משרד האוצר גיבש את טיוטת התוכנית הכלכלית ל–2019, הכוללת צעדים שמתוכננים להיכלל בהצעת חוק ההסדרים שתוגש לממשלה. מלבד כמה הצעות חדשות, התוכנית כוללת צעדים שבמשרד האוצר מנסים לקדם זה זמן מה, ובהם הקלות על היבוא האישי, הקלות ביורוקרטיות ברישוי עסקים וצעדים להגברת התחרות בשוק השידורים.

ועדת ערר תכריע לגבי פרויקטים הסמוכים לאתרי עתיקות

הקמת פרויקטים של תשתיות ומגורים בסביבת אתרי עתיקות נתקלת לא אחת בעיכובים מצד רשות העתיקות, שבסמכותה להכריע אם יינתן היתר לעבודות, ובאיזה אופן יינתן היתר כזה. לאור זאת, משרד האוצר גיבש במסגרת התוכנית הכלכלית הצעה לייעל את עבודת המערכת באמצעות הקמת ועדת ערר ממשלתית שתכריע באשר לתשתיות ופרויקטים גדולים למגורים הנמצאים באתרי עתיקות. לפי ההצעה, אם ראש רשות העתיקות לא ייתן את החלטתו באשר לפרויקט בתוך 30 יום, הסמכות על מתן ההיתר לבנייה תעבור לוועדת הערר.

באוצר מסבירים כי בשנים האחרונות מקודמים כמה מיזמי תשתיות לאומיים הגובלים באתרי עתיקות או עוברים בהם, כמו הכניסה החדשה לירושלים דרך כביש 16; כביש 38 ליד בית שמש; ומחלף משמר הגבול, המשמש כיציאה המרכזית מהעיר החדשה חריש. הטיפול באתרי העתיקות משפיע על קצב הביצוע של הפרויקטים וכן על מחירי הדיור ועל עלויות ההקמה של הדרכים באזורים אלה.

(אריק מירובסקי)

מהו הרווח הצפוי לבניין שלכם מתמ"א 38 / פינוי בינוי

האוצר מנסה להיפטר מהאחריות על פארק אריאל שרון

בתוך הפרק בתוכנית הכלכלית שדן בכלים רגולטוריים להגדלת היצע הדיור ולהתייעלות בתכנון ופיתוח, במשרד האוצר החליטו לכלול גם הצעה שתפטור למעשה את המדינה מהאחריות על פארק אריאל שרון (חירייה), וזו תועבר לידי אחת הרשויות המקומיות הגובלות בשטחי הפארק, לצורך פיתוח שטח הפארק. ההצעה מבקשת לקדם את מכירתה של החברה הממשלתית פארק אריאל שרון לאחת הרשויות, וכך תיפטר הממשלה מאחריות על "הריאה הירוקה של מטרופולין גוש דן", כפי שנכתב בדברי ההסבר להחלטה ובתקנון הקמת החברה הממשלתית. הרשויות המקומיות באזור הפארק, ששטחו כ–4,000 דונם, מעוניינות לפתח מרכזי מסחר ותעסוקה מכניסים, ונתונות ללחציהם של יזמים שמבקשים לקדם פרויקטים.

החברה הממשלתית מחזיקה בפועל את הר הפסולת חירייה, שטחי חוות שלם, גבעת השלושה ונחל איילון, ואמונה על התכנון, הניהול והאחזקה של פארק אריאל שרון, שהוא הפארק המטרופוליני הגדול ביותר בארץ. מקורות המימון של החברה נשענים בעיקר על תקציב הממשלה והכנסות החברה, שהגיעו ב–2015 לסכום זעום של 1.6 מיליון שקל — סכום קטן בעשרות ואף מאות מיליוני שקלים מההשקעות הנדרשות לפיתוח המתחם. בתקנון החברה נכתב כי באחריותה לנקוט בכל אמצעי למניעת פעילות או שימוש שעלולים לפגוע בייעודו הסביבתי של הפארק ובמטרותיו, והחברה נקבעה כחברה לתועלת הציבור שלא למטרות רווח.

פארק אריאל שרון נמצא בימים אלו במוקד של שתי חקירות משטרה. באחת, שנפתחה בתחילת 2016, נחקרו בכיר בפארק, יחד עם עובד המשרד להגנת הסביבה ושלושה קבלנים, בחשד לקבלת שוחד תמורת הענקת האפשרות לשפוך פסולת בניין בפארק. השנייה, שנפתחה השנה, חוקרת חשד למינוי מקורבים לתפקידים בכירים תוך הטיית מכרזים וביצוע עבירות מרמה ושוחד. בפרשה זו נעצרו בקיץ האחרון מנכ"לית החברה שרון רז, סמנכ"לית השיווק עינת גפן, וגורמים נוספים שהיו מעורבים בפארק.

במחלקה המשפטית של החברה להגנת הטבע ובעמותת אדם טבע ודין מתנגדים להצעה להעביר את האחריות על הפארק ותוהים מדוע לא מתנהל דיון ציבורי מקדים בעניין. "אנו רואים בחומרה את כך שהשינוי מקודם באופן בלתי־שקוף בעליל, בלי תוכניות ברורות בנוגע לעתידו של הפארק והמנגנון שאמור להוביל לפיתוחו וניהולו. מנוסח ההחלטה לא ניתן להבין את טיב ההפרטה המתוכננת, ואם יישמר התכנון הקיים והאינטרס הציבורי".

(גילי מלניצקי)

הדרך למסילה הרביעית באיילון עוברת במקווה ישראל

חוק ההסדרים מבקש לשחרר את אחד החסמים המעכבים את הפרויקט להנחת מסילת רכבת רביעית לאורך נחל איילון ונתיבי איילון, שנועד להגדיל את תדירות הרכבות ולאפשר פתיחת קווים נוספים בתוואי. הפתרון שנבחר להוספת המסילה בתוואי הצפוף, הלכוד בין הכביש לנחל, הוא ניקוז המים תוך יצירת שטחי הצפה. פתרון זה דורש הפקעה של כ–60 דונם מהשטחים החקלאיים של בית הספר החקלאי מקווה ישראל.

חוק מקווה ישראל מ–1976 קובע הגבלות מיוחדות על שינוי של ייעוד המקרקעין בתחומי בית הספר הוותיק, הנמצא ממזרח ליפו. הצעת ההחלטה שתוגש במסגרת הצעת חוק ההסדרים מבקשת לתקן את החוק כך שיוסרו ההגבלות, לצורך קיום הפרויקט המסילתי. במקווה ישראל מתנגדים לשינוי החוק, למרות התקדמות מסוימת בשבועות האחרונים בנוגע לפינוי השטחים.

לפי מכתב ששיגר לפני כשבוע מנכ"ל מקווה ישראל, רונן צפריר, לח"כ דב חנין, "השמאים שלנו והשמאים של משרד התחבורה הגיעו לכלל הסכמה בנושא הפיצוי". צפריר הוסיף במכתבו כי במקווה ישראל ממתינים עתה להחלטת ועדת הפיצויים של נתיבי ישראל (לשעבר מעצ), שדנה בנושא בימים האחרונים מול משרד האוצר. עם זאת, צפריר הדגיש במכתבו כי בבית הספר עדיין מתנגדים לשינוי חוק מקווה ישראל.

(אורן דורי)

הליכי המיון לשירות המדינה יתייעלו

במסגרת התוכנית הכלכלית, נציבות שירות המדינה מציעה לשפר את הליכי הבחינות והמכרזים לכוח אדם בשירות המדינה. לדברי הנציבות, נדרש לנקוט צעדים בעניין לאחר שבשנים האחרונות עלה מספר המכרזים הפומביים למשרות, וכן מספר המועמדים הפונים אליהם. כך, למשל, ב–2015 היו 2,748 מכרזים פומביים, בעוד ב–2016 נאמד מספר המכרזים ב–3,546 — גידול של כ–30%. במסגרת הרפורמה נעשו שינויים משמעותיים, שגרמו לעלייה חדה במספר המועמדים, בשיעור של כ–300%. בעקבות עלייה זו הוטמעו שינויים ועדכונים בתהליך המיון, שהובילו לקיצור משך הליכי המיון מ–150 יום לכ–70 יום בממוצע — שיפור שלדברי הנציבות אינו מספק.

בין השאר מוצע כי שלב הבחינה הקוגניטיבית הממוחשבת במכרזי כוח אדם, כמו גם הסינון לפי תנאי הסף, ייערכו במקביל להמשך פרסום המכרז, כך שמועמד שהגיש את מועמדותו לפני המועד האחרון להגשת מועמדות במכרז יוכל להתחיל בהליך המיון. כמו כן, תיבחן אפשרות לקבוע כי הצטיינות אקדמית יתרה בתואר ראשון תהיה שקולה באופן אוטומטי להצלחה בשלב הבחינות בכתב.

בנוסף, מוצע לקדם ניסוי (פיילוט) להליך גיוס חלופי. הניסוי החלופי ייערך במשרדי האוצר, המשפטים והאנרגיה, ככל שאלה יבקשו להחילו. לפי ההצעה, אגף הבחינות והמכרזים בנציבות יפתח חלופות מקצועיות נוספות למרכזי ההערכה, בהליך שעשוי לכלול מבחן מיון מקצועי בכתב למועמד. המבחן ייבדק על ידי נציגי המשרד, באופן אנונימי, והליך המיון יכלול ראיון חצי־מובנה.

(טלי חרותי-סובר)

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker