תיבת האוצר של אוניברסיטת ת"א: המשכן החדש לאוספי טבע שיפרוץ את החומה בין הקמפוס לעיר

המשכן לאוספי הטבע ע"ש שטיינהרט, העתיד לקום באוניברסיטת תל אביב, מבקש לשרת את המבקרים והחוקרים &#9632 הבניין יציג אלפי פריטים שנאספו במשך השנים על ידי חוקרי האוניברסיטה וכיום מאוחסנים בתנאים לא מתאימים בקמפוס

שני שילה
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
שני שילה

>> לפני כחודש, הונחה אבן הפינה למשכן לאוספי הטבע ע"ש שטיינהרדט של אוניברסיטת תל אביב, ובכך האוספים מתקרבים לרגע שבו ישכנו בתנאים נאותים. הבניין אמור לאחסן ולאפשר תצוגה של אלפי פריטים שנאספו במשך השנים על ידי חוקרי האוניברסיטה וכיום מאוחסנים בתנאים לא מתאימים במקומות שונים בקמפוס.

האדריכלית מיכל קימל-אשכולות, שותפה במשרד האדריכלים קימל אשכולות שזכה בתחרות לתכנון הבניין החדש, מסבירה שהבניין ישמש הן לצורכי מחקר הן לצורכי תצוגה - מעין מוזיאון קטן לטבע, שמאפשר גם הצצה של המבקרים לעולם המחקר. "הפרויקט - שהדימוי שמנחה אותו הוא תיבת אוצר - יהיה שער לקומפלקס של גני הטבע באוניברסיטת תל אביב", היא מסבירה.

לטעמם של האדריכלים במשרד, הדימוי של תיבת האוצר מתקשר גם לצורך לשמור על בקרת אקלים מושלמת במבנה, דרישה שיצרה מבנה סגור יותר. "תיבת אוצר אטומה, אבל היא גם מסקרנת ומושכת, יוצרת אניגמטיות שאמורה למשוך את הקהל", מסבירה קימל-אשכולות, ומדגישה שבדיעבד התיבה יוצרת גם אסוציאציות לתיבת נוח. לדבריה, לא היה זה הדימוי שהוביל את התכנון, אבל כנראה האדריכלים הושפעו ממנו, מכיוון שגם תיבת נוח נועדה להגן על מינים שונים מפני הכחדה.

הדמיה של המשכן לאוסי טבע שייבנה באוניבסיטת תל אביב

האדריכל צבי אלחייני, היסטוריון של האדריכלות ומייסד ארכיון אדריכלות ישראל שנפתח לאחרונה במגדל שלום מאיר בתל אביב, מציין לחיוב את ההצעה של קימל אשכולות למשכן האוספים. "זו הצעה מרעננת באופי שבו התכנון מתייחס למודרניזם באדריכלות עם מאפיינים עכשוויים. הדימוי של תיבת נוח, ארכיון של המינים, הוא יפה בעיקר בגלל שלא תורגם באופן ליטרלי", הוא אומר.

מהו הרווח הצפוי לבניין שלכם מתמ"א 38 / פינוי בינוי

הבניין החדש, בגודל 6,000 מ"ר, יביא לשיא תהליך בן עשרות שנים, על פי פרסומי האוניברסיטה. ב-2007 נקבעה הפרוגרמה למבנה המתוכנן, במקביל לחתימת הסכם בין האוניברסיטה, הוועדה לתכנון ותקצוב של המועצה להשכלה גבוהה בישראל, המשרד להגנת הסביבה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר ומשרד התיירות, להקמת הבניין והמרכז למחקר.

בפרוגרמה המקורית היה שטח הבניין יותר מ-7,000 מ"ר. הצמצום בגודל לא נבע משינוי בתוכניות, אלא מקושי להשיג את מלוא התרומות להקמת המבנה.

רשימת התורמים ומוסדות המעורבים בפרויקט ארוכה - מר מייקל שטיינהרדט, הקרן הפילנתרופית, עזבונו של פרופ' מנדלסון ז"ל, הוועדה לתכנון ותקצוב של המועצה להשכלה גבוהה בישראל (הות"ת), משרד הגנת הסביבה, משרד החקלאות ומשרד התיירות. גם משרד המדע תומך בהקמת הבניין.

המבנה המוצע משלב עקרונות של בנייה בת קיימא, כמו שימוש בחומרים מבודדים, תריסים ורטיקליים וכן אטריום מרכזי גבוה המאפשר, על פי הצהרת האדריכלים, יניקת אוויר חם בקיץ ופליטתו מהגג, ופעולה הפוכה בחורף - החזרת אוויר חם למטה, המתאפשרת עם סגירת הפתחים בגג.

קהל המבקרים אמור להסתובב בבניין באמצעות סדרה של רמפות שעוברות בחלקיו השונים של הבניין ומייצרות סיטואציות אדריכליות מגוונות. באותו זמן, החוקרים והסגל הקבוע של הבניין ייהנו ממערכת תנועה תכליתית שתקשר את הקומות העליונות עם כניסת השירות.

קפיצה מעבר לגדר

המשכן שמשרת את הצגת האוספים ויהיה פתוח למבקרים נמצא מעבר לגדר של אוניברסיטת תל אביב. לכאורה יש כאן ניסיון קטן "לפרוץ את החומות" של הקמפוס האוניברסיטאי. המגרש ניתן לאוניברסיטה על ידי עיריית תל אביב. לדברי קימל-אשכולות, "המשכן אמור להיות חלק מגישה של פתיחות וחיבור לקהל הרחב. על אותו ציר מתוכננת גם טיילת המדע מעל האיילון וכן מרכז פורטר ללימודי סביבה".

בפועל, המבנה לא פונה לעיר אלא לגנים של האוניברסיטה, והמגרש אמנם נמצא בשטח עיריית תל אביב, אבל על כביש היקפי המשמש בעיקר את הסטודנטים והמרצים של אוניברסיטת תל אביב והאוניברסיטה הפתוחה.

אלחייני מסביר ש"קמפוסים מטבעם הם סוג של ארקדות אוטופיות סגורות שמתקיימות מחוץ למציאות היום-יומית, הן מבחינה מרחבית הן מבחינה כלכלית". הרצון לחבר את הקמפוסים האוניברסיטאיים לעיר הוא ישן, אך מתקיים בישראל בעיקר בחוגי האדריכלות ולא בפועל. ברור שערים כמו חיפה היו יכולות להרוויח הרבה אם הטכניון ואוניברסיטת חיפה היו חלק אינטגרלי מהעיר. הרעיון של קמפוס הנמל, שעיריית חיפה מקדמת, מנסה לפעול בכיוון זה.

אלחייני טוען ש"קמפוסים מנסים לשמור על הגדר והתחום המובהק שמפריד בינם לבין העיר. לדעתי היה צריך להוריד את הגדרות ולהטמיע את הקמפוס בעיר כמו קמפוסים בחו"ל, לדוגמה באוניברסיטת ניו יורק".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker