האם המדינה תפתה את החיילים בעשרות אלפי שקלים לשנה כדי שיעברו לדרום? - נדל"ן - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האם המדינה תפתה את החיילים בעשרות אלפי שקלים לשנה כדי שיעברו לדרום?

ההערכות של המדינה על מעבר המוני של אנשי הקבע לדרום מתגלות כאופטימיות מדי: מחקר קובע כי קיים פוטנציאל למעבר של עד 3,000 איש וכי ייתכן שיעברו כמה מאות בלבד

19תגובות
הדמיה של קריית התקשוב בבאר שבע
קולקר קולקר אפשטי

מה לא אמרו על מעבר מחנות צה"ל לאזור הדרום? שמדובר בהחייאת חזונו של דוד בן גוריון, בהפרחת הנגב, ובחילוץ הפריפריה הדרומית ממצבה העגום באמצעות הבאת עשרות אלפי חיילים לבסיסים החדשים. ואולם, מחקר חדש מעריך כי אלפים בודדים מאנשי הקבע שישרתו בדרום יסכימו להעתיק לשם את מקום מגוריהם.

העברת בסיסי צה"ל לדרום נחשבת לאחד הפרויקטים הלאומיים המורכבים והחשובים שבוצעו בשנים האחרונות. על פי הערכות רשמיות של משרדי הממשלה, מהלך זה אמור להביא למעבר של יותר מ–30 אלף משרתים לנגב — מהם 6,000 אנשי קבע, שיחזקו כלכלית את מטרופולין באר שבע.

מחקר חדש של חוקרים ממוסד שמואל נאמן בטכניון, בשיתוף אוניברסיטת בן גוריון בנגב, שהוזמן על ידי משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל, מגלה כי בין התחזיות האופטימיות לבין המציאות קיים פער מטריד: כך, בעוד המדינה העריכה כי 6,000–7,000 אנשי קבע יעברו לנגב, תחזיות המעבר הריאליות לטענתם הן בין 2,500 ל–3,600. לפי המחקר, הפרויקט עלול להסתכם בפועל במעבר של כמה מאות בודדות של משרתי קבע בלבד.

זאת ועוד, מהמחקר, שנכתב בהובלתו של ד"ר ראובן גל ממוסד שמואל נאמן, עולה כי אם המדינה תרצה להגדיל באופן משמעותי את מספר אנשי הקבע שיעברו לדרום — היא תיאלץ לשלם, והרבה, באמצעות תמריצים משמעותיים של עשרות אלפי שקלים לשנה למשק בית. כך, היא תיאלץ לספק הטבות בתחום הדיור, כולל מימון מלא של דמי שכירות בחלק מהמקומות, מענקים למתמידים בדיור והטבה — רכב צמוד. כל זאת, תוך הפחתת ההשקעות בהסעות מאזור המרכז דרומה.

הדמיה של קריית התקשוב
קולקר קולקר אפשטי

החוקרים ממליצים, בין השאר, להקצות למשרתי הקבע שיעברו לדרום גם מענקי רכישה, הלוואות בתנאים מועדפים או הלוואות שעשויות להפוך למענקים; וכן לשקול להעניק מימון מלא למגורים בירוחם, ערד, דימונה ואף אופקים. "ההטבה תינתן לפרק זמן קצוב, למשל שש שנים, ועל משרת הקבע יהיה להתחייב כי לא יעזוב בתקופה זו את העיר. במהלכה של התקופה יחליט אם ברצונו לרכוש את יחידת הדיור, ואם כן תינתן הטבה מיוחדת לקניה זו", כתבו.

ואולם גם שורת הצעדים הללו, משמעותיים ככל שיהיו, אינה מספיקה. על פי המחקר, על המדינה להגדיל במקביל גם את היצע הדיור לשכירות לאנשי הקבע שיעברו — בראש ובראשונה דווקא ביחידות צמודות קרקע. על פי המחקר, זהו את אחד המודלים המועדפים ביותר על אנשי הקבע.

"יעדיפו לנסוע הלוך וחזור כל יום"

האם אנשי הקבע שיואילו להתיישב בדרום יועילו בפיתוח מטרופולין באר שבע? החוקרים מביעים פסימיות בעניין זה. לדעתם, בניגוד לתחזיות — אנשי הקבע אינם צפויים לתרום באופן משמעותי לפיתוח האזור. לדבריהם, "ככלל, סוגיית הגירתם של אנשי הקבע היא שולית לפיתוח הנגב". למעשה, החוקרים מציינים כי הנגב נמצא כיום בתנופת פיתוח הגדולה בכמה מידות מפוטנציאל המעבר אליו. כך, בעוד המדינה מקדמת את הקמתן של עשרות אלפי יחידות דיור במטרופולין באר שבע, להערכתם מספר משפחות הקבע שעתיד להשתקע בה בפועל הוא כמה מאות או אלפים בודדים.

