הבנייה תקועה? החוק שיאפשר למדינה לעקוף רשויות מקומיות - נדל"ן - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הבנייה תקועה? החוק שיאפשר למדינה לעקוף רשויות מקומיות

האוצר יוזם במסגרת חוק ההסדרים ל-2019 לאפשר למדינה להציב אולטימטום לרשויות מקומיות - ולהחליפן בביצוע עבודות פיתוח ■ אף שהמהלך עשוי למנוע מהרשויות תקציבים בסך מיליארדי שקלים, יו"ר השלטון המקומי טוען: "יש רשויות שמעכבות עבודות ללא סיבה, ובמקרים כאלה יש למדינה אחריות"

4תגובות
בניית שכונה חדשה בבית שמש
אייל טואג

הקמתן של יחידות דיור חדשות מתעכבת לא פעם משום שעבודות הפיתוח באזורן אינן מבוצעות, או מבוצעות בעיכוב ניכר על ידי הרשות המקומית. הצעה חדשה שמקדם משרד האוצר במסגרת חוק ההסדרים ל–2019, שאושר בממשלה ביום שישי, מבקשת להציב לרשויות המקומיות מעין אולטימטום, ולאפשר לרשות מקרקעי ישראל ולמשרד הבינוי והשיכון להיכנס בנעליהן ולהחליפן אם לא יתחייבו ללוחות זמנים לביצוע העבודות.

הצעת החוק, שצפויה להשפיע על הפיתוח המסיבי כיום ברשויות שונות במסגרת הסכמי גג, תאפשר למדינה לבצע עבודות פיתוח לצורך מימושן של תוכניות מפורטות (תוכניות שמכוחן ניתן להוציא היתרי בנייה) — בתנאי ש–80% מהן מיועדות למגורים והן מקודמות על קרקעות המדינה. החוק נועד לתת מענה למצבים שבהם הרשות המקומית מסרבת לבצע את עבודות הפיתוח, או כאשר אין היא מוכנה להתחייב ללוחות הזמנים שנקבעו. על פי הנוסח הנוכחי, לוח הזמנים לביצוע העבודות יהיה 18 חודשים.

בדברי ההסבר להצעה נכתב, בין השאר, כי "בשל העובדה שלעתים עבודות פיתוח מעוכבות, ואף לא מבוצעות כלל, באופן שמוביל לעיכוב ממשי בשיווק יחידות דיור למגורים, מוצע להסמיך את רשות מקרקעי ישראל ומשרד הבינוי והשיכון לבצע את עבודות הפיתוח בעצמם, באופן שיבטיח את ביצוען בהתאם לרמה המקובלת בפרויקטים דומים ברשות המקומית".

קרוב ל-21% מהתקציב

מהו הרווח הצפוי לבניין שלכם מתמ"א 38 / פינוי בינוי

בעבר ניסתה הממשלה כמעט בכל חוק הסדרים לעקוף את הרשויות המקומיות בקידום פרויקטים גדולים. ההצעה הנוכחית קובעת כי הרשות המקומית תקבל הודעה בדבר הכוונה לשווק את הקרקע בתחומה, וכי אם לא השיבה להודעה תוך 60 יום, או השיבה כי אין בכוונתה לבצע את העבודות — יוכלו רשות מקרקעי ישראל ומשרד הבינוי והשיכון להיכנס בנעליה.

ההודעה, כך על פי ההצעה, תכלול את מפרט העבודות, וכן את התקופה הנדרשת לביצוע העבודות. הסכומים שישלמו היזמים למדינה עבור הפיתוח יקוזזו מסכומי האגרות וההיטלים של הרשות המקומית. "המנגנון המוצע יבטיח כי לא ייגבה כפל תשלום בגין ביצוע עבודות הפיתוח גם על ידי הגורם המוסמך (המדינה) וגם על ידי הרשות המקומית", נכתב.

להצעת החוק החדשה עשויות להיות השלכות בסך מיליארדי שקלים על תקציבי הרשויות המקומיות. נתונים שפירסם בעבר מבקר המדינה בנוגע לתקציבי הפיתוח ברשויות המקומיות, מצביעים על כך ששיעור התקציב הבלתי רגיל (שבו נכללים גם היטלים ואגרות פיתוח) ב–2011–2013 ברשויות נע בין 18.7% לכ–21% מסך התקציב השנתי שלהן באותן השנים.

תקציבי הפיתוח, המוערכים במיליארדי שקלים בשנה, הם מרכיב ניכר בהכנסות הרשויות המקומיות — ומשקלם בהכנסות אלה רק הלך וגדל עם השנים. כך למשל, ב–2013 סך ההכנסות לתקציבים הרגילים של הרשויות המקומיות היו 50.5 מיליארד שקל והכנסותיהן בשנה זו מהתקציב הבלתי רגיל היו 13.4 מיליארד שקל — ובסך הכל כ–64 מיליארד שקל.

"רשויות לא תמיד ערוכות לפרויקטים"

צביקה חודרלנד, סגן נשיא ויו"ר אגף קבלני התשתיות בהתאחדות בוני הארץ, מברך על ההצעה וסבור כי היא תיטיב עם החברות הקבלניות. "מאז שנכנסו הסכמי הגג לתוקף אנו בהתאחדות בוני הארץ קוראים לממשלה שלא להעביר את ביצוע מכרזי הפיתוח של השכונות החדשות לאחריות מלאה של הרשויות ושל התאגידים העירוניים ואנו מברכים על היוזמה לשינוי החוק".

לדבריו, "כיום אנחנו נמצאים בשיאה של מחאה ציבורית, שבה תושבי הערים ורוכשי הדירות חוששים מבנייה של פרויקטים למגורים — עוד לפני שניתנו פתרונות בתחום התשתיות והפיתוח. העברת כל האחריות לנושא לידי הרשויות, שבמקרים רבים אינן ערוכות לנושא יכול רק להחמיר את התופעה".

חודרלנד מוסיף כי "אחת הבעיות המרכזיות כיום היא שיטת ההתקשרות של הרשויות עם הקבלנים — התאגידים המקומיים אינם כפופים לחוק חובת המכרזים. המכרזים שהם מוציאים אינם הוגנים כלפי הקבלנים, יש בהם חלוקת סיכונים בעייתית, תנאי סף לא הוגנים והם מקדשים את ההצעות הזולות ביותר, הפוגעות באיכות הפרויקטים. בנוסף, על פי חוק מוסר התשלומים, רשויות רשאיות לשלם לקבלנים בתנאי תשלום של שוטף פלוס 150 ימים — בניגוד למשרד השיכון שמשלם על פי חוזה המדף בשיטת שוטף פלוס 38 יום".

עו"ד תמר מגדל, שותפה וראש מחלקת תכנון ובנייה במשרד מיתר ליקוורניק גבע לשם טל ושות', סבורה כי הצעת החוק החדשה עשויה לסייע בשחרור חסמים לבנייה בשוק — אך מעריכה כי היא גם עשויה לפגוע בהתנהלותן התקציבית של הרשויות המקומיות. "הרבה מאוד פרויקטים של דיור תקועים כיום משום שהרשויות המקומיות אינן מקדמות עבודות פיתוח, שהן תנאי למתן היתרי בנייה או לאכלוס.

"ישנן קרקעות עם תב"ע מאושרת, שלא ניתן להוציא בהן היתרי בנייה, בשל מטלות ציבוריות שלא בוצעו על ידי הרשות — כמו סלילה של רחוב עירוני או חיבור למכון טיהור שפכים. היזם לא יכול לבצע את העבודות האלה, וזה מעכב מימוש של קרקעות למגורים. הבעיה היא שאם לרשות המקומית יש תקציב מסוים בשנה והיא רוצה לפתח אזור תעסוקה, הרי שעכשיו המדינה תכריח אותה לפתח שכונת מגורים".

ואולם יו"ר מרכז השלטון המקומי, חיים ביבס, מעריך דווקא כי הצעת החוק החדשה תדרבן את הרשויות המקומיות לפעולה — ולא תביא להשתלטות של המדינה על תקציבים וסמכויות בתחומיהן. "מרכז השלטון המקומי היה מעורב בניסוח הצעת החוק. אני לא חושב שהוא ישפיע לרעה על הרשויות המקומיות. מטרת החוק היא לאפשר למדינה לפעול רק במקרים שבהם הרשות המקומית, משיקוליה, אינה רוצה לבצע עבודות פיתוח".

כלומר, לדבריו "הצעת החוק נועדה לסייע במצבים שבהם רשויות מעכבות עבודות ללא סיבה, ולצערי יש רשויות כאלה. במקרים כאלה יש למדינה אחריות. ברגע שהכניסו להצעת החוק סעיף שלא מגדיר זמנים, זה נותן לכל רשות שרוצה לעבוד — את האפשרות לעשות זאת".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#