פעם אולי ישפצו את המטבח של גולדה - נדל"ן - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

פעם אולי ישפצו את המטבח של גולדה

בית ראש הממשלה (או הנשיא) הראשון הוא בדרך כלל מוזיאון. בישראל הוא בית נטוש

תגובות

הייתם מאמינים שבית ראש הממשלה הראשון, בעל הערך ההיסטורי, ייוותר נטוש, מוזנח וריק במשך עשרות שנים? זה נשמע לא סביר, אבל זה בדיוק מה שקרה לבית ראש הממשלה ברחוב בן מימון פינת אוסישקין בירושלים. הבית הזה, שנבנה ב-1933, עומד בשיממונו מאז 1974.

את הבית ברחוב בן מימון בנו יוליוס ג'ייקובס ורעייתו נחמה. ג'ייקובס, סגן מושל ירושלים ובהמשך ממייסדי התזמורת הפילהרמונית, פנה לאדריכל בנימין צייקין וביקש ממנו לתכנן בית על שטח של דונם. "על המגרש נבנה בית דו קומתי מבטון ומטיח, כפי שהיה נהוג בזמנו, ועוצב בשני סגנונות שונים", מתאר האדריכל דוד קרויאנקר בספרו "אדריכלות בירושלים - הבנייה בתקופת המנדט הבריטי". "החזית המזרחית הפונה לגינה נבנתה בסגנון קלאסי ים-תיכוני שהמאפיין הבולט שלה הוא מרפסת מקורה עשויה קשתות רחבות. החזית הדרומית, הפונה לשדרה, נבנתה בסגנון מודרני וישר זווית. בבית שישה חדרי שינה, חדר אורחים וחדר אוכל. סביבו טופח גן גדול שבקצהו מוסך למכוניות ומבנה נפרד ששימש כחדר כביסה".

בית יוליוס ג'ייקובס, רחוב בן מימון 46, ירושלים

ג'ייקובס נהרג ביולי 1946 בפיצוץ מלון המלך דוד שביצע אצ"ל. רעייתו, שביקשה להתרחק מהזיכרונות, עזבה את הבית והשכירה אותו לסוכנות היהודית. בשנות ה-50 החליטה ממשלת ישראל להסב את הבית למקום משכנם של ראשי הממשלה ורכשה אותו ב-20 אלף לירות ישראליות. דוד בן גוריון התגורר בו אז שלוש שנים עד שעבר לשדה בוקר. אחריו התגורר בבית משה שרת, וב-1955 חזר בן גוריון לראשות הממשלה ולבית ג'ייקובס. הפעם הוא נשאר בו שמונה שנים.

לאחר פרישתו הסופית של בן גוריון הפך הבית למשכנם של ראש הממשלה לוי אשכול ורעייתו מרים עד יום מותו ב-1969. לראש הממשלה הבאה גולדה מאיר הוצע לעבור למשכן אחר, אך היא סירבה. ב-1974, כאשר יצחק רבין נבחר לראשות הממשלה, כבר היה מצב הבית מדורדר יותר, והפעם החליט ועד הדיור הממשלתי להעתיק את משכן ראש הממשלה לכתובת חדשה: קרן הרחובות סמולנסקי ובלפור בשכונת רחביה.

מאז, ובמשך שנים, עמד הבית נטוש ושימש מחסה לחסרי בית ולמסוממים. אבל מחאה ציבורית שיזמו תושבי השכונה, ויוזמה של מרים אשכול, הובילו להחלטה להסב אותו ל"יד לוי אשכול", מוסד שישכן את מיטב ספריו וארכיון להנצחת פעילותם של ראשי הממשלה הנוספים שהתגוררו בבית. האדריכלים שנבחרו היו פטר בוגוד ויוניס פיגרדו, והם החלו בעבודות השיקום כבר ב-2002, על פי תכנית בניין עיר שהגדילה את זכויות הבנייה מכ-370 מ"ר בנוי לכ-500. "בינתיים נעשה שיפוץ רק בשלד המבנה, אבל עבודות השחזור בתוך הבית טרם החלו", מסביר בוגוד. "על פי התכנון, קומת הקרקע תהיה מוזיאון ותשחזר את חדר המגורים של אשכול והמטבח של גולדה. הקומות העליונות ישמשו כחדרי הרצאה וספרייה".

אלא שלאחר שכבר הושקעו בשיפוץ כ-5 מיליון שקל, מנעו בעיות מימון את המשך העבודות. 5 מיליון שקל נוספים מפרידים בין המצב הנוכחי ליעד המתוכנן.

ערך עכשווי: כ-20 מיליון שקל (הערכה בהתחשב בייעודו כמוסד ציבורי)

הכתבה מתפרסמת בגיליון מארס של מגזין TheMarker

לקבלת גיליון היכרות מתנה של מגזין TheMarker מלאו את פרטיכם או חייגו
1-700-700-250
שם משפחה: שם פרטי:
טלפון:

עוד נכסים נטושים

        




תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#