חברות הבנייה בלחץ? האוצר רוצה לחייב מעסיקים לבטח עובדים לפי רמת הסיכון - נדל"ן - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

חברות הבנייה בלחץ? האוצר רוצה לחייב מעסיקים לבטח עובדים לפי רמת הסיכון

הצעת החוק החדשה, שהכנסותיה לקופת המדינה מוערכות בכ-600 מיליון שקל, אמורה לתמרץ את המעסיקים במשק לפעול לשמירת בטיחות העובדים

3תגובות
אתר בנייה שנהרג בו פועל בעיר טבריה, בנובמבר
גיל אליהו

ב-2017 נהרגו 35 בני אדם במהלך עבודתם בענף הבנייה בישראל. נתון זה, לצד העובדה שענף הבנייה נחשב לשיאן בתחום ההרוגים ביחס לשאר ענפי המשק ומחזיק בלמעלה מ-50% מכלל שיעור ההרוגים בתאונות עבודה בישראל – גרמו בשנים האחרונות לביקורת ציבורית נרחבת כלפי אדישותם של המעסיקים והמדינה.

עד היום גילתה המדינה אוזלת יד מוחלטת בנושא והיעדר פיקוח, קנסות, או הרתעה כלפי חברות הבנייה, הביאו לכך שעד היום חייהם של עובדי הענף היו זולים מאוד. אלא שמהלך חדש שמבקשת כעת המדינה לקדם בחוק התקציב לשנת 2019 עשוי לשנות במעט את המשוואה הכלכלית על פיה עובדים מעסיקים - ובראשם חברות הבנייה - לטובת העובדים. על פי ההצעה החדשה, מעסיק יחויב לבטח את עובדיו בביטוח תאונות עבודה, במסגרתו תחושב הפרמיה באופן דיפרנציאלי כך שישתקף הסיכון של מקום העבודה.

על פי הצעת החוק החדשה, שהכנסותיה לקופת המדינה מוערכות בכ-600 מיליון שקל, מטרת המהלך היא לתמרץ את המעסיקים במשק לפעול לשמירת בטיחות העובדים ולהקטין את מספרן וחומרתן של תאונות העבודה בישראל.

לפי המצב החוקי השורר כיום, כלל המעסיקים משלמים שיעור דמי ביטוח אחיד למוסד לביטוח לאומי בגין ביטוח תאונות העבודה של עובדיהם, ללא דיפרנציאליות בין ענפים ועסקים לפי רמת סיכון או לפי ההיסטוריה הפרטנית של כל אחד מהמעסיקים. בהצעת החוק נכתב בהקשר זה כי "יוצא מכך, כי אין קשר בין השקעה בבטיחות במקום העבודה על ידי המעסיק לבין הפרמיה לביטוח תאונות עבודה שהוא נדרש לשלם".

על פי הנתונים הרשמיים שמחזיקה המדינה בנושא, בין השנים 2011-2016 היווה זרם נפגעי העבודה בממוצע כ-2% מסך המועסקים במשק ובממוצע כ-70 אלף בני אדם נפגעים בתאונות עבודה בשנה בישראל. נוכח העובדה כי המעסיקים, נכון להיום, אינם נוטלים אחריות על בטיחות עובדיהם, בוצעה בחודשים האחרונים עבודת מטה בין משרדית לגיבוש מנגנון שיביא "להפנמת העלויות" על ידי המעסיקים ויצירת תמריץ כלכלי לשמירה על בטיחות עובדיהם.

בדברי ההסבר להצעה צוין בין השאר כי בשנת 2016 שילם המוסד לביטוח לאומי סכום של כ- 4.5 מיליארד שקל לנפגעי עבודה במשק. על פי אומדנים שבוצעו על ידי ועדת אדם, שהגישה את המלצותיה בנושא הבטיחות בעבודה בשנת 2014 לשר הכלכלה, סך העלות המשקית בגין תאונות עבודה ומחלות תעסוקתיות, הכוללת גם עלויות עקיפות ונזקים, מוערכת במעל 10 מיליארד שקל. זאת ועוד, ההצעה החדשה כוללת גם תיקון חקיקה שיחייב את המעסיקים בהשתתפות במימון תשלום גימלאות לנפגעי עבודה ששולם על ידי המוסד לביטוח לאומי.

בהתאחדות בוני הארץ ציינו כי הם לומדים את הנושא וטרם יודעים להעריך את השלכותיו. יחד עם זאת, כבר כעת ברור כי החוק החדש יטיל עלויות נוספות על חברות הנדל"ן ועיקר הנטל החדש יתגלגל אל חברות הביצוע, שייאלצו לשלם סכומים גבוהים יותר בעבור כל עובד – באופן שעשוי להתגלגל בסופו של דבר אל כיסם של רוכשי הדירות.  

ראובן בן שמעון, מייסד הפורום למניעת תאונות עבודה, ציין כי "מדובר בצעד שעשוי להניב תוצאות: "הרחבת אחריות המעסיק לתאונות העבודה והפיכתן לנטל כלכלי שאינו משתלם למעסיק הנו צעד מבורך וחשוב שנועד לתמרץ את הקבלנים והחברות לפעול ליצירת סביבת עבודה בטוחה לעובדים כולל מעורבות של חברות הביטוח".

יחד עם זאת, בן שמעון מותח ביקורת חריפה על מדיניות הממשלה בנושא וטוען כי "המדינה מדברת בשני קולות ואינה מחזקת את מערך האכיפה וההרתעה כנגד מפרי חוק. בישראל יש כ-20 מפקחים שאחראים על יותר מ-13 אלף אתרי בנייה רק בחודש שעבר נדחתה הקמת יחידה משותפת למשטרה ולמשרד העבודה ובשנת 2016 לא הוגשו שום כתבי אישום בגין תאונות עבודה שהסתיימו במוות, ורשם הקבלנים במשרד השיכון לא שלל אף לא רישיון אחד של קבלן שאצלו היתה תאונה קטלנית והפרות של חובות חקוקות".

גורם בענף הבנייה העריך כי הצעד הנוכחי מצד משרד האוצר לא רק שלא יביא להגברת הבטיחות בענף הבנייה, אלא יגרום להעלאת מחירי הדירות – ולפגיעה באיכות הבנייה בשוק. "הממשלה מחפשת דרכים להסוות את העובדה שהיא לא מקצה מספיק תקנים עבור הפיקוח על הבנייה, ומנסה להשית את העלויות על חברות הביצוע, באמצעות הסעיף הזה בתקציב.

"משה כחלון מצהיר שהוא רוצה להוזיל את עלויות הבנייה ואת מחירי הדירות – אבל הצעד הנוכחי יגרום לתוצאה הפוכה. הממשלה צריכה להפנים שקבלני הביצוע עובדים היום על שולי רווח נמוכים מאוד. אני שואל את עצמי לפעמים בשביל מה אני קם בבוקר לעבודה, אם בסופו של דבר אחוזי הרווח הם 2% והתחום עתיר סיכונים? בתקופה כזו, של מכרזי מחיר למשתכן, שבה החברות מחפשות להוזיל עלויות – הסעיף הזה יתגלגל למחיר הסופי של העבודה, ואל הכיס של הרוכשים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#