כמה אנשים ימותו כדי שהדירה החדשה שלכם תהיה מוכנה? - נדל"ן - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כמה אנשים ימותו כדי שהדירה החדשה שלכם תהיה מוכנה?

הקבלנים מנסים לחסוך בהוצאות, משרדי הממשלה מתרשלים במילוי תפקידם, המשטרה מושכת ידיה והפועלים מוחלשים. התוצאה: תאונות באתרי הבנייה נהפכו לשגרה. רק השבוע הן גבו את חייהם של שני בני אדם — פועל ועוברת אורח ■ האסון הבא בדרך

23תגובות
קריסת המנוף שהרג את נטע רוטמן השבוע בכפר סבא
ניר קידר

קשה להאמין שמישהו בענף הבנייה הופתע מהתאונה הקטלנית שאירעה ביום ראשון, ובה נהרגה נטע רוטמן כתוצאה מנפילה של מנוף על מכוניתה. יש להניח שאיש מהעוסקים בתחום גם לא הופתע שרק יום לאחר מכן נהרג האני נג'אר, 40, עקב קריסת הפיגומים באתר הבנייה שבו עבד בטמרה. שילוב של משרדי ממשלה המתרשלים במילוי תפקידם, משטרה שמושכת ידיה, עובדים מוחלשים וקבלנים שמנסים לחסוך, הביא לכך שתאונות באתרי הבנייה נהפכו כמעט לדבר שבשגרה.

עדכונים ראשונים ודיווחים מהירים - חפשו את הערוץ של TheMarker בטלגרם

לפי נתוני קו לעובד, עמותה שנועדה להגן על זכויות של עובדים מוחלשים ומקופחים, ב–2017 התרחשו 256 תאונות עבודה באתרי בנייה, שגבו את חייהם של 35 פועלים, וגרמו לפציעתם של 229 איש באורח בינוני־קשה. ב–2018 נהרגו שבעה בני אדם בתאונות באתרי הבנייה. 66% מהנפגעים בתאונות ב–2017 היו כתוצאה מנפילה מגובה.

להתנהלות המסוכנת באתרי הבנייה יש יותר מכתובת אחת, או כפי שמסכמת זאת עו"ד גדיר ניקולא, רכזת פרויקט נרתמים להגברת הבטיחות באתרי בנייה, שיזם קו לעובד: "אין אפילו מערכת שלטונית אחת שקשורה לתחום ומתפקדת כראוי". לדבריה, הטיפול הכושל בליקויים באתרי הבנייה מתחיל באכיפה רפה, ממשיך באוזלת היד של משטרת ישראל שבה "אין מיצוי דין, אין חקירה ואין אכיפה", ונגמר בקבלנים המחפשים לצמצם עלויות.

המפקחים

"ענף הבנייה סובל מתת־אכיפה. זה מחדל שגובה מחיר דמים", אומר ראובן בן שמעון, מייסד הפורום למניעת תאונות עבודה שמקפיד לעקוב ולדווח על כל פועל שנפגע. לדבריו, "22 מפקחים של משרד העבודה והרווחה אחראים על יותר מ–13 אלף אתרי בנייה — ואלה רק האתרים המדווחים. יש אלפים שאינם מדווחים כחוק". ניקולא מוסיפה: "כשמפקח מבקר באתר הבנייה פעם בשנתיים וחצי־שלוש, ברור שאי אפשר להרתיע".

הדברים האלה ידועים לכל העוסקים בתחום, ולמרות זאת, לטענת פעילים בענף, לא נעשו ניסיונות רציניים לטיפול במצב. "המדינה כמעט לא מקצה משאבים לאכיפה", אומר בן שמעון. "היועץ המשפטי ופרקליט המדינה הנחו את משרד העבודה להקים יחידה לחקירת תאונות עבודה, שהעלות שלה מוערכת ב–19 מיליון שקל. בינתיים ההקמה נדחתה ל–2019 מפני שהמפכ"ל טוען שאין כסף ותקנים הנדרשים כדי להקים את היחידה. אבל זה מגוחך, מכיוון שבישראל שילמו ב–2016 לנפגעי תאונות עבודה ולהשאירם של אלה שמתו 4.7 מיליארד שקל".

אכיפה רפה
מספר צווי הבטיחות שקיבלו חברות בולטות ב 2017-

המשטרה ובתי המשפט

גם כשנמצאים ליקויים — בדרך כלל אחרי שמתרחשת תאונה — איש אינו ממהר למצות את הדין עם האחראים. לפי נתונים שנאספו בקו לעובד, מינהל הבטיחות של משרד העבודה הוציא צווי הפסקת עבודה לאתרי בנייה שבהן התרחשו תאונות קשות וקטלניות רק ב–58% מהמקרים שבהם נדרשו לכך לפי החוק. "מחצית מהתאונות הקטלניות ב–2010–2015 לא נחקרו כלל", אומרת ניקולא. "במשטרה טוענים כי אין להם את הידע המקצועי לטיפול בליקויים באתרי בנייה, וכי הם צריכים את הסיוע של מפקחי וחוקרי מינהל הבטיחות. אבל יש רק ארבעה חוקרים במינהל, שעוסקים גם בליקויים בתחום התעשייה והחקלאות, כך שברור שהם לא יכולים לסייע".

"ההתייחסות לתאונות עבודה מקלה מאוד", מסביר בן שמעון. "לפני שנתיים נחקק חוק שנועד לסגור אתרי בנייה לאחר תאונות עבודה קשות. עד אז אם פועל היה נהרג, היו מביאים את זק"א, לוקחים את הפועל, ואחרי חצי שעה האתר היה עובד כרגיל. החוק החדש קבע שאתרים ייסגרו ל–48 שעות אחרי תאונה. זה עדיין מעט זמן".

דני מריאן, יו"ר איגוד המהנדסים לתכנון ובנייה, דווקא אינו סבור שהפתרון טמון רק באכיפה או בענישה: "יש פה עניין של תרבות שמאפשרת את המצב הזה. היא מתחילה הכי גבוה שאפשר, אצל המנכ"ל, ומסתיימת בפועל האחרון באתר. לא מספיק שיהיה מנהל עבודה במקום. זה אמנם הכרחי — אבל לא הדבר היחיד והעיקרי". לדבריו, בטיחות באתרים ואיכות הבנייה הם דברים שהולכים יחד, ולכן לא יכול להיות פרויקט טוב ללא בטיחות.

זו הסיבה, לטענת מריאן, שקנסות כאלה ואחרים או סגירה של אתרי הבנייה אינם מספיקים. "צריך בעיקר שינוי תודעתי באשר לחשיבות הבטיחות והקשר בינה לבין איכות", הוא מסביר.

הקבלנים

קריסת החניון שבנתה דניה סיבוס
עופר וקנין

אוזלת היד של הרשויות ומערכת האכיפה מביאה לכך שקבלנים רבים מנסים לחסוך בעלויות, או מעגלים פינות בכל הנוגע לבטיחות — והתוצאה היא תאונות רבות ומיותרות. אלה לא רק חברות קטנות או קבלנים שעובדים ללא רישיון: יש גם חברות גדולות שאצלן נמצאו ליקויים ואף כאלה שהתרחשו אצלן תאונות.

מריאן, ששימש בעבר מנכ"ל דניה סיבוס, דווקא חושב שהחברות הגדולות עושות המון למען שיפור הבטיחות. "זה לוקח זמן. לחברות הגדולות יש המון אתרים, שבהם יש פועלים רבים והשינוי הנדרש הוא כמו להזיז נושאת מטוסים ממסלולה — זה לא פשוט", הוא מנמק.

למרות זאת, גם באתרי החברות הגדולות התרחשו לא מעט תאונות שגרמו למוות. כך למשל, קריסת התקרה בחניון שהקימה דניה סיבוס בספטמבר 2016 שבה נהרגו שישה פועלים ונפצעו 24. כמו כן, ב–2017 נהרגו שני פועלים ונפצעו שלושה בארבע תאונות עבודה שהתרחשו באתרי ביצוע של קבוצת אשטרום הוותיקה: באוגוסט 2017 נפלו שני עובדים לתוך בור ביוב, אחד מהם, ג'מיל חסן, 65, נהרג, והפועל השני נפצע באורח קשה. חודשיים קודם לכן נהרג עובד סיני שנפל מגובה של תשע קומות באתר בנייה של החברה בתל אביב. בדצמבר 2013 קרסה מרפסת באתר בנייה של גינדי השקעות. בנס איש לא נפגע.

