איך באמת צריך לתכנן בניית אלפי דירות חדשות? - נדל"ן - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

איך באמת צריך לתכנן בניית אלפי דירות חדשות?

הוועדה לתכנון מהיר (ותמ"ל) אינה כלי אפקטיבי לפתרון מצוקת הדיור, וגם לא להגדלת היצע דירות עתידי ■ היא המצאה פוליטית הפועלת בשיטת הכביש העוקף - עוקף מתנגדים ועוקף בעיות תכנוניות - וכל תכליתה לסמן "וי" על עוד יחידות דיור שאושרו, כדי לכסות על כשלי הממשלה

15תגובות
שר האוצר, משה כחלון (מימין) בסיור בפרויקט מחיר למשתכן באופקים
אליהו הרשקוביץ

הדיון שהתנהל אתמול בוועדת הפנים של הכנסת על הארכת המנדט לוועדה לתכנון מתחמים מועדפים לדיור (ותמ"ל) היה רחוק מלעסוק בעניין החשוב באמת. והעניין החשוב באמת הוא שהוותמ"ל אינה כלי אפקטיבי לפתרון מצוקת הדיור, וגם לא כלי אפקטיבי להגדלת היצע דירות עתידי. מדובר בכלי תכנוני הפועל בשיטת הכביש העוקף — עוקף מתנגדים, ועוקף בעיות תכנוניות בלי להתמודד אתן.

רק כך צריך לבחון את התוכנית להקמת 3,000 דירות במתחם אפולוניה שבצפון־מערב הרצליה. לחברי הוועדה היה ידוע היטב שהקרקעות במקום מזוהמות, אך הם אישרו את התוכנית בלי להתחשב בסיכונים הסביבתיים. בית המשפט המחוזי בתל אביב ביטל לפני כחצי שנה את אישור התוכנית ומתח ביקורת על ההחלטה: "כיצד ניתן לאשר את התוכנית בלי לדעת אילו מחלקיה עלולים להיות מעוכבי ביצוע בשל הצורך בטיפול בקרקע?" הסוגיה עומדת במוקד דיון בבית המשפט העליון, אבל שאלתו של השופט עדיין תלויה באוויר.

תוכנית אחרת שקודמה בוותמ"ל, לבניית 9,500 יחידות דיור על הקרקע של בסיס תל השומר, תמומש — כך לפי הנאמר בה — "בתוך 25 שנים מיום אישורה". התוכנית אושרה לפני שנתיים, כך שנותר להמתין "רק" 23 שנים.

את העיר אופקים מבקשת הוותמ"ל להגדיל ב–50%. באופן חריג, בין המתנגדים לתוכנית גם אנשי אקדמיה ותכנון, שהתריעו כי אם העיר תיפגע התוכנית תצא לפועל. כך כתב לוועדה הגיאוגרף פרופ' ארנון סופר: "נדיר לגלות בתוכנית בנייה אחת מקבץ רחב וחמור כל כך של עיוותים תכנוניים: יש כאן קוצר ראות לאומי בעל השלכות קשות; עיוורון לאלטרנטיבות זמינות והגיוניות — אורבנית, כלכלית וחברתית; סירוב להאזין לאלטרנטיבות כנות ומוכחות; פגיעה בלתי־נסלחת ובלתי־מוסרית באוכלוסייה הנאמנה של תושבי אופקים הוותיקים והמייסדים; הרס בלתי־הפיך של חקלאות עידית שתוצאותיה הן על גבול הנס; השמדת אלפי דונמים של שטחים פתוחים ושכיות טבע; תכנון מגלומני של שכונת ענק חדשה — הגדולה מהעיר הוותיקה הבונה אותה; בניית עיר קניונים ומסחר בהיקף גרוטסקי, במסווה של בנייה דחופה לזוגות צעירים". נכון לעכשיו, קידום התוכנית מעוכב, עקב דיון בעתירה לבית המשפט העליון שהגישו חקלאים מהסביבה.

ברוח דומה עלינו לראות גם את הפרט שנחשף באחרונה ב–TheMarker: הוותמ"ל, שאמורה למנות חוקר לבדיקת ההתנגדויות לתוכניות, מינתה חוקר מסוים לטיפול ביותר משליש מהתוכניות שהוגשו להן התנגדויות, וזאת מתוך מאגר של 58 חוקרים. מדוע ניתנה העדפה לחוקר הזה, ולא מפזרים את העבודה בין חוקרים רבים? לא קשה לנחש. גם כאן, שאלת איכות התכנון נדחקת הצדה לטובת שאלת תום הלב בהתנהלות הוועדה, ושאלת המטרה האמיתית של קיומה.

מטרה זו באה לידי ביטוי בצורה מזוקקת בטיפול בתוכנית מחנה סירקין במזרח פתח תקוה, שם החליטה המדינה להעביר את הטיפול בתוכנית מהוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה לוותמ"ל. מדוע? כי קצב הטיפול בתוכנית בוועדה המחוזית היה אטי מדי לטעמם של אנשי קבינט הדיור.

בנייה במודיעין
משה מילנר / לע"מ

בית המשפט העליון דן בעתירתה של עיריית פתח תקוה בעניין. הוא אמנם דחה את העתירה, אך השופטים יצחק עמית, דפנה ברק־ארז ויוסף אלרון העירו בהחלטתם, כי "ההיסטוריה (ויש לומר ההיסטריה) הנוגעת למשברי דיור קודמים ולחוקים קודמים מלמדת כי לצד המהירות וקיצור ההליכים, יש להישמר מפני פרויקטים שעלולים להתברר כבכייה לדורות".

אם מהות הוותמ"ל אינה להגדיל את היצע הדירות הנוכחי — ברור שלפחות חלק גדול מהתוכניות שהיא מקדמת לא ישפיעו על היצע הדירות בשום מועד הנראה לעין — לשם מה היא קיימת? מהסיפורים שהובאו לעיל, ומאחרים שלא הובאו כאן, עולה כי יותר מאשר היא ועדת תכנון, תכלית הוועדה היא לסמן "וי", על עוד יחידות דיור שאושרו, או במלים אחרות: לשמש כלי עזר פוליטי.

אחת הטענות הנפוצות היא שהוותמ"ל הוקמה בשל האטיות וחוסר היעילות של הוועדות המחוזיות והמקומיות לתכנון ולבנייה. האמת ידועה כבר שנים: לוועדות התכנון והבנייה חסר כוח אדם מקצועי, ולא נעשה די בתחום; בשנים האחרונות הוועדות המחוזיות התייעלו מאוד, כך שזו ודאי לא סיבה מספקת. הליכי תכנון, במיוחד באזורים צפופים, הם הליכים מורכבים עם השלכות סביבתיות רבות, שמן הסתם גם מתמשכים זמן רב. דיכוי מתנגדים והאצת הליכי דיון בתוכנית, כפי שנעשה בוותמ"ל, ודאי לא הופכים את הטיפול לטוב יותר.

ולבסוף, טענה משונה שהועלתה באחרונה היא שגם רמת התכנון בוועדות התכנון והבנייה ירודה, כך שאטיות בתכנון אינה ערובה לתכנון טוב. נכון, אז מה? האם תכנון גרוע בוועדה אחת מצדיק תכנון גרוע בוועדה אחרת?

כדאי לערוך בדיקה מעמיקה באשר לאיכות התכנון בישראל, כי לא פעם מתברר שהבעיות התכנוניות אינן בוועדות, אלא בממשלה — שאמורה לבצע את התכנון של אזורי התעסוקה, התשתיות, התחבורה, וכל אותם דברים שהיא כושלת ומפגרת בתכנונם.

גם בהיבט זה, הוותמ"ל לא תשנה דבר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#