקעות שממזרח לרמת השרון ומדרום להרצליה — בשטחים שבהם פעלו מפעלי התעשייה הצבאית (תעש). התוכנית אושרה לפני שנערך סקר זיהומים בקרקעות המתוכננות לפיתוח, שטיהורן כרוך בהוצאות גדולות.

המודל הכלכלי לבנייה על קרקע מזוהמת כורך אישור תוכנית בהתחלת ניקוי, שעלותו ממומנת מההכנסות מפיתוח הקרקע. בספטמבר האחרון קבע בית המשפט כי תוכנית הבנייה לאזור תעש השרון, שפורסמה בפברואר 2017, לא תקבל תוקף עד לדיון מקדמי בעתירות שהוגשו בעניין הזיהום.

ד"ר שמואל ברנר היה בין המעידים בדיוני העתירה. ברנר, ששימש בעבר משנה למנכ"ל המשרד להגנת הסביבה והיה אחראי על מתחמי תעש, מחזיק בסיווג ביטחוני שאיפשר לו כניסה למתחמי צה"ל וחשיפה למסמכים סודיים הנוגעים למצב המפעלים והשלכותיהם הסביבתיות. ברנר אמר כי בדיונים על אישור התוכנית בשרון נמסר מידע לא מדויק ולא נכון לגבי מצב הקרקעות — ונמסר לגביהן מידע חלקי במקרה הטוב.

בין השאר היה ברנר חבר בוועדה שחקרה פיצוץ סמוך לנוף ים, שנועד להיפטר מחומרי נפץ שאוכסנו בבונקרים באופן לא תקין. "התפזר חומר נפץ מסוכן, ועד היום השטח לא טוהר — ובתעש לא היה פיצוץ אחד כזה, אלא כמה פיצוצים", העיד ברנר. עוד הוא אמר כי טעות לטעון כי "לא משנה מה יש בקרקע, אם אפשר לתקן את הכל. אם כך הדבר, מדוע יש בארה"ב ואירופה שטחים (מזוהמים) שלא מטפלים בהם?"

מהו הרווח הצפוי לבניין שלכם מתמ"א 38 / פינוי בינוי

בהמשך הדיון טענה המדינה כי דווקא העתירה המתנהלת היא זאת שגורמת לעיכוב בעבודות הטיהור ועריכת סקר זיהום, אבל על רקע קריאותיו של ראש עיריית רמת השרון, אבי גרובר, שלפיהן אין מניעה להתחיל בטיפול בקרקע — בית המשפט נדרש לקביעה המורה למדינה להתחיל בטיהור ללא דיחוי, לפחות בשטחים מסוימים. בנוסף, ובהמשך לטענות שבעתירה, בית המשפט ציין כי תוצאות סקר קרקע באזור אחד ילמדו אם התכנון כולו מתאים, או שיש יש צורך בשינויים בתוכנית שהוכנה עבור קרקעות תעש בשרון.

לדברי גרובר, "החלטת בית המשפט מצביעה על הבעייתיות באופן אישורה של התוכנית ובצורך הבהול לטפל בקרקעות המזוהמות ולקיים סקר מזהמים מקיף ויסודי, המספק תמונת מצב עדכנית ומהימנה ביחס לזיהום. העתירה שהגשנו נועדה להגן על בריאות תושבי רמת השרון ולהבטיח כי הבנייה תצא לפועל רק לאחר קיום תסקיר וטיהור יסודי של הקרקע".

נציגי המדינה בדיון לא הצליחו לשכנע את השופטת מיכל אגמון־ גונן, כי הם פועלים לניקוי הקרקעות בדחיפות הנדרשת, או לפחות בקצב שתואם את קידום התוכנית. בהחלטתה איפשרה השופטת למדינה להכריז על אישור התוכנית — אך הזהירה שלא יהיה בכך כדי לחתום את התוכנית, וכי ייתכן שבהמשך יוכנסו בתוכנית שינויים.

תוכנית לא רלוונטית

השופטת המליצה למדינה להגיע להסדר עם הגופים הירוקים בנוגע לחקירת הסיכונים הסביבתיים, ולטיפול בהם. מבחינה זו הציגה השופטת את התוכנית ככלי חסר רלוונטיות — כל עוד לא תפעל המדינה לנקות את הקרקעות.

עיריית רמת השרון מיוצגת על ידי משרד מיתר ליקורניק, גבע לשם טל ושות'. עיריית הרצליה מיוצגת על ידי משרד הררי טויסטר ושות'.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker