עיריית תל אביב מנסה למנוע דיון בעסקה למכירת כיכר אתרים

העירייה דחתה בקשה של חברי מועצת העיר לדון בעסקה, והמתנגדים צפויים למחות בישיבת המועצה היום ■ שלשום חשף TheMarker כי העסקה למכירת חניון כיכר אתרים כוללת גם שטחים משותפים וזכויות בנייה בהיקף גדול ■ חברת המועצה ציפי ברנד: "מצג שווא של העירייה"

מירב מורן
מירב מורן
הריסת הפטריות בכיכר אתרים, היום
כיכר אתרים. רבע מהמגרש שייך לעירייהצילום: אלמוג כהן / עיריית
מירב מורן
מירב מורן

ישיבת מועצה סוערת צפויה להתקיים היום אחר הצהריים בעיריית תל אביב, אחרי שמזכירת המועצה דחתה בקשה של חברי מועצה להעלות את עסקת כיכר אתרים לדיון כחלק מסדר היום. כמה חברי מועצה מתכוונים לנצל את זכות הדיבור שלהם בישיבה כדי להעלות את הנושא בכל זאת, ולדרוש מינוי של גורם חיצוני שיחקור את השתלשלות קבלת ההחלטות בנוגע לעסקה בכל המוסדות שבהם עברה, ובהם ועדת הכספים והנהלת העירייה. פעילים של תנועות אזרחיות המתנגדים לעסקה, שבה עומדת העירייה למכור את חלקה בכיכר ליזמי נדל"ן, מתכננים להגיע ולמחות במקום.

מסמך שומה להערכת שווייה של כיכר אתרים, שהוגש לעירייה לפני שנה ונחשף שלשום ב–TheMarker, מראה כי העירייה תעביר לידיים פרטיות יותר מרבע מהמגרש שעליו ניצבת הכיכר. הדבר הפתיע חברים במועצת העיר, שטענו כי העסקה הוצגה בפניהם בהזדמנויות רבות כמכירת החניון שמתחת לכיכר — מבלי שהובהר כי לחניון מוצמדים שטחים משותפים המהווים חלק משמעותי מהמגרש ומהזכויות המתוכננות להתווסף לו בתוכניות החדשות.

בעת הגשת מסמך השומה, כ–73% מהשטח בכיכר אתרים היה בידיים פרטיות (בבעלות גורמים ואנשים שונים) והיתר, כ–27%, בבעלות העירייה. המסמך הוגש בינואר 2017, זמן קצר לאחר אישור תוכנית המתאר החדשה לתל אביב. ביולי 2017 החליטה מועצת העיר ברוב קולות למכור את חלקה של העירייה בכיכר, עם מתנגדת אחת — חברת המועצה ציפי ברנד.

התמורה שתקבל העירייה נגזרה משווי הקרקע כיום ומהכנסות מחניה בארבע השנים הקרובות, כפי שאלה הוערכו במסמך השומה המדובר. השומה העריכה את שווי כל הקרקע בכיכר אתרים ב–520 מיליון שקל במצבה הנוכחי, וב–656 מיליון שקל בעוד ארבע שנים (בהפחתת היטל השבחה שנובע מהגדלת זכויות הבנייה). מכאן, שחלקם של השותפים לעירייה בנכס שווה 373 מיליון שקל.

בחישוב ערך הקרקע בכיכר הופחתו, כמקובל, עלויות הפיתוח הצפויות. בין יתר העלויות, מתארת השומה סעיף פרסום בסך 112 מיליון שקל וסעיף תכנון, פיקוח והוצאות בלתי־צפויות בסך 205 מיליון שקלים. סכומים אלה מקטינים עוד את שווי הקרקע, ולכן מקטינים גם את הפדיון שתניב העסקה לעירייה.

מהו הרווח הצפוי לבניין שלכם מתמ"א 38 / פינוי בינוי

מדוע לא קיבלה העירייה הערכות נוספות למודל עלויות הפיתוח ומימוש הפרויקט, במיוחד בהתחשב בכך שגם שינויים קלים בחישוב ייצרו הבדלים של עשרות מיליוני שקלים בהכנסות? גם שיעור שווי הקרקע ביחס לנכס כולו מעורר שאלות: בעוד ששווי הקרקע בעסקות מגורים בתל אביב מהווה לרוב 50% מהנכס, בעסקה הנוכחית שווי הקרקע הוערך ב–30%, אף שמדובר בקרקע שאין חולק על האטרקטיביות שלה.

"הציבור מאבד אחיזה בשטחים שבבעלותו"

"העירייה הציגה מצג שווא", אמרה ל–TheMarker חברת מועצת העיר ברנד. "זו לא היתה עסקה למכירת חניון, אלא עסקה למכירת הכיכר ליזם פרטי. כתוצאה מהמהלך שמובילה מועצת העיר, הציבור מאבד את אחיזתו בשטחים שבעלותו". לדברי ברנד, "גם אם פירוק השיתוף בנכסים שבכיכר אתרים נכפה על העירייה, היא עדיין מחויבת לעשות זאת תוך חשיפה של כל המידע הנוגע למהות מכירת השטחים שבבעלותה".

מכירת חלקה של העירייה בכיכר אתרים היא מרכיב בתוכנית פיתוח המקודמת בשנתיים האחרונות בשיתוף חברת JTLV, יזמית הבנייה בכיכר. התוכנית כוללת את הריסת הכיכר והקמת מגדלים למגורים, מלונאות ומסחר. התוכנית עדיין לא הושלמה או אושרה — ולאור ההתנגדות החריפה שהיא מעוררת מצד גורמי מקצוע ותושבים, ספק אם תישאר במתכונתה הנוכחית. מובן שגם שינוי התוכנית צפוי להשפיע על שווי הקרקע ועל התמורה שיכולה לקבל העירייה תמורת חלקה במגרש.

ההתארגנות האזרחית "המטה למען בינוי שפוי בתל אביב" הפיצה אתמול הזמנה לאלפי פעילים, שהבטיחו להגיע לישיבת מועצת העיר היום ולהביע את מחאתם על מה שמכונה בהזמנה "הליכים מפוקפקים במהלך המכירה, ולתת רוח גבית לחברי המועצה שפועלים לטובת האינטרס הציבורי וכל תושבי העיר".

"לא היה כל דיון באפשרויות חלופיות"

בשבוע שעבר קיבל בית המשפט המחוזי בתל אביב עתירה של בעל נכסים סמוכים לכיכר, שעתר נגד החלטת מועצת העיר לאשר את מכירת החניון. בהחלטתה כתבה השופטת רחל ברקאי כי "עיון בפרוטוקול הדיון של מועצת העירייה ובדברי ההסבר שחולקו לחברי המועצה מעורר ספק רב באשר להיקף ההסבר הנדרש שניתן לחברי המליאה בכל הנוגע לסוגיה המשפטית העומדת לדיון. לא נתקיים כל דיון באשר לאפשרויות חלופיות שיכולות למקסם את התועלת או את שקיפות הליכי המכר". השופטת ברקאי אף ציינה כי ניכר שהעירייה ראתה את עצמה "פטורה מכללי המשפט הציבורי החלים עליה", ופסקה כי "יש יסוד סביר שההחלטה נגועה בחוסר סבירות המצדיק את ביטולה".

מעיריית תל אביב־יפו נמסר בתגובה: "העירייה לומדת את פסק הדין ושוקלת ערעור, לאור העובדה כי החלטת המועצה נתקבלה תוך הצגת מלוא המידע ושקילת כלל השיקולים והתועלות הציבוריות. המכירה נכפתה על העירייה, במסגרת הליכי פירוק שיתוף שמתנהלים כעשור בבתי המשפט, והעירייה הביעה את התנגדותה למכירה. במסגרת הליך גישור שנעשה על פי המלצת בית המשפט העליון, הושג הסכם בין השותפים, באופן שממקסם את התועלות הציבוריות שניתן להפיק מהשטח המדובר. כפי שהובהר לאורך הדרך, אין קשר בין הליכי התכנון המתקדמים במוסדות התכנון תוך שיתוף הציבור לבין מכירת חלקה של העירייה בחניון הכיכר במסגרת פירוק השיתוף".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker