חוות הבודדים בנגב: מפריחי השממה או עברייני בנייה? - נדל"ן - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

חוות הבודדים בנגב: מפריחי השממה או עברייני בנייה?

פרקליטות המדינה טוענת כי בעלי חוות הבודדים בנגב הם עברייני בנייה ומבקשת לפנותם ■ לעומת זאת, קבוצה של ח"כים סבורים כי מדובר במפעל חלוצי חיוני, ויזמו חוק המכשיר את פעילות החוות

תגובות

>> האם בעלי חוות הבודדים במרכז הנגב הם חלוצים הממשיכים מסורת התיישבותית מפוארת או שמדובר בעברייני בנייה שניצלו עזרה של גופי ממשל שונים כדי להקים עסקים באמצעות בנייה בלתי חוקית?

על פי פרקליטות המדינה, אין ספק שמדובר בעברייני בנייה. לכן הגישה המדינה בחודש שעבר תביעות לפינוי המחזיקים בשבע מחוות הבודדים. לעומת זאת, יש קבוצה של ח"כים, שבראשם ח"כ ישראל חסון, הסבורים שאכן מדובר במפעל חלוצי חיוני. הם אף יזמו הצעת חוק המכשירה את פעילות החוות במסגרת מיזם חקלאי הכולל מגורים. לדעתם הצטרפו חברי ועדת השרים לחקיקה שאישרו השבוע את תמיכת הממשלה בחוק, למרות התנגדותם החריפה של השרים גלעד ארדן, דן מרידור ובני בגין, וכעת הוא יתחיל את מסלול האישורים בכנסת.

דרך היין

הקמת חוות הבודדים במרכז הנגב החלה בסוף העשור הקודם על פי יוזמה של המועצה האזורית רמת נגב וזכתה בשלבים שונים גם בתמיכת הממשלה. בפועל קמו בשטח יותר מ-20 חוות, אך האישור הסופי לפעילותן היה אמור להינתן במסגרת תוכנית מתאר מיוחדת. תוכנית זו קבעה שיהיה ניתן להקים חוות במסגרת של שורת מיזמים תיירותיים-חקלאיים שזכו לתואר "דרך היין".

אלא שבמהלך אישור תוכנית מתאר זו התעוררה שאלת הזכויות בקרקע. לפני שלוש שנים הבהירה המדינה שיש צורך במכרז כדי לקבוע מי יוכל באופן סופי לאייש חוות בודדים. לאחר מכן הורה היועץ המשפטי לממשלה לפעול נגד הפרות החוק במהלך הקמת החוות, וההתפתחות האחרונה בעניין היא הגשת התביעות על ידי פרקליטות המדינה לפינוי שבע מהחוות.

בתביעות מציינת המדינה שמחזיקי החוות קיבלו את הקרקע בהקצאה לשימושים חקלאיים בלבד, אך הוסיפו לכך ייעודים מסחריים כמו הקמת צימרים, פלשו לקרקע שמעולם לא הוקצתה להם ואף הקימו מבני מגורים. "כל זאת תוך הפקת רווחים נאים למחזיקים ועשיית עושר שלא כדין", נכתב בתביעה. "חשיבותה של תביעה זו, בעצירת הפרה בוטה של שלטון החוק, מקבלת משנה תוקף, שכן עסקינן במשאב ציבורי מוגבל", נכתב בתביעה. המדינה טוענת שיש לפנות את הקרקע ולהקצות אותה במסגרת מכרז למיזמים התיירותיים-חקלאיים.

בהמשך התביעה ציינה פרקליטות המדינה כי מדובר במקרקעין המיועדים לחקלאות בהיקף של מאות ולפעמים אלפי דונמים בכל התיישבות בודדים. חלק מהקרקע ממוקם ליד כבישים וצירי תנועה, והדבר רק מחזק את הטענה שאין לאפשר מצב שבו מעטים חולשים על שטחים נרחבים ללא הקצאה כדין. המדינה מדגישה שלאף גורם מטעם המדינה לא היתה הסמכות לתת למתיישבים היתר או הבטחה להחזקה בקרקע בניגוד לחוק. זאת, בתגובה לטענת המתיישבים כי הם פעלו על סמך הבטחות ואישורים מגורמים שונים בממשלה.

במועצה האזורית רמת נגב הגדירו את פעולת הפרקליטות כמחטף שנועד למנוע מתן מעמד חוקי לפעילותן של החוות. "לא יעלה על הדעת שפקידים יטרפדו מדיניות שנקבעה על ידי ממשלות וקיבלה אישורים במועצה הארצית לתיכנון ובנייה", טען ראש המועצה, שמואל ריפמן. "בכוונת הפרקליטות להוציא את החוות הקיימות למכרז כדי שבעלי הון יהפכו אותם למעונות סוף שבוע".

"מה שהפרקליטות עשתה הוא פשוט בגידה", אמר בשבוע שעבר אייל יזרעאל, בעל החווה כרמי עבדת - אחת מהחוות שנגדן הוגשו תביעות. "לפני עשר שנים אף אחד לא רצה לבוא לנגב. אנחנו נענינו לקריאה והלכנו על פי מסלול אישורים שקבעה המדינה. עכשיו חל מהפך ובמקום להסדיר בעיות ביורוקרטיות שונות, דורשים מאתנו לפרק את מה הקמנו ואז להתמודד על האפשרות לבנות שוב במסגרת מכרז".

לטענת יזרעאל, כיום יש די כלים חוקיים ותכנוניים כדי לאפשר הסדרה מלאה של מעמד החוות הקיימות וכל מה שנדרש הוא מנהיגות. "אם האחראי על מינהל מקרקעי ישראל היה מתעקש לפני שלוש שנים שאין צורך במכרז כלפי מי שכבר עלה על הקרקע, לא היתה כיום כל בעיה".

"חוק הרלוונטי ליהודים בלבד"

השבוע כבר נשמעו אנחות רווחה במועצה האזורית רמת נגב, לאחר שוועדת השרים לחקיקה אישרה תיקון לחוק רשות פיתוח הנגב המתייחס להקמת מיזמים חקלאים-תיירותיים, או בקיצור - חוות הבודדים.

הצעת החוק קובעת שמי שניהל בתמיכה ובסיוע של רשויות המדינה מיזם חקלאי-תיירותי בנגב בתקופה של שלוש שנים לפחות לפני כניסת החוק לתוקף, יהיה רשאי לבקש ממינהל מקרקעי ישראל להעניק לו זכויות חכירה לדורות על הקרקע. ברור שמשמעות הדבר היא הכרה בזכותם על הקרקע של מחזיקי חוות הבודדים מבלי שהם יצטרכו להשתתף במכרז כלשהו. החוק קובע שהמיזם שבו מדובר, כולל גם מגורים ושימושים תיירותיים כמו צימרים. זהו אחד השימושים שעל פי תביעת המדינה אין לו כיום בסיס חוקי מאחר שמדובר בשטח שיועד רק לשימושים חקלאיים.

במועצה האזורית רמת נגב מיהרו להצהיר שתמיכת הממשלה בחוק החדש היא צעד חשוב בפתרון המחלוקת בסוגיית המכרז. לדברי יזרעאל, אישור החוק יאפשר למתיישבים לעסוק בפרנסתם ללא חרדה מתמדת לעתידם.

לעומת זאת, עמותת המתכננים "במקום" טענה שהצעת החוק החדשה באה להכשיר שימוש שלא כחוק בקרקע חקלאית. בכך יש סתירה להנחיית היועץ המשפטי לממשלה שיש להקים נקודות התיישבות חדשות על פי חוק. העמותה ציינה שהסכמי חכירה על קרקע חקלאית מתחדשים כל כמה שנים. לעומת זאת, הצעת החוק מעניקה למתיישבים הבודדים זכויות חכירה נדיבות הרבה יותר, זאת בניגוד לתקנות של מועצת מינהל מקרקעי ישראל ובניגוד לחוק המכרזים.

נייר עמדה של העמותה מתייחס גם לסעיף הקובע שמי שיזכה בזכויות החכירה הוא כל מי שזכה לסיוע רשויות המדינה. "סעיף זה מוציא הלכה למעשה את האוכלוסייה הבדווית בנגב מההסדר והופך את החוק לרלוונטי למתיישבים יהודים בלבד", טענה העמותה. "זאת מכיוון שהאוכלוסייה הבדווית מעולם לא קיבלה אפשרות ליהנות מתמיכה כלשהי מרשויות המדינה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#