ירושלמי? עיריית תל אביב משקיעה פי שניים בתושבים בחצי מחיר

אתמול נחשפו נתונים על היקפי גביית הארנונה בעשר הערים הגדולות בישראל ב-2009 ■ ירושלים, שהיקף ההשקעה שלה בתושבים נמוך יחסית - גובה את הארנונה היקרה ביותר ■ תושבי תל אביב, שנהנים מההשקעה העירונית הגבוהה ביותר - משלמים מעט ■ יובל אלבשן: "האוכלוסיה בתל אביב יודעת לעמוד על שלה"

שלומית צור
אלעד חיימוביץ'

תעריף הארנונה שגובה עיריית ירושלים הוא התעריף הגבוה ביותר מבין עשר הערים הגדולות בישראל: 64.63 שקל למ"ר - כך עולה מנתוני משרד הפנים לרבעון האחרון של 2009. את הארנונה הזולה ביותר, מבין עשר הערים הגדולות, משלמים תושבי באר שבע - 34.74 שקל למ"ר. תעריפי הארנונה מתייחסים לכל שנת 2009.

במקום השני מבין הערים הגדולות נמצאת חיפה, שבה תעריף הארנונה הוא 55.27 שקל למ"ר בשנה. אחריה חולון, שתושביה משלמים ארנונה לפי 53.51 שקל למ"ר. בתחתית טבלת עשר הערים הגדולות ניצבות אשדוד ובאר שבע, שבהן משלמים התושבים 35.13 שקל למ"ר ו-34.74 שקל למ"ר, בהתאמה. גם תל אביב מצליחה לשמור על תעריף נמוך יחסית, וממוקמת שלישית מסוף טבלת עשר הערים הגדולות, עם תעריף ארנונה למ"ר בסך 40.44 שקל. מעיריית תל אביב נמסר אתמול כי הנתונים סותרים טענות שנשמעות לעתים כי יוקר המחיה בעיר גבוה. מעיריית תל אביב הוסיפו כי התעריף הנמוך לא בא על חשבון איכות השירותים לתושב, וכי על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שיעור ההשקעה לנפש בתל אביב הוא הגבוה ביותר: 9,663 שקל מבין הערים הגדולות המונות יותר מ-100 אלף תושבים. בחיפה עומד נתון זה על 7,250 שקל לנפש; ברמת גן - 5,921 שקל לנפש; ובפתח תקווה - 5,374 שקל לנפש.

מעירית ירושלים נמסר כי העירייה לא מכירה את נתוני משרד הפנים.

מעיריית חיפה, שבה תעריף הארנונה הוא השני בגובהו אחרי ירושלים, נמסר כי "העירייה נמנעת כבר 7 שנים מייקור תעריפי הארנונה, עקב עובדה היסטורית שלפיה מחירי הארנונה בחיפה גבוהים". לטענת עיריית חיפה, "הבאת נתונים ממוצעת לתעריף ארנונה אינה משקפת את המציאות, לאור שיטות חישוב שונות, סיווג קומות, סוגי בניינים ואזורי ארנונה שונים". עיריית חיפה מוסיפה כי בשנה האחרונה ניסתה להוזיל את הארנונה באזורים בעיר שבהם מבוצעות עבודות פיתוח בהיקף חסר תקדים, אך לא קיבלה את אישור משרד הפנים למהלך.

עלייה של 12% בחמש שנים

מהו הרווח הצפוי לבניין שלכם מתמ"א 38 / פינוי בינוי

בראשון לציון - שנמצאת פחות או יותר במרכז הטבלה במקום השישי, עם תעריף ארנונה בסך 51.87 שקל למ"ר - קיבלה באחרונה את אישור שר הפנים אלי ישי ושר האוצר יובל שטייניץ להפחית את תעריף הארנונה למגורים בעיר ל-2010 ב-2%. בקשתו של ראש עיריית ראשון לציון דב צור יוצאת דופן, משום שיתר העיריות פנו לממשלה בבקשה לאשר להן להעלות את שיעורי הארנונה.

בחמש השנים האחרונות עלתה הארנונה בראשון לציון בשיעור של 12%, ולפי נתוני המרכז לשלטון מקומי אף דורגה העיר כיקרה ביותר בתעריף הארנונה למגורים (בערים אחרות התעריף למ"ר אמנם גבוה יותר, אך בראשון לציון מחשבים את הארנונה לפי חישוב שטח הדירה ברוטו).

מדובר במימוש המדיניות של צור להפחית את שיעורי הארנונה בעיר, בכוונה להמשיך ולהפחית את הארנונה למגורים ב-8% נוספים בתוך חמש שנים. "התחלנו מהלך אסטרטגי של הפחתה בארנונה וזהו רק צעד ראשון", אומר צור. "ראשון לציון לא תהיה עוד העיר היקרה ביותר בארנונה למגורים".

את 2009 סיימה עיריית ראשון לציון בעודף תקציבי, ואף זכתה בשנה האחרונה במעמד "עיר איתנה" ובפרס שר הפנים לניהול כספי תקין. צור, רואה חשבון במקצועו, הצליח להוריד בשנה וחצי האחרונות את ההוצאות בסעיף השכר בתקציב העירוני, ובכך לייעל את עבודת העירייה ולזכות באמון משרד הפנים בניהול הכספי התקין של העיר.

"בשנה וחצי האחרונות אנו עמלים על ניהול כספי תקין של העירייה", אומר צור. "עשינו בדק בית והתחלנו בייעול המערכת העירונית. את 2009 סיימנו בעודף תקציבי של כ-20 מיליון שקל, והשנה, עם הפחתה של 2% בארנונה למגורים, הוספנו 56 מיליון שקל לתקציב העירוני".

מדירוג של ההשקעה לנפש של הרשויות המקומיות עולה כי גובה הארנונה אינו מבטיח את רמת ההשקעה של הרשות העירונית בתושב.

למשל, תל אביב משקיעה בתושב מתקציבה כמעט 10,000 שקל בשנה - בעוד שתעריף הארנונה שגובה העירייה מהתושבים נמוך יחסית לשאר הערים הגדולות. לעומת זאת, ירושלים - שנמצאת בראש טבלת תעריפי הארנונה - משקיעה בתושב כמעט מחצית מהתקציב שמשקיעה עיריית תל אביב.

ההשקעה תלויה בחוזק האוכלוסייה

לדברי עו"ד יובל אלבשן, סמנכ"ל עמותת ידיד, היקף הגבייה מהתושבים ורמת ההשקעה של הרשות בהם מושפעים ישירות מחוזק האוכלוסייה בעיר וממידת המודעות של התושבים לזכויותיהם.

"תל אביב היא עיר המאופיינת באולוכסייה מועצמת, חזקה בהרבה מובנים, לא רק בכסף אלא גם בהשכלה ויודעת לעמוד על שלה. גם אם לתושבים יש את היכולת הכלכלית לשלם ארנונה גבוהה, הם יילחמו מתוך מודעות שלא לשלם סכומים גבוהים. מאותה מודעות הם גם יקבלו מהעירייה יותר שירותים והשקעה בנפש. זו אוכלוסייה שיודעת גם לשלם פחות וגם לקבל כמה שיותר.

"לעומת זאת, אוכלוסייה מוחלשת לא יודעת לעמוד על שלה, וגם מקבלת פחות. ירושלים למשל, מאופיינת באוכלוסייה מוחלשת. מדובר בשיעור גבוה של חרדים וערבים, שלא בהכרח יודע לעמוד על שלו. מה גם שאין סולידריות בין המגזרים, ובמצב כזה קל לשלטון לספק פחות שירותים ולגבות יותר כסף".

אלבשן מסביר כי "אחד הפרדוקסים הוא שברשתות הסופרמרקטים בפריפריה, המוצרים יקרים יותר מאשר ברשתות הסופרמרקטים בשכונות יוקרה. הדבר נובע בדיוק מאותה סיבה הנוגעת לאופי האוכלוסייה וליכולתה לעמוד על זכויותיה.

"מה עוד שמי שצורך את ההשקעה של העירייה בתחומי החינוך, הבריאות והרווחה הוא מעמד הביניים, בעוד שהעניים לא בהכרח מודעים לכך שבכלל מגיעות להם זכויות. בגרמניה למשל, המצב נמנע בכך שבכל הערים משלמים את אותו תעריף ארנונה, על מנת למנוע מצב של זליגת אוכלוסייה לאזורים אחרים".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker