כחלון מנפנף במספרים לא רלוונטיים וממשיך בקרב על התודעה

כחלון הבין שקל יותר להדביר את הביקוש מאשר להגדיל את ההיצע, ולכן הוא פועל בעיקר להחלשת המשקיעים ולניתוב צעירים למחיר למשתכן. ואולם צמצום הביקוש מוביל קבלנים להפחית את התחלות הבנייה - ובכך מקטין את ההיצע

אריק מירובסקי
אריק מירובסקי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
שר האוצר, משה כחלון
אריק מירובסקי
אריק מירובסקי

האומנם 2017 היא באמת השנה עם היקף העסקות הנמוך ביותר מאז 2011, כמו שטוענים במשרד האוצר? ב–11 החודשים הראשונים של 2011 בוצעו כ–80 אלף עסקות; באותה תקופה ב–2016 בוצעו כ–91 אלף עסקות; באמצע היתה 2014, שב–11 החודשים הראשונים שלה בוצעו כ–88 אלף עסקות. כלומר, 2017 היא השנה החלשה ביותר מאז 2014 — לא מאז 2011.

באוצר רצו להציג דרמה, ולכן הפחיתו מסך העסקות של 2017 את 4,000 העסקות במסגרת תוכנית מחיר למשתכן. כך הגיעו לנתון נמוך כל כך.

ואולם אם רק 4,000 דירות נמכרו במסגרת מחיר למשתכן ב–11 החודשים הראשונים של 2017 (5.5% מכלל העסקות), איפה כל המספרים הגדולים שמפזרים משרדי הממשלה בדבר עשרות אלפי דירות, מאות אלפי משתתפים בהגרלה ועשרות אלפי זוכים מאושרים?

זה אופיו של הקרב על התודעה: ניפוח והדגשה של נתונים מסוימים, לאו דווקא החשובים ביותר, והצנעת הנתונים המשמעותיים יותר.

כך בדיוק עשה שר האוצר, משה כחלון, במסיבת העיתונאים שקיים בשבוע שעבר, כשהכביר מלים על נתונים קריטיים פחות להבנת המתרחש בשוק, והתעלם מהעובדה הפשוטה שמחירי הדירות עדיין עולים והתחלות הבנייה נמצאות בירידה.

מהו הרווח הצפוי לבניין שלכם מתמ"א 38 / פינוי בינוי

למעשה, נראה כי הקרב על התודעה כבר חורג מפיזור נתונים ומספרים, ונוגע במהות עצמה. בשבע השנים האחרונות, במסגרת מאמצי הטיפול בבעיית מחירי הדירות, הממשלה שמה דגש על כוחה בתחום היצע הדירות. שוב ושוב מוזכרת העובדה שיותר מ-90% מהקרקעות במדינה נמצאות בבעלותה, וכי בכוחה להגדיל את היצע הדירות, אם רק תרצה בכך. אבל גם היומרה הזו נוחלת כישלון גורף, אפילו בתקופתו של כחלון.

את הגדלת הבנייה בשנים האחרונות ניתן לייחס להיתכנות הכלכלית הגדלה של היזמים, שנובעת ממחירי הדירות העולים — ופחות ליוזמות הממשלתיות. באשר לאחרונות — לא מעט יוזמות ממשלתיות תורמות דווקא להפחתת קצב הבנייה. יוזמות אלה מנוגדות לחלוטין להכרזות על גידול ההיצע, ופועלות דווקא לצמצום הביקושים. זאת, לאחר שבממשלה הבינו ככל הנראה שקל יותר להדביר את הביקוש מאשר להגדיל את ההיצע.

במקרה של כחלון, היוזמה העיקרית לצמצום הביקושים, העלאת המיסוי על משקיעי נדל"ן, נועדה להדיר את רגלם מהשוק; היוזמה האחרת, מחיר למשתכן, נועדה לנתב את הצעירים לרכוש דירות המשווקות דרך המבצע הממשלתי. אחת התקוות של כחלון היתה שהצעירים ירכשו את הדירות שהמשקיעים מוכרים, אך זה לא קורה במידה שהוא ציפה. בינתיים, הקבלנים — שרואים כיצד כחלון מפעיל מדיניות שמשמעה צמצום ביקושים — מורידים את היקפי התחלות הבנייה.

אף שהצעדים הללו לא הוכחו עד כה כמביאים תועלת כלשהי, כחלון ממשיך בשלו: במסיבת העיתונאים בשבוע שעבר הוא הבטיח להמשיך להיאבק במשקיעים, וגם הודיע על כוונתו להמשיך את פעילות הוותמ"ל (הוועדה לתכנון מואץ של מתחמים מועדפים לדיור). כיום, שלוש שנים מהקמתה, ברור לכל שייעודה העיקרי של הוותמ"ל הוא מילוי טבלאות אקסל במספרים של יחידות דיור שאושרו — אך לא ייבנו בשנים הקרובות וספק גדול אם יועילו בכלל למלאי התכנוני העתידי. למעשה, התפוקה המרכזית של הוועדה הוא הפקת הטבלאות האלה, שבהן יכולים משרדי הממשלה לנפנף כמו בהישג רב חשיבות.

כשזה מגיע לנפנוף במספרים לא רלוונטיים, הממשלה מצליחה דווקא לא רע.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker