דרש 2.2 מיליון שקל דמי תיווך על עסקת נדל"ן של 185 מיליון שקל - זה מה שקבע בית המשפט

האחים חג'ג', שרכשו לפני חמש שנים מגרש במתחם סומייל בת"א, נתבעו על ידי אדם שטען כי העביר להם מידע ראשוני על המקרקעין, אף על פי שלא היה בעל רשיון תיווך באותה עת

יעל דראל
יעל דראל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
מתחם סומייל בתל אביב
מתחם סומייל בתל אביבצילום: דודו בכר

מהם הקריטריונים שבזכותם יכול אדם לדרוש דמי תיווך בעסקת נדל"ן? האם רישיון תיווך בתוקף הוא תנאי חובה, או שעליו למלא אחר שורה של תנאים אחרים? פסק דין שניתן לאחרונה על ידי בית משפט השלום בירושלים ממחיש כי גם ללא רישיון תיווך אדם עשוי להיחשב מתווך באופן שחוק המתווכים חל עליו – אולם הדבר כלל לא מבטיח לו דמי תיווך.

פסק הדין עוסק בעסקת ענק שביצעה קבוצת חג'ג' ב-2013, לרכישת מגרש במתחם סומייל בתל אביב תמורת כ-185 מיליון שקל. חג'ג' רכשה את הקרקע מהחברות יורוקום ושורקה ומקימה עליה פרויקט בן כ-200 יחידות דיור.

אלא שמאחורי הקלעים נתבעה החברה על ידי אדם שטען כי שימש מתווך בעסקה, ודרש כי האחים חג'ג' ישלמו לו דמי תיווך בסך של 2.2 מיליון שקל. התובע הודה כי בעת ההתקשרות עם החברה לא החזיק בידיו רישיון תיווך, אך טען כי דמי התיווך מגיעים לו מכוח התחייבות של החברה בנושא.

אלא ששופט בית משפט השלום בירושלים, עבאס עאסי, שדן בתביעה, פסק כי דינה להידחות. בהחלטתו קבע כי אף שניתן להגדיר את התובע כמתווך, בפועל - פרט לשיחת טלפון אחת ומייל אחד שביצע - לא היה כל מפגש בין הצדדים ולא ניתן להגדיר את הקשר ביניהם ככזה שהביא להשלמת העסקה שבוצעה בסופו של דבר.

האחים חג'ג'
האחים חג'ג'צילום: טל צ'יקורל

המגרש המדובר שבו בוצעה העסקה ממוקם בפינת הרחובות ארלוזורוב ואבן גבירול בתל אביב. לטענת התובע, בינואר 2012 הוא פנה אל קבוצת האחים חג'ג' והציע להם להתקשר בעסקה לרכישת נכס במתחם סומייל. לטענתו, החברה התחייבה לשלם לו עמלה בשיעור 1% משווי העסקה.

מהו הרווח הצפוי לבניין שלכם מתמ"א 38 / פינוי בינוי

התובע טען כי לאחר שהעביר לחברה מידע על המקרקעין, נמסר לו בשיחות טלפון מטעם קבוצת חג'ג' כי הם בודקים את כדאיות העסקה וכי במידה ותהיה התקדמות, יודיעו לו על כך. אלא שלטענתו בדיעבד התברר לו באוגוסט 2013 כי העסקה הושלמה והחברה התנערה ממנו, כלשונו.

בפסק הדין מציין השופט כי "כל אשר התקיים ביניהם היה שיחת טלפון אחת שהתובע קיים עם עידו חג'ג' והמייל שנשלח על ידי המזכירה. לאחר מכן אין מחלוקת שלא היה כל קשר בטלפון או במפגש בין הצדדים". עוד נכתב כי "אין לתובע זיקה כלשהי למקרקעין, או לתיווך בין הנתבעת לבין בעלי המקרקעין, ובוודאי לא לעסקה שנכרתה בסופו של דבר; התובע לא השתתף בשום פגישה ולא הכיר את הצדדים, את מתווה העסקה, את המגרש ואת הנפשות הפועלות, ולא היה בבחינת גורם לעסקה, לא כל שכן הגורם היעיל".

מתצהיר שצירף מנגד צחי חג'ג' נטען כי "מדובר בתביעה הזויה ושערורייתית שמקורה באישיותו הבעייתית של התובע, אשר לא מפסיק להטריד את החברה, את עובדיה ועורכי דינה בעשרות שיחות יומיות. מדובר בתביעה שבמהותה ובצורתה מהווה תביעה לתשלום דמי תיווך שהוגשה על ידי מי שלא היה לו רישיון תיווך בזמן הרלבנטי, וללא הסכם תיווך; התובע ניסה להסוות תביעתו לתביעה חוזית ועילת עשיית עושר שלא במשפט, אך גם לכך אין בסיס, זאת בשל אפסות המידע שהעביר לנתבעת ואפסות תרומתו לגיבוש העסקה וקידומה".

עורך הדין צבי שוב ממשרד צבי שוב, המתמחה בתכנון ובנייה, מציין כי "חוק המתווכים קבע כללים ברורים ונוקשים לצורך קבלת דמי תיווך, בין היתר על מנת למנוע תביעות רבות שהוגשו בעניין. לפיכך, ברור כי לתובע במקרה זה לא היתה עילה לפי החוק, שכן לא היה לו רישיון לתווך.

"עם זאת, היו מקרים שבהם התובע לא עמד בתנאי החוק, אך ברור היה כי הוא היה הגורם היעיל ביצירת העסקה וחוש הצדק הביא בעבר לפסיקה שלפיה חוק המתווכים אינו אוסר אפשרות תשלום דמי תיווך בגין עסקת אקראי חד פעמית.

"אולם במקרה זה, התובע לא הוכיח שבכלל נכרת הסכם לעסקת תיווך בינו לבין חברת חג'ג' או כי הוא היה הגורם היעיל לקשירת העסקה. לפיכך, בית המשפט לא מצא מקום לחרוג לטובתו מדרישות החוק".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker