עתירה לבג"ץ: לחייב את אלקין לחשוף את נתוני מיחזור הבקבוקים

שתי עמותות למען הסביבה דורשות מהשר לפרסם את שיעור האיסוף והמיחזור של מכלי המשקה הגדולים ולפעול בהתאם לנתונים

מירב מורן
מירב מורן
מתקן לאיסוף בקבוקים בתל אביב
מתקן לאיסוף בקבוקים בתל אביבצילום: אייל טואג
מירב מורן
מירב מורן

העמותות צלול ואדם טבע ודין עתרו אתמול לבג"ץ נגד השר להגנת הסביבה, זאב אלקין, ומשרדו — בבקשה שבית המשפט יורה למשרד לפרסם לציבור את שיעור האיסוף והמיחזור של מכלי משקה גדולים ב-2016 ולפעול בהתאם לנתונים.

העתירה, שמצטרפת לעתירה אחרת בעניין שהוגשה לפני כחודשיים, הוגשה בעקבות חשיפת TheMarker של מסמך ביקורת שהזמין המשרד להגנת הסביבה, שממנו עלה כי גופים הפעילים בתחום המיחזור של מכלי המשקה לא עמדו לכאורה ביעדי האיסוף והמיחזור שלהם.

החוק קובע כי אם חברות המיחזור אינן מגיעות ליעדים, יש להתחיל לגבות פיקדון מהסוג שקיים במכלי משקה קטנים גם על הבקבוקים הגדולים (1.5 ליטר ומעלה), שעליהם לא חל כיום פיקדון. הניסיון מוכיח כי כשלפסולת יש ערך כספי, היא נאספת בשיעורים גבוהים יותר, באיכות גבוהה יותר, ולכן עולים הסיכויים לטפל בה ואולי אף למחזר אותה.

דו"ח הביקורת, שנחשף בנובמבר, מצא פערים גדולים בין הנתונים שדווחו על ידי חברת איסוף הבקבוקים אל"ה לבין האיסוף בפועל. הדו"ח טען כי פחות מ–37% מסך מכלי המשקה נאספו, ופחות מ–11% מכלל הבקבוקים הגדולים שנמכרו בישראל ב–2016 מוחזרו. בעתירה נכתב: "על המשרד עצמו חלה החובה לבדוק את הנתונים, לבקר אותם ולוודא שהיצרנים אכן עומדים ביעדי המיחזור".

עד כה אלקין עדיין לא קיבל החלטה בנוגע להחלת הפיקדון על מכלי המשקה הגדולים. באדם טבע ודין מתריעים כי התבטאויות שונות של אלקין אף מעוררות חשש כי אין בכוונתו להכריע בעניין. מדברים שאמר בכנסת כתשובה לשאילתא של ח"כ תמר זנדברג (מרצ), עלה כי הוא מתכוון להמתין עד לקבלת דיווחי החברות האוספות בקבוקים לגבי 2017 — ולקבל את החלטתו לפי הנתונים של שנה זו. אלא שלדברי מנהל המחלקה המשפטית של אדם טבע ודין, עו"ד אסף רוזנבלום, ההתעלמות מנתוני 2016 כלל אינה בסמכותו של השר. עוד אמר רוזנבלום: "אם יצרני המשקאות אכן אינם עומדים ביעדי החוק, אלקין חייב להודיע על כך באופן רשמי, והפיקדון יוטל על מכלי המשקה הגדולים באופן אוטומטי".

מאיה יעקבס, מנכ"לית עמותת צלול, אמרה: "בשום מקום בעולם לא עושים הבחנה בחוקי פיקדון דומים בין בקבוקים גדולים לקטנים, ואין לעשות זאת גם בישראל. הפיקדון מעניק ערך כלכלי לבקבוקים ותמריץ שמייצר הכנסה כספית לאנשים מעוטי יכולת, האוספים אותם ותורמים בכך לשמירת הסביבה ולבריאות הציבור".

חוק הפיקדון נחקק ב–1999, ויישומו התחיל עם התקנת תקנות הפיקדון על מכלי משקה ב–2001. ב–2010 נערך תיקון חקיקה שהסדיר את הנושא והטיל את האחריות לאיסוף על יצרני המשקאות. הדברים זכו לעיגון גם בהסכם שנחתם בין המשרד להגנת הסביבה לבין היצרנים, ובו נקבעו בין היתר יעדי ביניים לאיסוף מכלי המשקה הגדולים ב–2013–2010, וכן הוטלה חובה על היצרנים לדווח למשרד להגנת הסביבה על שיעורי האיסוף.

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר: "המשרד יזם ביצוע ביקורת מעמיקה על דיווחי היצרנים והיבואנים של מכלי משקה גדולים לשם קבלת החלטה מבוססת, מנומקת וסבירה לגבי עמידה ביעדי האיסוף והמיחזור ל–2016. הפערים העיקריים בנתונים נובעים מהיעדר אסמכתאות מהימנות על כמויות מכלי המשקה הגדולים שנאספו ומוחזרו ב–2016. על פי עמדת המשרד, יהיה ניתן לגבש הערכה סבירה של עמידה ביעדים ל–2016 באמצעות שימוש בכל מידע רלוונטי, כולל בנתונים מ–2017 — ועל בסיס זה יגבש השר את עמדתו. באשר לבג"ץ האמור, התקשורת קיבלה אותו לפני קבלתו באופן רשמי במשרד. אנו ממתינים לקבלו, ונגיב כמקובל לבית המשפט".

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