"לקבלנים פשוט לא אכפת", סבורה ניקולא. "במצב הקיים לקבלן עדיף מבחינה כלכלית להפר את כללי הבטיחות. מעולם לא הוטל עונש מאסר על קבלן עקב ליקויי בנייה, גם כשהתוצאה היא פועל הרוג. הקנס הכספי בגין מוות של פועל הוא 5,000–7,000 שקל — זה המחיר לחייו של עובד בענף הבניין".

חיזוק לדברי ניקולא אפשר למצוא בפסק הדין שניתן בעניינו של תאופיק מסארווה, פועל שנהרג באתר בנייה בתל אביב ב–2007 לאחר שנפל מפיגום לא תקין. במשפט שנערך נקבע כי נמצאה "רשלנות משמעותית" בהתנהלותו של הקבלן באתר הבנייה, וכי קבלן הפיגומים באתר פעל ללא רישיון. ואולם כפי שפורסם ב"הארץ", אף שרשלנותם גרמה לאובדן חיי אדם, גזר השופט על הקבלן של אתר הבנייה שלושה חודשי עבודות שירות, ועל קבלן הפיגומים מאסר על תנאי בלבד. כל אחד מהם נדרש לשלם פיצויים של כ–6,600 שקל למשפחה וכ–2,500 שקל קנס — זה הכל.

"אחת הבעיות היא בהתנהלות בענף הבנייה", מוסיף בן שמעון. "הקבלן הראשי לוקח קבלן מבצע שלוקח המון קבלני משנה. אף אחד לא יודע מי אחראי על מי".

לדברי ניקולא, לא רק הקבלנים אשמים: "רשם הקבלנים אינו מתערב בנושא של ליקויים באתרי הבנייה, אף שהתחום הוא בסמכותו. הוא יכול לשלול רישיון לקבלן שמזלזל או לרשום לו הערה בתיק האישי — אבל הוא מעדיף לא לעשות כלום".

מההרוגים - ערבים ישראלים
זהות ההרוגים בתאונות בענף הבנייה ב 2017-

העובדים

"רוב העובדים בענף הם מוחלשים, וקולם לא נשמע", מוסיף בן שמעון. "מי מגיע לעבוד בבניין? בדרך כלל מי שלא מצא עבודה אחרת, ולכן הכי קל לפטר אותו". מעבר לכך, לדברי בן שמעון, בישראל אין שום בית ספר להכשרת עובדים במקצועות הבנייה. בתי הספר האלה נסגרו לפני שנים רבות ומאז לא נפתחו. "בגרמניה עוברים הכשרה לפי נושאים ותחומים. פה כולם עובדים מעכשיו לעכשיו".

ניקולא אומרת שהזלזול בחיי אדם נוגע גם ליחס לפצועים או לבני משפחותיהם של ההרוגים. "איש אינו מעדכן את המשפחות על מצב החקירה", היא מספרת. "היו מקרים שבהם נודע למשפחות שתיק החקירה נסגר — אבל איש לא טרח לעדכן אותם". ניקולא מוסיפה כי תיקי תאונות בענף הבנייה מגיעים לבתי המשפט בממוצע כשלוש שנים אחרי האירוע: "כשכבר אין מי שיעיד על מה שקרה, מאחר שרוב העובדים הם זמניים".

ללא רשת ביטחון
הגורמים לתאונות עבודה באתרי בנייה ב 2017-

מנופים

קריסת המנוף שגרם למותה של רוטמן שמה זרקור על אחד מתתי־הענפים הרגישים והמסוכנים בתחום הבנייה: המנופים שמהווים מראה מבחינות רבות למה שמתחולל בענף כולו.

לפני שנתיים בדיוק פוטרה קטי קרקולוב, מפעילת עגורני צריח, מעבודתה באתר הבנייה של מכלוף בכור ובניו באשקלון. היא פוטרה לאחר שסירבה לעלות על מנוף בגובה 70 מטר, עקב מזג האוויר הסוער באותו יום. כשהיא נקרעת בין החשש לחייה לבין החשש מאיבוד פרנסתה, קרקולוב, אמא יחידנית לשני ילדים, נכנעה תחילה ללחצים שהופעלו עליה מצד העובדים מסביב, ועלתה למנוף, כך על פי התביעה שהגישה, אך כשהרגישה את הרוחות ירדה בחזרה. אחר כך עלתה וירדה, עד שנשברה ופוטרה. שבועיים לאחר מכן תבעה קרקולוב באמצעות ההסתדרות את חברת הבנייה על הפיטורים, ודרשה כ–620 אלף שקל. התביעה עדיין מתבררת.

