כחלון בורר את הנתונים כדי להכשיר את המשך פעילות הוועדה לתכנון מהיר

דו"ח שמסכם את פעילות הוותמ"ל מאז תחילת דרכה מגלה כי זמני התכנון אמנם התקצרו, אך אף אחת מ-105 אלף יחידות הדיור שאושרו בה לא התחילה להיבנות ■ כחמישית מהיחידות המתוכננות מיועדות לפרויקטים של שכירות ארוכת טווח

גילי מלניצקי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
הדמיית התוכנית בסמוך לאפולוניה, שבוטלה
הדמיית התוכנית בסמוך לאפולוניה, שבוטלהצילום: שירן כרמל
גילי מלניצקי

שר האוצר, משה כחלון, הודיע אתמול כי בכוונתו להאריך את פעילות הוותמ"ל (הוועדה לתכנון מתחמים מועדפים לדיור) בשנה נוספת, ואף פנה כבר לאישור הכנסת לכך. השר מתעלם מההתנגדויות בשטח ומפיק את המיטב מהנתונים המספריים בדרך להאריך את תוקף הוראות השעה לפעילות הוועדה, שנכנסו לתוקף באוגוסט 2014 לתקופה של ארבע שנים. תיקון שהוכנס לחוק ב–2015 מאפשר לראש הממשלה ולשר האוצר להאריך את פעילות הוועדה בשנה נוספת, בכפוף להמלצת ועדת הפנים ולאישור הכנסת.

משרד האוצר ומינהל התכנון פירסמו אתמול את דו"ח הסיכום של פעילות הוותמ"ל לציון שלוש שנים לפעילותה ואישור של 105 אלף יחידות דיור. עם פרסום הדו"ח אמר כחלון כי "הוותמ"ל משמשת כמכפיל כוח במאבק להגדלת היצע הדירות ולפתרון משבר הדיור. בזכותה תיכננו בשנתיים האחרונות הרבה יותר דירות מבעבר, יצרנו יסודות ותשתיות שיסייעו לפתור את משבר הדיור וימנעו משבר נוסף בעתיד".

נתון מעודד שעולה מהדו"ח נוגע לאופי של יחידות הדיור שמאושרות דרך הוועדה — מתוך 105 אלף יחידות דיור שתוכננו על ידי הוותמ"ל, 20.5 אלף מיועדות לפרויקטים של השכרה ארוכת טווח. נתון זה מעיד על רצונם של גופי התכנון וקבינט הדיור להשפיע על שוק השכירות ולהרחיב אותו — מה שיהווה אתגר, שכן שוק השכירות בישראל אינו מפוקח ואינו מפותח מספיק בהשוואה למדינות העולם המערבי. נראה שכחלון לא רוצה לבלבל את הציבור, ומעוניין להציג בבחירות הקרובות הצלחות ברורות שנמדדות במספר הדירות שנבנו במסגרת תוכנית הדגל שלו — מחיר למשתכן שמקדשת את הרעיון שלכל משפחה תהיה דירה — במקום לנסות לפקח על שוק השכירות הפרוץ ולהפנות את הזרקור הציבורי לכיוונו.

עיקרי הדו"ח שפורסם נוגעים לקיצור זמני אישור תוכניות בנייה בוועדה. לפי הדו"ח, פרק הזמן מרגע קליטת התוכניות בוותמ"ל ועד אישורן הוא תשעה חודשים — בהשוואה לשנה וארבעה חודשים ב–2015–2016. הליך יצירת התוכנית עד הגשתה לוועדה אורך בממוצע כ–10.5 חודשים. יוצא מכך כי משך הזמן מרגע ההכרזה על מתחם דיור מועדף בקבינט ועד לסיום ההליך ומתן תוקף לתוכנית הוא כ–20 חודשים בממוצע.

למרות השיפור במרכיבי הזמן ובמספר היחידות המאושרות, נשמעות ביקורות רבות על איכות התכנון של התוכניות שמוקדמות על ידי הוותמ"ל. כחלון ואנשי מינהל התכנון נתקלו בהתנגדות עזה מצד גורמי תכנון ברשויות מקומיות ומהתאגדויות אזרחיות. באחרונה אף הוקם מטה המאבק בוותמ"ל, שמאגד את הפעילות של גופים אזרחיים, מקצועיים וירוקים נגד פעילות הוועדה.

