"אני לא אוהב רחובות, אבל תראי איזה יופי של כביש עשו פה" - נדל"ן - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"אני לא אוהב רחובות, אבל תראי איזה יופי של כביש עשו פה"

דורון נויוירט, מנכ"ל מוריה, חברת התשתיות של ירושלים, לא רוצה שהבירה תיהפך לראש העין, ולכן בונה מחלפים נוספים. כדי למנוע התנגדויות הוא מוכן לשדרג בתי תושבים שפלשו לשטח ציבורי, אך את הולכי הרגל שצריכים לחצות את הכביש הוא לא זוכר

38תגובות
דורון נויוירט
אמיל סלמן

"זה יהיה כמו בחו"ל — הקהל יגיע בתחבורה הציבורית מכל קצוות הארץ לראות את משחק גמר הגביע, וכך גם יחזור לביתו, בנוחות, בלי פקקים ובלי להפריע לתנועה בכבישים. אנשים יעלו על רכבות בערים שלהם, יחליפו בתל אביב לרכבת לירושלים, וכשיגיעו לבירה יעלו על הרכבת הקלה שתיקח אותם ישירות לאיצטדיון".

את החזון האופטימי הזה מציג דורון נויוירט, מנכ"ל מוריה, חברת התשתיות של ירושלים. החברה נמצאת בבעלות העירייה ומשמשת קבלן ההתחדשות העירונית במרחב הציבורי: מהחלפה של מתקני תברואה, דרך פיתוח של שטחים ירוקים, חניונים ושדרוג תחנות אוטובוס, עד מהלכים גדולים לשיקום דרכים ורחובות, סלילת כבישים ומחלפים והקמת מבני חינוך. בשנה שעברה ביצעה מוריה פרויקטים ב–900 מיליון שקל, תוך הקדמה של לוחות הזמנים ב–20% מהתחייבויותיה.

למרות ההצלחה, קשה לשכנע את נויוירט לעזוב את משרדו כדי להתרשם מהתוצאות בשטח. הליכה בשכונת מגורים נפסלת "כי אין חניה", ובכלל הוא מעדיף לעבור מיעד ליעד במכונית. "אני לא אוהב רחובות", הוא אומר ספק בצחוק, ספק ברצינות, "אבל תראי איזה יופי של כביש עשו פה, הכל ירוק ויש נוף".

מסך ענק בפסטיבל הקולנוע ירושלים בבריכת הסולטן
אמיל סלמן

נויוירט מאמין שמחלפים מפחיתים גודש תנועה. לטענתו, היה נכון להתנות את תוספת 500 יחידות הדיור בשכונת רמת שלמה בהקמה של מחלף בכניסה לתוכה. "אני לא רוצה שירושלים תיהפך לראש העין", הוא אומר. "לא מסתדר לי לערבב תעסוקה בשכונות. המענה האמיתי הוא עיבוי המגורים לאורך חמשת הקווים של הרכבת הקלה, שיאפשרו להניע הרבה אנשים בבת אחת ובמהירות ממקום למקום. נוסיף זכויות בנייה לאורך רשת הקווים וליד התחנות, נפחית תקני חניה ונוזיל את הבנייה למגורים באזור".

התחנה הראשונה שלנו בסיור היא באזור המתוכנן להיות חלק ברשת הרכבות המדוברת, אלא שעתיד האזור שרוי במחלוקת שמפצלת את הירושלמים — רחוב עמק רפאים. התוכניות סימנו אותו כקטע בקו הכחול של הרכבת הקלה, בכוונה שתעבור בו במפלס הקרקע כמו ברחוב יפו. המשמעות היא שמלבד הרכבת, הרחוב יהיה פתוח רק לתנועה של הולכי רגל וכלי רכב קלים. מי שירצה לעבור במכונית, יוסט לרחובות מקבילים.

השינויים בהסדרי התנועה קוממו קבוצה מקרב תושבי השכונה, שהגיעה עד ועדת הרפורמות בכנסת כדי לדחוף את הרשויות להשקיע משאבים בבחינת שתי חלופות לתוכנית. חלופה ראשונה היא מנהור — שמירה על המסלול תוך העברת הרכבת מתחת לפני הקרקע; והשנייה היא הסטה — הטיית הקו מזרחה לתוואי שבו נסעה הרכבת בירושלים עד שנות ה–90, באזור שלפני כמה שנים פותח לגן העירוני.

מה העמדה שלך?

"זה מקרה קלאסי של 'לא בחצר האחורית שלי'. מנהור יעלה הרבה יותר ממסילה על־קרקעית, ומשמעות של הסטת המסלול היא הרס מרחב ציבורי שהקמתו כבר עלתה הרבה כסף. ההכרעה בסוגיה היא של מקבלי ההחלטות הנבחרים על ידי ציבור. לכאורה, האינטרס שלי אמור להיות חלופה יקרה יותר, מפני שהחברה מקבלת שיעור מהסכום הכללי כתקורה. הכסף לא נכנס לכיס שלי, אבל כל מנהל שמח שיש לו יותר בקופה. למרות זאת, אני סבור שעדיפה החלופה המקורית".

הדמיית הרכבת הקלה ירושלים
צוות תכנית אב לתחבורה ירושלים / JTMT

בדרך כלל שינוי תוכניות מעכב את לוחות הזמנים לביצוע, גם זה עולה כסף.

"נבנה את הקו בקטעים, קודם נשלים מה שמוסכם על כולם ואינו נתון לוויכוח, ועד שנגיע לעבודות בעמק רפאים, כבר תיפול ההחלטה, ונעשה מה שיכריעו".

נויוירט שירת 20 שנה במערכת הביטחון, פרש והספיק לעשות סיבוב במגזר הפרטי כמנהל בחברת סונול וכיזם נדל"ן בפולין ובבריטניה, וכבר חמש שנים הוא במוריה. מאז שהתיישב בלשכת המנכ"ל תפח צבר הפרויקטים מ–3 מיליארד שקל לכ–9 מיליארד — סכום גדול בענף התשתיות המקומיות. רוב התקציבים מגיעים ממשרד התחבורה, וחלק קטן הוא תקציבים בלתי־רגילים (תב"ר) של העירייה, שמקורם במסי נדל"ן מקבלנים ובתקציבים מיוחדים מהממשלה.

בתקופתו הכפילה מוריה את מצבת העובדים, וכיום יש בה 50 איש. הפעילות השנתית צמחה מ–600 מיליון שקל לכמעט מיליארד. "אין קבלן שהזמין אותי אפילו לקפה. זה לא עניין של מה בכך בתחום שיש בו כל כך הרבה כסף. אני רואה מה קורה מסביב, ובטוח שאצלנו לא ימצאו רבב של שחיתות". לדבריו, מוריה היא חברת התשתיות השישית בגודלה בישראל, והיא מטפלת בימים אלה בו זמנית ב–300 מיזמים בשלבים שונים — 100 מהם קשורים לתחבורה.

כיצד משכנעים תושבים להסכים לרכבת עלית?

"שיצאו ויראו בעצמם איך נראה רחוב יפו שהרכבת עברה בו לעומת כיום. רחוב עמק רפאים שבו התגבשה ההתנגדות מיושן ולא נגיש לסביבה. יש בו ערבוב אלמנטים אדריכליים, מסחר לא מטופח ואין נגישות לנכים. כשתעבור פה הרכבת, הכל ישודרג, תהיה האחדה של השילוט בעסקים, ויהיה הרבה יותר ידידותי ומאיר פנים, ההבדל ברור".

רחוב יפו, ירושלים
אוליבייה פיטוסי

אנחנו ממשיכים לרחוב ארתור הנטקה, שם סיימה מוריה להכין את השטח לקליטת הקטע הדרומי במסילת הקו האדום. "זה רחוב יפה ומודרני, שמשדר קדמה", מקדים נויוירט הסבר למקום היחיד בסיור שבו יורדים מהמכונית והולכים. לפני שהתחילו העבודות התעוררה דילמה: הרבה מבעלי הבתים ברחוב סידרו לעצמם כניסות פיראטיות וחניות, תוך פלישה שהתמשכה שנים למרחב המשותף והתקבעה כמציאות. ההנחה היתה שהליכים נגדם ייגררו שנים בבתי משפט. אחרי התלבטות אם לעכב את פיתוח התחבורה הנוגעת לכל העיר, הוחלט לחסוך כסף ציבורי שהיה יוצא בבתי משפט ולעורכי דין ולנסות להסתדר עם הפולשים בשטח.

"עברנו בית בית, ועבדנו עם כל תושב בנפרד", הוא מספר. השורה התחתונה היא שתושבים שהשיגו גבול ובנו בלי היתר קיבלו שדרוג חזיתות למבני המגורים באבן ירושלמית ומתקני הנגשה פרטניים לבתים, ובהם מעליות ושיפוץ גרמי מדרגות חיצוניים. "נתנו כל מה שביקשנו, ממש כיד המלך", מספר אחד מתושבי הרחוב.

מוריה מצדה עמדה בזמנים שאליהם התחייבה בלי לחרוג מהתקציב, שלדבריה הסתכם ב–150 מיליון שקל בלבד. האירוניה היא שהכל הוכן — אבל הרכבת אינה מגיעה בגלל מחלוקת עם הזכיינית (סיטיפס), המסרבת בינתיים להשלים את חלקה האחרון במהלך: הנחת המסילה והארכת הקו.

השיפוץ שמחכה לרכבת כלל סלילה של הכביש שישרת תנועת כלי רכב במקביל לקו האדום — נתיבי אופניים, מפרצי חניה, גינות שעשועים, חידוש הסמטאות המובילות לרחוב, החלפת ריצוף במדרכות, נטיעת עצים, הכשרה של פינות תצפית עם ספסלים מעוצבים הפונים אל הנוף. אבל אין אף מעבר אחד בטוח להולכי רגל בין צומת הרצל במעלה ההר וכמעט עד גן המפלצת במורד הרחוב. התוצאה היא סכנת נפשות לילדים הגרים בסביבה, ולמשפחות שאנחנו מבחינים בהן חוצות בבהלה את הרחוב שנהפך לכביש מהיר בלבה של שכונת מגורים. ברחוב יש שישה נתיבים לתנועה, שבהם אחד שסומן במדרכה עבור האופניים — וזה עוד לפני שהרכבת עוברת.

איך עוברים מצד לצד, אם רוצים לשבת על ספסל התצפית לנוף או לשחק בגינה?

"הנטקה הוא רחוב ראשי, אי אפשר לעשות מעברים מצד לצד סתם. אני לא רואה כאן בעיה, הכל סוכם ותוכנן עם מהנדסי תנועה".

מוריה הנגישה עד כה, בהשקעה של עשרות מיליוני שקלים, 1,000 תחנות אוטובוס לאנשים עם מוגבלויות. הותקנו שלטים אלקטרוניים, שלטים בכתב ברייל וסומנה המדרכה אבל לעצירה ולפתיחת דלת במיקום מדויק לעגלת נכים. ברחוב הנטקה ששופץ אחרי תכנון מחדש, המתכננים לא נתנו את הדעת למיקום תחנות האוטובוס, כדי שיהיו מונגשות בבטחה לנוסעים, גם אם הם בריאים לגמרי.

הכנת השטח לקליטת הרכבת הקלה ברחוב הנטקה בירושלים
אמיל סלמן

"אם היו מבני ציבור, היו עושים גשרים או מעברים תת־קרקעיים. אבל פה זו שכונת מגורים", מסביר נויוירט את המציאות.

מכאן אנחנו נוסעים לכביש אור המשואה, שגם אותו סללה מוריה. "העבודה שלי מסובכת, מכיוון שאני לא מעביר כביש בין ערים, אני סולל בתוך העיר, ולכן צריך לתת משהו בתמורה, למשל גינה לשירות תושבי השכונה שלידה הוא עובר", אומר נויוירט. את הגינה אנחנו רואים תוך כדי נסיעה בכביש הרחב המקיף אותה בחצי מעגל כחיץ בינה לבתי התושבים שעבורם הוכשרה.

עם אותו כביש אנחנו מגיעים לאזור שבו הוקמו מתקני כושר, ופוגשים תושב מרוצה מהפיתוח ומהמתקנים. לגינה הוא לא מגיע, משום שהיא רחוקה (כמה מאות מטרים, אך הכביש המפריד יוצר הרגשה שזה מרחק בלתי עביר). תושב אחר מספר שבמזג אוויר יפה התושבים יוצאים החוצה ומשקיפים על הנוף, ושלפני הפיתוח היתה הזנחה והיה לא נעים להסתובב.

בסוף הדרך אנחנו מגיעים לתחנה המרכזית, כאן מקימה מוריה חניון תת־קרקעי ל–1,300 כלי רכב בשבעה מפלסים, והוא ויהיה חלק ממרכז התחבורה הכולל את התחנה לאוטובוסים, תחנת הרכבת המהירה מתל אביב וצומת המפגש של שלושה קווי הרכבת הקלה העירונית.

לשם מה צריך חניון במקום שמרוכזים בו אמצעי ניידות כה מגוונים עירוניים וארציים?

"צריך להכין מקום למי שירצו להגיע במכונית".

בניו יורק חוקי הבנייה אוסרים על חניון בגודל של יותר מ–150 מקומות בכלל, ו–100 במרכז העיר. חוששים מגודש בכניסות וביציאות. על יד תחנות רכבת אין חניונים בכלל.

"אנחנו עוד רחוקים מאמצעי התחבורה המשוכללים של ניו יורק".

כמה ימים אחרי הראיון, מוריה שלחה לנו את התגובה הבאה: "נויוירט בדק הבוקר את הנושא של המעברים להולכי רגל ברחוב הנטקה והתברר שעל שולחן התכנון כרגע יש שני מעברים להולכי רגל לאורך הרחוב באישור משרד התחבורה ועיריית ירושלים. כשיאושרו, יבוצעו על ידי מוריה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#