חשיפה: פיצוי של חצי מיליארד שקל לבעלי קרקעות חקלאיות – כדי לבנות אלפי דירות - נדל"ן - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

חשיפה: פיצוי של חצי מיליארד שקל לבעלי קרקעות חקלאיות – כדי לבנות אלפי דירות

שר האוצר כחלון מקדם הליכי השבת קרקעות חקלאיות למדינה, לצורך הפשרתן לבנייה למגורים ■ דו"ח של רשות מקרקעי ישראל חושף את היקף הקרקעות שהושבו למדינה - ומספק הצצה ראשונה לתוכניות העתידיות של הרשות

62תגובות
קרקע חקלאית באזור גן יבנה
אילן אסייג

דו"ח פנימי של רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), שנשלח בימים האחרונים למטה הדיור במשרד האוצר והגיע לידי TheMarker, חושף לראשונה את היקף הקרקעות החקלאיות המוחכרות שהמדינה פועלת כעת להשיב לחזקתה כדי להקים עליהן יחידות דיור — ואת עלות הפיצויים שהסכימה הממשלה עד כה לתת לחוכרים תמורת השבת הקרקע.

השבת קרקע חקלאית הוא הליך שנקבע בחוזי חכירת הקרקע, המאפשר לרמ"י לדרוש מחקלאים שמחזיקים בקרקעות חקלאיות בבעלות מדינה להשיב אותן לרשותה, לאחר שאלה עוברות שינוי ייעוד למגורים. את הנוהל יזם ב–2014 שר השיכון דאז, אורי אריאל. שר האוצר, משה כחלון, קידם תיקון לחוק הוותמ"ל שנכנס לתוקף ביוני 2016, שלפיו חובת ההשבה אינה במועד שבו התוכנית מקבלת תוקף, אלא במועד שבו היא נקלטת במערכת התכנון. התיקון מאפשר למדינה לבצע הליך השבת קרקע מואץ, שמקצר באופן דרמטי את לוחות הזמנים של השבת הקרקע למדינה. מועצת מקרקעי ישראל קבעה כי החקלאים שישיבו את הקרקעות יזכו בפיצויים מוגדלים.

התיקון החדש מאפשר כיום לרמ"י לפעול ביחס לשלושה סוגי תוכניות: תוכניות ותמ"ל — תוכנית מועדפת לדיור שהוכרזה בקבינט הדיור וכוללת 750 דירות לפחות (או 200 דירות לפחות ביישובי מיעוטים); תוכניות רחבות היקף חדשות — תוכניות שעומדות במספר יחידות הדיור הנדרשות לתוכנית ותמ"ל (אך אינן מקודמות בהליך המואץ) ונכנסו לתוקף אחרי מועד תחולתו של התיקון; וכן תוכניות רחבות היקף ישנות, שאף הן צריכות לעמוד בהיקף יחידות דיור דומה ובתנאי שפורסמו למתן תוקף ארבע שנים לכל המאוחר לפני תחילתו של התיקון.

באר שבע ואשקלון מובילות בהפקעות

מהדו"ח הפנימי שחיברה עו"ד שירה תם, היועצת המשפטית של החטיבה לשמירה על הקרקע ברשות מקרקעי ישראל, עולה כי עד כה השלימה רשות מקרקעי ישראל את השבתם של יותר מ–11,300 דונם חקלאיים, הכלולים ב–22 תוכניות בנייה להקמת כ–53 אלף יחידות דיור. לפי הדו"ח, עד כה המהלך עלה למדינה כחצי מיליארד שקל, במסגרת ההסכמים שעליהם חתמה מול בעלי הקרקעות. סכום זה כולל הן את הפיצוי שהממשלה הסכימה לשלם והן את התמריץ המיוחד שעליו הוסכם בהחלטות אלה, המהווה 20% מגובה הפיצוי לדונם קרקע.

פירוט השטחים החקלאיים שכבר הופקעו חושף כי תוכנית הבנייה של מתחם עיר היין באשקלון הביאה עד כה להפקעה המאסיבית ביותר של קרקעות בייעוד חקלאי, בהיקף של כ–4,000 דונם, שבהן מקדמת המדינה את הקמתן של כ–11,466 יחידות דיור חדשות. עבור שטחים אלה סיכמה המדינה לשלם פיצוי בסך יותר מ–183 מיליון שקל.

התוכנית השנייה בגודלה מבחינת היקף השטחים שהופקעו עבורה היא תוכנית בנייה בבאר שבע, שבמסגרתה הפקיעה המדינה שטחים חקלאיים בהיקף של כ–1,000 דונם, שבהם מתוכננות להיבנות כ–4,000 יחידות דיור חדשות ותמורתם תשלם המדינה פיצוי בהיקף של כ–35 מיליון שקל. שטחים בהיקף דומה הופקעו ממושב בן זכאי, הסמוך ליבנה, השייך למועצה האזורית חבל יבנה, שם מתכננת המדינה את הקמתן של כ–2,400 יחידות דיור. במקרה זה תיאלץ הממשלה לפצות את בעלי הקרקע בסכום של כ–51 מיליון שקל.

בבאר יעקב הפקיעה המדינה עד כה שטחים בשתי תוכניות נפרדות בהיקף כולל של 134 דונם, לטובת הקמתן של כ–7,000 יחידות דיור. עבור שטחים אלו מציין הדו"ח כי המדינה סיכמה על פיצויים בסך כ–7 מיליון שקל. ברמלה מערב סיכמה המדינה לשלם פיצויים בסך כ–36 מיליון שקל, תמורת הפקעתם של 690 דונם שבשטחם יוקמו 3,500 יחידות דיור. רשימת השטחים שכבר הופקעו כוללת גם 560 דונם בגן יבנה שתמורתם הסכימה המדינה לשלם פיצוי בסך כ–29 מיליון שקל, כדי לבנות עליהם כ–1,600 דירות חדשות.

שטחי "רצועת הנופש" שבין רמת השרון לתל אביב
אלון רון

מלבד היקף השטחים שהשבתם הושלמה, הדו"ח הפנימי חושף במלואן את תוכניותיה העתידיות של רשות מקרקעי ישראל. על פי הדו"ח, הרשות צפויה להשלים הפקעת שטחים של יותר מ–27 אלף דונם נוספים, שעליהם חלות 52 תוכניות בנייה.

במקומם של שטחי החקלאות הללו, ניתן יהיה על פי ההערכות ברשות להקים כ–138 אלף יחידות דיור נוספות, בעיקר בשטחים נרחבים במחוז מרכז, מחוז תל אביב, וכן במחוזות צפון ודרום. על פי הדו"ח, היקף ההפקעות המתוכנן בעתיד במחוז חיפה ובמחוז ירושלים הוא הנמוך ביותר — 707 דונם וכ–1,220 דונם בהתאמה.

בין הליכי ההפקעה המרכזיים המקודמים בימים אלה ניתן למנות שתי חטיבות קרקע בייעוד חקלאי שהופקעו בשטחי העיר ראשון לציון: הראשונה היא קרקע של 244 דונם שמבוקשת לשם הקמתה של שכונת חצבים החדשה; והשנייה, בשטח של 618 דונם, לטובת הקמתה של שכונת נחלת עלית החדשה. במקום השטחים החקלאיים הללו, המשנים כעת את ייעודם למגורים, ניתן יהיה להקים על פי התוכניות כמעט 5,000 יחידות דיור חדשות. מהלכים עתידיים נוספים של המדינה כוללים הפקעת 2,800 דונם ברמת השרון במתחם המערבי של הכפר הירוק לטובת בנייתן של כ–3,000 יחידות דיור.

רשות מקרקעי ישראל אינה מתייחסת בדו"ח להיקף הפיצויים שאותם צפויה המדינה לשלם בנוגע לקרקעות אלה — שכן בחלקם מהמקרים מצויות התוכניות בהליכי הגשת ושמיעת התנגדויות ובמרביתן עדיין לא הושגו הסכמות מול בעלי הקרקע. עם זאת, על פי ההערכות, המדינה תשלם עבור קרקעות אלה פיצויים בהיקף של מאות מיליוני שקלים, ואולי אף מיליארד שקל.

מחברת הדו"ח ציינה כי התיקון לחוק מאפשר בין השאר לרמ"י "למחוק חכירות הרשומות בלשכת רישום המקרקעין ולהתגבר על קושי באיתור חוכרים אשר לא ניתנים לאיתור, נטשו את הקרקע ולא עיבדו אותה במשך שנים רבות. התיקון הביא לשינוי משמעותי בכל הליכי הפדיון ומהווה תמריץ חשוב גם בחתימה על הסכמי ההשבה מרצון, הן בשל התמריץ המיוחד אשר נקבע בו והן בשל קביעת לוח זמנים ברור וסדור לחתימה על הסכם השבה".

"התוכנית תפגע כלכלית בערים"

מי שמותח ביקורת חריפה על הפקעת הקרקעות המאסיבית מצד המדינה הם ארגוני הסביבה, ובראשם החברה להגנת הטבע. אסף זנזורי, רכז מדיניות תכנון בחברה להגנת הטבע, אמר כי השלכות המדיניות התכנונית בנושא זה יביאו לנזק כלכלי נרחב. "כלל התוכניות שהוכרזו עד כה בקבינט הדיור מתפרשות על שטח של יתר ממאה אלף דונם. שטחן של רוב התוכניות מצוי בשולי הערים, על שטחים פתוחים וחקלאיים. תוכניות הוותמ"ל, למעשה, מכתיבות סטנדרטים של פיתוח בשולי הערים, דבר אשר מגביר את הליך הפירבור, מגדיל את התלות ברכב פרטי ומוביל לפגיעה כלכלית ועירונית בערים הקיימות", אמר.  

זנזורי הוסיף כי "גם בהינתן הצורך לקצר את הליכי התכנון, אין לעשות זאת על חשבון איכות התכנון והתוצר התכנוני. צריך לחזק ולשפר את מוסדות התכנון הקיימים — ועדות התכנון המקומיות והמחוזיות — שכורעות תחת העומס בשל מחסור בכוח אדם ותקציבים בלתי מספקים, ולא לבסס ועדה חדשה שיוצרת ביורוקרטיה, סרבול וכפילות במערכת התכנון. יש לשמור על מערכת תכנון יעילה ודמוקרטית, שאינה מבוזרת. 

אסף זנזורי, רכז תחום תכנון בחברה להגנת הטבע
החברה להגנת הטבע

"תכנון כולל הוא אמצעי הכרחי להבטחת ניהול יעיל של משאב הקרקע ושמירת איכות החיים ואיכות הסביבה בישראל. יש לשאוף למימוש תוכניות מאושרות לבנייה ולתכנון מפורט, בשטחים שכבר מיועדים לבנייה, במקום לעודד הפשרה של עוד ועוד שטחים חדשים, לפיתוח פרברי בשולי הערים, כפי שמעודד חוק הוותמ"ל", אמר זנזורי.

באחרונה פנו בעניין זה תנועת המושבים והתנועה הקיבוצית לח"כ יואב קיש (הליכוד), יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה בכנסת, בדרישה לעצור את הדיון על הארכתו תוקפו של חוק הוותמ"ל. בפנייתם נכתב בין היתר כי "המהלך פוגע ביישובים כגון בית יתיר, כרמל ומעון, מושב מגשימים, כפר סירקין, כפר ביל"ו, כפר ביאליק, כפר מכבי. הכרזות אלה עתידות לחסל את קיומם של יישובים אלו כצורת התיישבות חקלאית".

עו״ד עמית יפרח, היועץ המשפטי ויו״ר אגף קרקעות בתנועת המושבים, אמר כי ישנה כוונה להגיש בנושא עתירה לבג"ץ, ומתח ביקורת חריפה על התנהלות המדינה בסוגיה זו. ״תנועות ההתיישבות מתנגדות באופן נחרץ להמשך פעילות הוותמ״ל במתכונתה הנוכחית, שמתנהלת בצורה דורסנית ובלתי חוקתית. הוותמ״ל מייצרת פגיעה אנושה בשטחי חקלאות ללא הוכחת צורך אמיתי ומבלי לוודא כי קיימות חלופות אחרות המאזנות בין חשיבות הכפר לחשיבות העיר. הגיע הזמן שמקבלי ההחלטות יעצרו רגע ויפנימו את התועלת שמייצרים שטחי החקלאות לביטחון המזון והשטחים הפתוחים לאזרחי המדינה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#