מהו הרווח הצפוי לבניין שלכם מתמ"א 38 / פינוי בינוי
הציבור מתנגד

זאת לא הכמות - זאת האיכות

בדו"ח שפירסם אתמול מינהל התכנון לא נחשף הנתון שיכול לתת אומדן לגבי תפישת גורמי המקצוע והציבור את טיב עבודת הוועדה — מספר ההתנגדויות שהוגשו לתוכניות. הדו"ח מתייחס רק להתנגדויות לתוכניות שאושרו ב–2017, ולפיו הוגשו במהלך השנה כשש התנגדויות לכל תוכנית בממוצע (כלומר כ–100 התנגדויות). בתגובה לפניית TheMarker בנוגע לנתונים על שאר שנות פעילות הוועדה, השיבו ממשרד האוצר ומינהל התכנון כי היו עד כה 268 התנגדויות נגד 37 התוכניות שאושרו עד היום בוותמ"ל (כשבע התנגדויות לכל תוכנית בממוצע). לפי הערכות, זהו מספר קטן בהשוואה למספר ההתנגדויות שמגיעות לוועדות התכנון המחוזיות.

לעומת זאת, בדו"ח של החברה להגנת הטבע שסקר את הפעילות התלת־שנתית של הוותמ"ל ופורסם בדצמבר 2017, דווח על סך כולל של 1,379 התנגדויות שהגיעו לידיו של החוקר הממונה בתוכניות מאושרות ושאינן מאושרות. התוכניות המאושרות, שהן היחידות שנכללו בנתוני האוצר, מהוות כ–40% מכלל התוכניות, מה שמביא לפער המהותי בנתונים. עוד נמצא בדו"ח של החברה להגנת הטבע כי ההתנגדויות שמתקבלות לעתים קרובות יותר (32%) הן אלה שמוגשות מטעם משרדי ממשלה — לעומת 22% שמוגשות מטעם השלטון המקומי ו–4% בלבד מההתנגדויות מטעם הציבור.

ההתנגדויות לוותמ"ל נוגעות גם לאופן התנהלותה ולאופייה הדורסני, שמתיר לה לעקוף את ערכאות התכנון המקומיות והמחוזיות. אחת הטענות העיקריות של המבקרים היא שהוועדה והליכיה הם אנטי־דמוקרטיים, לא־שקופים ואינם מתחשבים בעמדת הציבור.

אופן הגשת ההתנגדויות לתוכניות הוותמ"ל בנוי כך שההתנגדויות לא נבדקות באופן ישיר על ידי חברי הוועדה, אלא על ידי חוקר חיצוני שמגיש את המלצותיו להרכב מצומצם של חברי הוועדה. הרכב זה, המשמש ועדת משנה להתנגדויות, כולל בעיקר את נציגי הממשלה. כלומר, הוא מוטה מלכתחילה. בנוסף, הוותמ"ל עצמה מורכבת מ–67% נציגי ממשלה (לא רחוק מ–63% בוועדות המחוזיות), כך שנראה שגם התנגדויות מצד הגורמים שמרכיבים את הוועדות שדנות בהתנגדויות — ובהם הגופים הירוקים, חברי מועצת עיר, ארגוני רווחה ועמותת האדריכלים — אינם בעלי כוח משמעותי ממילא.

לטענת האוצר ומינהל התכנון, התוכנית שזכתה למספר ההתנגדויות הרב ביותר היא התוכנית באבו גוש, שאליה הוגשו 17 התנגדויות — חלק ניכר מהן בנושאי איחוד וחלוקה. כמו כן, לשלוש תוכניות בקצרין ובנתיבות לא הוגשו התנגדויות כלל. עוד נכתב כי לא נראה שב–2017 היתה עלייה בהתנגדויות בהשוואה לשנים קודמות.

בדו"ח הודגשו ממדי איכות בתכנון ובהם הסכמה על פרמטרים מרכזיים הנוגעים להגדלת הצפיפות במרקמים עירוניים; שמירה על רשת רחובות שתאפשר גישה נוחה ממקום למקום ותפחית עומסי תנועה; עירוב שימושים ויצירת שטחי מסחר ותעסוקה גם בתוך שכונות מגורים, במיוחד לאורך השדרות המרכזיות; והגדלת חלקה של התחבורה הציבורית.

ציון אפס

"תכנון בלתי־ראוי"

ממשרד האוצר נמסר כי "גם בבחינת פעילות הוועדה לאורך כל שנות פעילותה, מדובר במספר מצומצם של התנגדויות המוגשות לכל תוכנית. לא ברור מה מקור הנתונים השגויים המופיעים בדו"ח החברה להגנת הטבע". כחלון מסר בהודעה כי "הוותמ"ל פועלת תוך הקפדה על הליכי תכנון בסטנדרטים הגבוהים ביותר ושמיעת כל הגורמים הרלוונטיים — אך בזמן קצר מבעבר".

גם יו"ר הוותמ"ל, אריאל יוצר, הבהיר כי חוזקתה של הוועדה בקיצור לוחות הזמנים של ועדות התכנון — היבט בגינו ספגו ועדות התכנון השונות ביקורת רבה. ואולם השאלה היא אם המהירות באה על חשבון תהליכי שיתוף ציבור ושמירה על רף תכנוני גבוה. לפי יוצר, "הוותמ"ל הוכיחה שניתן לקדם תכנון איכותי בזמן קצר: השנה אישרנו 41.8 אלף יחידות דיור בזמן ממוצע של פחות משנה". מנהלת מינהל התכנון, דלית זילבר הדגישה כי: "לצד הגדלת ההיצע, הושם דגש על הקמת שכונות מגורים איכותיות — לרבות הקמת תשתיות נלוות, נגישות לתחבורה ציבורית, ריאות ירוקות ועוד. כמו כן, הוותמ"ל תקדם תוכניות איכותיות של התחדשות עירונית בתיאום עם הרשויות המקומיות והתושבים".

בחברה להגנת הטבע נמסר בתגובה לדו"ח הוותמ"ל כי "אין בעיית היצע דיור, יש בעיה של תכנון לקוי ובלתי־ראוי. ידוע לנו בוודאות כי ישנן עתודות זמינות, אף מעבר ליעדים הממשלתיים, ולכן צריך לפעול למימושן, ולא לייצר עוד ועוד תוכניות הנשארות על הנייר בלבד, כלל לא יוצאות לפועל ובטח שלא עוזרות למצוקת הדיור".

עמיר ריטוב, יו"ר מרכז המועצות האזוריות וראש מועצת לב השרון, מסר: "רגע לפני פתיחת בקבוקי השמפניה, אזכיר שמדובר בהליך דורסני ועוקף דמוקרטיה, המתגאה בהישגים על הנייר בלבד, כדי לגרוף הון פוליטי ותו לא. נדמה כי הממשלה בדרך להרוס ענף שלם ולפגוע בפרנסת החקלאים ובטבע שלנו, רק כדי להציג נתונים ריקים. בפועל – מתוך 100 אלף יחידות הדיור שאושרו, לא נבנתה אף לו אחת. חייבים תחילה לפתור את החסמים ולעצור את תכנון הבזק הלקוי. מרכזי הערים נותרים נטושים ומוזנחים, בעוד ערים משניות נבנות בשוליים, בשטחים החקלאיים. אין סיבה להאריך בשנה חוק שנכשל"

היעד הבא: התחדשות עירונית

בתיקון האחרון לחוק הוותמ"ל מיולי 2017 נקבע כי הוועדה רשאית לתכנן מתחמים להתחדשות עירונית בקרקע מרובת בעלים, לפי תנאים שונים שנקבעו בחוק. לצורך זה, שעיקרו יהיה קידום פרויקטים של פינוי־בינוי, הוקם אגף נוסף בוועדה שיעסוק בנושא, והתקווה היא שהפעילות תהיה משותפת לזו של הרשות להתחדשות עירונית שהוקמה לא מכבר. גם התוכניות שיוגשו לאישור הוותמ"ל ידרשו את הסכמת הרשות המקומית שבו התוכנית חלה. ב–2017 הוכרז מתחם קרית משה ברחובות, הכולל כ–9,500 יחידות, כמתחם ראשון במסלול, והוא מסתמך על קרקע משלימה בעיר.

לדברי יוצר, "קידום ההתחדשות העירונית הוא מטרה מרכזית שהצבנו לעצמנו לשנה הקרובה. תוכניות הוועדה מקודמות בשיתוף פעולה מלא של משרדי הממשלה והרשויות המקומיות כדי להביא לתוצר תכנוני מיטבי, תוך מתן פתרונות לתשתיות הנדרשות".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker