גילי מלניצקי
גילי מלניצקי

המדינה תפקיע קרקעות המיועדות לשימושי ציבור שנמצאות בבעלותה  – ותעבירן לידי הרשויות המקומיות, במטרה לזרז תהליכי בנייה של שטחים ציבוריים. כך הודיעה היום (א') מועצת מקרקעי ישראל בראשות שר האוצר משה כחלון.

מהירים ובלי קשקושים - חפשו TheMarker בטלגרם (להורדה באנדרואיד, להורדה באייפון)

בשבועות האחרונים התקדמו המגעים בין רשות מקרקעי ישראל לבין מרכז השלטון המקומי, שבמסגרתם נחתם הסכם הבנות על שינוי מנגנון הטיפול בשטחי הציבור המצויים ברחבי הארץ. בשבועות הקרובים צפוי להיחתם ההסכם המלא ובו המנגנון החדש.

לפי ההסכמות, שטחים עירוניים המיועדים לשימוש ציבורי, שכיום נמצאים ברובם בבעלות של רמ"י, יוכלו לעבור לבעלות הרשות המקומית. כך לא תדרש רמ"י להיות צד לעניין החוזי והקנייני בעת שעירייה מבקשת לקדם הקמת מבנים בשטחי ציבור.

כיום, כדי לבנות ולהשמיש שטחי ציבור עירוניים,  מקצה רשות מקרקעי ישראל את הקרקע לרשות המקומית בהסכמי חכירה, ולעיתים הרשות המקומית פועלת להפקעתן במסגרת הוראות התב"ע (תכנית בניין עיר), כדי להגדיל זכויות ולהבטיח את השימושים - כך שיתאימו לצרכי העיר.

מהו הרווח הצפוי לבניין שלכם מתמ"א 38 / פינוי בינוי

ההתנהלות הזו מקשה על ניהול יעיל של נכסים אלו. עקב תהליכים שהתארכו שלא לצורך ופגעו באיכות חייהם של תושבים ובהתקדמות שכונות חדשות ומתחדשות בערים - נוצרו חיכוכים וחוסר שביעות רצון של הצדדים המעורבים.

במצב החדש, העירייה תוכל לפעול ישירות על הקרקע ומול יזמים וקבלנים, ולא תידרש להכניס למשוואה גם את רמ"י. מדובר בהסדרת הבעלות על שטחי ציבור שעליהם נבנים מתנ"סים, גינות ציבוריות, מוסדות חינוך, מגרשי משחקים, מועדוני קשישים ותנועות נוער, אולמות תרבות עירוניים וכו'.

לאחר שייחתם ההסכם המלא בין מרכז השלטון המקומי למועצת מקרקעי ישראל צפויים הצדדים למפות את השטחים הציבוריים ברחבי הארץ, כאשר חלק מהשימושים יופקעו ללא תשלום על ידי הרשויות המקומיות, ביניהם הקמת מרכזים קהילתיים וחינוכיים לשימוש יומיומי של הציבור; בעוד שבעבור חלק מהשימושים תתאפשר מסירת קרקע בחכירה - אולם הבעלות תשאר בידי רשות מקרקעי ישראל. הקרקעות שבהן תותר חכירה בלבד יהיו כאלו שבהן השימושים העיקריים הם לטובת הקמת והפעלת תשתיות-על, כמו נמלי תעופה ונמלים ימיים, רכבות, פארקים גדולים, שווקים, תשתיות תחבורה, מתחמים של רשויות וחברות ממשלתיות ועוד. הרשויות ידרשו להתחייב כי אזורים אלו יוקצו רק בחכירה.

מעבר לכך, נקבע כי גם בשטחים ציבוריים שבהם מותר עירוב שימושים, תתאפשר ההפקעה של הקרקעות לטובת הרשות המקומית. כך למשל, גם אזורים שעיקרם שטחי ציבור אך 20% מהשטח מותרים לפי התב"ע לשימוש מסחרי או למשרדים – יעברו לבעלות העיר, כל עוד זו תשמור על השימוש הציבורי כייעוד מרכזי. 

בשל השינוי, מקווים במועצה שתתרחש האצה בבנייה, בהישען על שטחים מסחריים ומשרדים שיוכלו להחזיר את עלויות הבנייה ולשמש כהכנסות לעיריות. בנוסף, טוענים כי הדבר יעודד תהליכי עירוניות ועירוב שימושים בשכונות שנחשבו שכונות למגורים בלבד, או מתחמים שלאחר שעות הפעילות החינוכית נותרים ריקים ומבודדים.

עם זאת, בהתרת מהלך זה עולה החשש מפני מצב שבו הרשויות המקומיות ישנו את השימושים או יגדילו את הזכויות להקמת שטחי מסחר ומשרדים באופן שעלול לפגוע בייעוד הציבורי - וכך ייפגעו גם התושבים. עירייה שתהיה מעוניינת לתת זכויות בנייה שיאפשרו לה להגדיל את מקורות ההכנסה שלה מארנונה, או דרג שיהיה נתון ללחצים חיצוניים של יזמים וקבלנים, למשל, עלולים להטות את המאזן ולגרום לפגיעה בייעוד המקורי של הקרקע.

בעבר נראו מקרים שבהם שימוש במבנה שייעודו ציבורי הוטה על ידי גורמים בעירייה עצמה, למשל במבנה מרכזיית בזק בשכונת קרית ספר בתל אביב, שבעניינו הכריע בית המשפט כי הוועדה המקומית לא פעלה כנדרש ופירשה את השימושים במבנה שלא כדין. רמ"י תדרש לפקח על כך שהשימוש הציבורי נשמר ולא פוגע בתוואי השכונה.

בהודעת מועצת מקרקעי ישראל נכתב: "הצעה זו תתמוך במדיניות המועצה לפישוט הליכים ולצמצום החיכוך עם הרשויות המקומיות, הפניית כח אדם לעיסוק בפעולות הליבה ובעסקות משמעותיות ומתן היכולת לגבש מנגנון אכיפה מסודר לחוזי החכירה שייחתמו".

ממרכז השלטון המקומי נמסר: "אנחנו מברכים על החלטת רשות מקרקעי ישראל לייעל את הסדרת השימוש במקרקעיה לצרכי ציבור. אנו מצפים לשיתוף פעולה עם השלטון המקומי על מנת להפוך את המהלך ליעיל ומיטיב עבור תושבי ישראל".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker