לראשונה ביישוב בדואי: יזם פרטי יקים שלושה רבי קומות ברהט - נדל"ן - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לראשונה ביישוב בדואי: יזם פרטי יקים שלושה רבי קומות ברהט

יזם פרטי יקים פרויקט מגורים בן 115 דירות בשלושה מבנים בני 10 קומות, שייבנו לצד מרכז מסחרי ■ היזם, שעלאן אלעטאונה: "רצו לחייב אותי להקצות 20% מהפרויקט לדירות קטנות, אבל מהר מאוד הבינו שלא יהיה להן ביקוש — כי ברהט אין זוגות צעירים עם ילד אחד"

2תגובות
רהט
אליהו הרשקוביץ

העיסוק בסוגיית הצפיפות, המעסיקה את גורמי התכנון בישראל בשנים האחרונות ומחייבת בנייה רווייה לגובה, פסח במידה רבה על כמה חלקים באוכלוסייה, ובראשם המגזר הכפרי והחברה הערבית. לעניין זה תרמה במידה רבה התפישה המקובלת שלפיה דפוסי המגורים בחברה הערבית, ובחברה הבדואית בפרט, מחייבים בנייה צמודת קרקע. ואולם תוכנית חדשה, שאושרה באחרונה בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה במחוז דרום, כולל פרויקט שיוקם בעיר רהט ובו ייבנו שלושה בנייני מגורים בני 10 קומות.

הפרויקט ייבנה על ידי יזם פרטי בקרקע שבבעלותו, ומלבד 115 יחידות דיור הוא יכלול גם שטחי מסחר ובילוי בהיקף של 6,200 מ"ר, וחניה תת־קרקעית. הפרויקט יוקם בכניסה הדרומית לעיר, במגרש ששטחו כ–40 דונם. הוא מוגדר כסנונית הראשונה — הן מבחינת הבנייה הרווייה בעיר, שכיום רוב המבנים בה הם בגובה של עד 4 קומות, והן מבחינת היזמות הפרטית — שכמעט לא קיימת בחברה הבדואית, בשל מורכבות מבנה הבעלויות על הקרקע והעובדה כי מרבית הקרקעות הן בבעלות המדינה.

עם זאת, בניגוד לכוונה המקורית להקצות 20% מהפרויקט לדירות קטנות, בוועדה המחוזית סברו כי יהיה קושי לשווק אותן לאוכלוסייה המקומית, והוחלט לבסוף שלא לחייב את היזם בבנייתן.

"זוגות צעירים גרים בצריפים ליד ההורים"

שעלאן אלעטאונה, היזם ובעל הקרקע, אמר כי אינו יכול לנקוב עדיין במחירי הדירות שיימכרו בפרויקט העתידי, אך הבהיר כי "הדירות יהיו מרווחות, 140–150 מ"ר. הוועדה המחוזית הבינה שברהט אין זוגות צעירים עם ילד אחד, ושאם ייבנו דירות קטנות — לא יהיה להן ביקוש. המטרה היא לבנות פרויקט ברמה גבוהה, עם לובי, מעליות, חניה תת־קרקעית ומפרט איכותי, לא ליצור שיכונים. נכון שעדיין אין בניינים גבוהים במגזר הבדואי, אבל עד שהפרויקט שלנו ייבנה, התפישה תשתנה".

לדבריו איברהים אבו סהיבאן, מהנדס עיריית רהט, "כיום יש מצוקה, הצעירים בונים צריפים מסביב לבתים של הוריהם. בנוסף, יש פה אוכלוסייה של מורים מהצפון שמתגוררת באזור ואין לה מענה מבחינת מגורים, לצד אוכלוסייה גדלה והולכת של משפרי דיור. אני משוכנע שכמו בכל התחלה, גם כאן שיווק יחידות הדיור לא יהיה קל, אבל המטרה היא לשנות את החשיבה המקומית. אי־אפשר יותר להתפרש על הקרקע, ולעירייה גם אין משאבים לתחזק את השטחים האלה".

יאיר מעיין, מנכ"ל הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים, אמר כי "זאת הפעם הראשונה שמשהו כזה נבנה במגזר הבדואי. זה סוג של גורד שחקים מבחינת דפוסי המגורים במגזר. להערכתי, הקהל יורכב בעיקר מצעירים שידם אינה משגת לרכוש מגרש ולבנות עליו בית".

מעיין הוסיף כי הפרויקט ייבנה בסמוך לאזור שבו מקודמת תוכנית גדולה להקמת 7,500 יחידות דיור, בדרום רהט. תוכנית זו, המקודמת באמצעות הוותמ"ל, תכלול לדבריו בנייה בתמהיל מגוון, שיכלול גם בנייה צמודת קרקע וגם בנייה רוויה בגובה של עד 8 קומות.

לדבריו, "הרוב המוחלט של הקרקעות ברהט הן בבעלות מדינה, אך במקרה הזה מדובר בשטח בן מאות דונמים בייעוד חקלאי שהוגשה כנגדו תביעת בעלות מצד אותו בעל קרקע. בהסכם פשרה שהושג לבסוף מול המדינה, קיבל התובע רבע מהשטח, שינה את ייעודו למגורים ומסחר — וכעת יש בידו נכס ששווה עשרות מיליוני שקלים. המטרה כרגע היא להקל ולדחוף קדימה יוזמות מהסוג הזה".

מהלכים אלה עולים בקנה אחד עם המדיניות הממשלתית, המבקשת לעודד בנייה רווייה בחברה הערבית. כך למשל, ב–2016 נחתמו 56 הסכמי פיתוח ביישובים ערביים, שכללו בין השאר הגדלת תקציבים למבני ציבור, תקצוב תוכנית לצורכי רישום והסדרה של קרקעות, ומימון תכנון מתארי ומפורט לבנייה רווייה. ההסכמים הם חלק מיישום החלטת הממשלה 922 שהתקבלה לפני כשנתיים, שבמסגרתה הקצה משרד הבינוי והשיכון 1.41 מיליארד שקל לפתרונות דיור עבור האוכלוסייה הערבית.

מנתונים שהוצגו באחרונה על ידי משרד הבינוי והשיכון, עולה כי ב–2018 מתוכננת הקצאה של כ–75 מיליון שקל לטובת תכנון ביישובים הערביים, ומספר יחידות הדיור המתוכננות לשיווק במסלולים השונים יהיה כ–8,000. על פי נתוני המשרד, ביישובים הכלולים בהסכמים יושקעו 252 מיליון שקל בתכנון בין 2016 ל–2020.

דוד לפלר, יו"ר הוועדה המחוזית דרום, התייחס לאישור התוכנית: "בתוכנית הזו רצינו לחייב הקצאת דירות קטנות, אבל היזם אמר 'תראו, יש לי הרבה סיכונים בפרויקט הזה', וביקש שלא נעמיס עליו דרישות שיסכנו את הפרויקט — והסכמנו. הצמיחה בחברה הבדואית ניכרת בתקופה האחרונה: ב–2017 אישרנו 30 אלף יחידות דיור בוועדה המחוזית דרום, מתוכן 12 אלף בחברה הבדואית — והבנייה הרווייה בה תתפוס תאוצה בשנים הקרובות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#