"היו עשרות מקרים כמו של קטי", אומר רון ירמיהו, חבר בוועד איגוד מפעילי עגורן צריח. "אלה מקרים שבהם זילזלו במנופאים ובחששות שלהם, ואפילו פיטרו אותם — אבל אף אחד לא שמע עליהם".

"עד לפני שלוש שנים התחום היה מוזנח ופרוץ ברמות שקשה לתאר", מוסיף ירמיהו. "כל קבלן היה יכול לעשות מה שהוא רוצה. למשל שילמו למנופאי 30 שקל לשעה, חצי מזה בכסף שחור. לפני שלוש שנים התחלנו להתארגן, ומאז חל שיפור במצב. כיום השכר עלה (50 שקל לשעה בממוצע), והתנאים הוסדרו. עם זאת, עדיין יש ליקויים ובעיות. למעשה, עדיין, המוצר הכי זול בענף הבנייה הוא חיי אדם".

לפי הנתונים שנאספו בקו לעובד, ב–2017 היו 14 נפילות של מנופים מסוגים שונים. כתוצאה מהנפילות נפצעו שישה אנשים, ובהם שלושה עובדים ושלושה עוברי אורח. ב–2018 נפלו עד כה ארבעה מנופים ושני אנשים נהרגו מקריסת מנוף.

מחקר שפירסם מכון המחקר של הכנסת ביולי האחרון חשף כי בישראל יש רק שישה מפקחים האחראים על בדיקת הבטיחות של כ–1,800 מנופים. מהדו"ח עולה כי כשליש מהמנופים יוצרו בשנות ה–70 וה–80. כמו כן, יש 350 מנופים פעילים ללא רישיון, ואין לרשויות מידע אם הם תקינים בטיחותית. "התקנות קיימות", טוען ירמיהו, "אבל אף אחד לא אוכף אותם, מפני שזה לא מעניין אף אחד".

לדברי ירמיהו, כדי לעבוד כמנופאי אמורים לעבור הכשרה מסודרת באחד מבתי הספר הקיימים ואז התמחות באחת החברות, ורק לאחר מכן לקבל רישיון. "אבל כל הנושא הזה לא מוסדר. כיום יש כ–1,600 רישיונות של מנופאים, ולפי הערכות יותר משליש מהם מזויפים".

50% מהמנופים יוצרו לפני שנת 2000
שנת הייצור של עגורני הצריח הפעילים
שרישיונם בתוקף*

לירמיהו יש רישיון מנופאי כבר חמש שנים, אבל בשנה האחרונה הוא אינו עובד. "בהתחלה נמשכתי לזה, מכיוון שיש משהו עוצמתי בגובה הזה שאתה נמצא בו. הדברים נראים אחרת מגובה של 40–50 מטר. אבל עם הזמן גיליתי שתנאי העבודה פשוט מחפירים. לכן החלטתי לא לחזור לזה, עד יהיה שינוי".

ממשרד העבודה והרווחה נמסר: "אחרי שנים של הזנחה בתחום, ומאז שקיבל לידיו את הסמכויות, יצר שר העבודה והרווחה, חיים כץ, בשנה החולפת מערך הרתעתי ותודעתי לקידום הבטיחות באתרי הבנייה. מינואר מוטלים לראשונה עיצומים אישיים על קבלנים בגובה של עד 35 אלף שקל בגין כל עבירת בטיחות באתר, ובתנאים מסוימים הקנס אף מוכפל. הקמנו חמ"ל לטובת אכיפת העיצומים, וכבר בחודש הראשון נעשו 700 ביקורים באתרים וניתנו כוונות עיצומים בגובה של 19 מיליון שקל.

"מטרת העיצום היא להרתיע את הקבלנים כדי שישקיעו בבטיחות. במקביל, פעל כץ לשיפור דרמטי בתנאי ההעסקה של מפקחי המינהל, גורם שהיווה מכשול באיוש המשרות, והביא להכפלת מספר המפקחים והגברת האכיפה בשטח".

בנוגע לתוכנית להקמת יחידה לחקר תאונות עבודה, שנדחתה בינתיים ל–2019, נמסר: "משרד העבודה והרווחה הוא תומך נלהב של הקמת היחידה, ואף הקצה מיד שלושה תקנים המיועדים לקליטת מפקחי בטיחות לטובת הקמתה. המשרד לביטחון פנים טרם הקצה תקציב ותקנים לנושא".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#