אחת הדוגמאות במחקר עוסקת בהקמתה של קריית ההדרכה החדשה שהחלה את פעולתה לפני כשנתיים בצומת הנגב ("עיר הבה"דים"). 13.5 אלף חיילים עתידים לשרת בקריית ההדרכה החדשה — אך מתוכם רק 750 אנשי קבע. אלא שמחברי המחקר מציינים כי מתוך היצע זה אופי השירות של 500 משרתים (קצינים ונגדים) כולל "תפקידים מתחלפים", כך שההנחה היא שהם לא יעברו לשרת בדרום למשך יותר משנתיים. "היתרה הם 250 נגדים, חלקם כבר מתגוררים באזור, ולכן אינם בעלי פוטנציאל הגירה למטרופולין באר שבע".

ראובן גל
רמי שלוש

מהלך נוסף שנבחן הוא העברת יחידות אמ"ן למתחם ליקית־עומר, שבו עתידה לקום קריית מודיעין חדשה. הקמת הקריה מתעכבת, אך על פי התוכניות הנוכחיות היא אמורה להתחיל לפעול ב–2022 ולאכלס 11 אלף חיילים. מתוך אוכלוסייה זו יש 3,400 אנשי קבע, ש–63% מהם צפויים להיות רווקים, או לא נשואים.

אלא שכאמור, בעוד שלב השכירות מוגדר לטענתם כשלב הכרחי להגירת אנשי הקבע למטרופולין באר שבע, כיום יש מחסור בפלח הדיור המיועד להשכרה ארוכת טווח הן בבאר שבע והן ביישובים סמוכים כמו דימונה, ירוחם וערד. זאת ועוד, בקריית המודיעין אמורים לשרת נוסף על אנשי הקבע 5,250 חיילי חובה — אלא ש–50% מהם מיועדים להתגורר בבסיס.

"מהמחקר החדש עולה כי כבר עתה, הערכות ריאליות בצבא מצביעות על שיעור נמוך מבין משרתי הקבע שישקול מעבר לדרום, כשהצפי הוא לנשירה משירות קבע בשלבי המעבר הראשוניים, בבחינת 'מי שיוכל לברוח יברח'", נכתב במחקר. אחת המסקנות העולות מהמחקר היא כי פוטנציאל המעבר הגדול ביותר לאזור באר שבע גלום נכון להיום דווקא באוכלוסיות צעירות בעלות העדפות מגורים כפריות.

ברמה המהותית, מסקנות המחקר סותרות את האמירה המקובלת שלפיה אנשים יגיעו לפריפריה אם רק ידאגו שם לתעסוקה הולמת — ומגלות כי זהו אינו תנאי מספק.

"ההחלטה להעביר את מחנות צה"ל דרומה התקבלה לא רק למען צה"ל, אלא גם למען חיזוק הנגב ומטרופולין באר שבע, הן מבחינה כלכלית והן בהיבטים הטכנולוגיים, שכן מעבר זה כולל את חיל המודיעין והאגף הטכנולוגי — היחידות שמהן נוצרה תעשיית ההיי־טק הישראלית, הסטארט־אפ ניישן" אומר ד"ר גל. "אלא שהמחקר שלנו מצא שבניגוד לתחזיות, הרי שבפועל צפויים לעבור לדרום רק 1,000 משרתי קבע או פחות מכך, משום שעל פי הממצאים שלנו מרביתם יעדיפו לנסוע הלוך חזור כל יום מהמרכז לנגב, על פני מעבר לדרום שיחייב גם מעבר של בני משפחותיהם. המדינה בהחלט תצטרך להשקיע בתמריצים בנושא זה, במקביל לכך שיהיה עליה להקטין את הכדאיות של אותן נסיעות יומיות, באמצעות הפחתת ההסעות ממרכז הארץ".  

תוצאות המחקר החדש דומות לאלה של מחקר קודם, שערכה ד"ר מירב אהרון גוטמן מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון, במימון ובתמיכה של מכון גזית־גלוב לחקר נדל"ן במרכז הבינתחומי הרצליה. אהרון גוטמן אף רמזה כי הדרג המקצועי הצבאי שטיפל בתהליך המעבר לדרום ידע את האמת, אך הדבר לא מנע מפוליטיקאים ומגורמים שונים להפריח הבטחות, ולהציג את מעבר המחנות לנגב בתור "אירוע דיורי" — כלומר, להמשיך לפמפם את המסר שלפיו אנשי קבע יגיעו בהמוניהם ליישובי הנגב. הטענה הזאת עוררה זעם רב במשרד הביטחון ובכנס שנערך במאי האחרון במרכז הבינתחומי, ונדחתה על הסף על ידי אנשי המינהלת שנכחו בכנס שבו הוצגו תוצאות המחקר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#