תביעה: שילמו 1.7 מיליון שקל על דירה בלב תל אביב - וגילו שרכשו מחסן

לאחר שעסקה נחתמה התבהר לבני הזוג כי הדירה שקנו לא מחזיקה בהיתרים הדרושים למגורים - בניגוד למה שלטענתם הובהר להם ■ הם תבעו את עורכי הדין שתיווכו להם את הנכס, שמצדם טוענים: "התובעים רוצים לבטל את העסקה לאחר שהתחרטו"

גילי מלניצקי
גילי מלניצקי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
צומת הרחובות פרישמן ודיזנגוף
צומת הרחובות פרישמן ודיזנגוףצילום: גוגל סטריט ויו

בני זוג שביקשו לקנות לבתם דירה להשקעה, חשבו שעשה את עסקת חייהם: נכס בשטח של 40 מ"ר עם מחסן צמוד על מפגש הרחובות פרישמן ודיזנגוף בלב תל אביב, במחיר של 1.69 מיליון שקל. אלא שאחרי שהעסקה נחתמה, בשלהי 2016, התבהר לזוג כי הדירה שקנו אינה מחזיקה בכל ההיתרים הנדרשים למגורים - בניגוד למה שלטענתם הובהר להם, וכי למעשה מדובר במחסן. הסיפור המוזר הזה עולה מתביעה שהוגשה באחרונה לבית המשפט המחוזי בתל אביב על ידי עו"ד מיכאל דבורין ממשרד בם, דבורין, כהן ושות'.

מהתביעה עולה כי הזוג חתם לפני כשנה על חוזה לרכישת הנכס ברחוב פרישמן מידי קונה שרכשה אותו מכונס נכסים. הרכישה בוצעה באמצעות עורכי הדין אסף שרעף ועופר אלמוג, בעלי חברת ייזום והשקעות בנדל"ן. לזוג הובהר לטענתם כי עורכי הדין מייצגים את שני הצדדים בעסקה, כמעין מתווכים.

לאחר שהעסקה נחתמה הוסכם כי בני הזוג ימשיכו לקבל את דמי השכירות מהשוכרת שהתגוררה בנכס, עד שיחליטו לעשות בו שימוש אחר. אולם, כפי שמתואר בכתב התביעה, בחלוף המועד המוסכם התשלומים איחרו להגיע. כשפנו לעורכי הדין שניהלו עבורם את הרכישה וייצגו גם את המוכרת, בכדי לבדוק מה קרה עם שכר הדירה, עורכי הדין התנצלו והבהירו כי נראה שהוראת הקבע לא נקלטה, והעבירו לבני הזוג את הסכום.

הסיפור המשיך להסתבך כשלבני הזוג התברר כי לדירה כלל אין חיבור לחשמל. הם גילו שהשוכרת עזבה את הדירה כיוון שהדייר שהתגורר בסמוך לה ניתק לה את החשמל. הזוג המבולבל פנה לחברת החשמל בבקשה להסדיר את הניתוק ולמחוק עיקול או חובות קודמים ככל שאלו קיימים, אך הובהר לו כי הבעיה איננה בחובות – אלא במונה לדירה, או ליתר דיוק בהיעדרו. חברת החשמל דיווחה לבני הזוג כי המונה של דירתם נמצא בעצם בדירת השכן ובשליטתו, ולכן יש להתקין מונה חדש לדירה.

התובעים החליטו לטפל בעניין באופן מיידי, למרות שלטענתם בתביעה לא ידעו שזהו מצב הדירה במעמד הרכישה. איש חברת החשמל תידרך אותם כיצד להסדיר תשתיות חשמל לדירה אולם הסביר להם כי בכדי שיגיע לעשות את החיבור, נדרש בעל הדירה להציג רישומים מעיריית תל אביב לגבי מהות הנכס והיתריו.

מהו הרווח הצפוי לבניין שלכם מתמ"א 38 / פינוי בינוי

בני הזוג טוענים בתביעה כי לאחר ארבעה חודשים שבהם עורכי הדין לא קידמו את התקנת החשמל והצגת ההיתרים הנדרשים, הם החליטו לפנות בעצמם לעירייה ולבדוק האם ישנו היתר לאכלוס הדירה וייעודה למגורים. אולם אז התברר להם, להפתעתם, כי הנכס אינו מיועד או מאושר למגורים, וכי הנכס מוגדר כמחסן. לטענתם, נציגת העירייה אף הפנתה אותם למהנדס העיר, ופירטה עבורם את השלבים הנדרשים לקבלת היתר.

בפרוטוקול דיון שנערך ב-30 באוקטובר בהוצאה לפועל ומובא כנספח בתביעה, הובהר על ידי עורכי הדין שניהלו את העסקה כי "הנכס נקנה במחצית 2014 בכינוס הנכסים כיחידה שפוצלה ולה שומות ארנונה ומים נפרדות, אולם סוגיית החשמל נשארה פתוחה...אחרי שנתיים פנינו לחברת החשמל כדי להזיז את המונה...והבנו שכדי לחבר מונה חדש צריך רשות והיתר".

לבני הזוג יש טענות כלפי עורכי הדין שרעף ואלמוג שייצגו אותם ברכישה, כשלטענתם הם הכירו את הבעייתיות בסוגיית ההיתרים אך לא הצהירו עליה בפניהם. עורכי הדין שרעף ואלמוג טוענים, לעומת זאת, כי קנו את הדירה מהכונס מתוך הבנה שמדובר בדירה שמיועדת למגורים, וכך גם מעיד היטל ההשבחה שנדרשו לשלם על הנכס.

גם המפקח על הבנייה מטעם עיריית תל אביב מצוטט בפרוטוקול מאותו הדיון. הוא ביקר בדירות במרתף המפוצל פעמיים – ב-2014 וב-2017, וטען שלא מצא היתר בנייה ולכן לא המליץ על חיבור לחשמל. עיריית תל אביב אף הוציאה מסמך בעניין המובא בכתב התביעה, שלפיו היתר הבנייה לבניין ניתן ב-1934, עבור הקמת בניין בן 3 קומות למגורים, וכן מרתף ובו חדרי הסקה ומחסנים. מאז ועד היום ניתנו היתרי בנייה נוספים לבניין המתועדים בעירייה, אולם אף אחד מהם לא התיר שינוי שימוש למחסנים שבמרתף.

בני הזוג המתוסכלים נועדו גם עם מהנדסת מטעמם ועם כונס הנכסים שהנכס נקנה ממנו. לדברי בני הזוג, אלה הבהירו להם כי הליך הכשרת הנכס למגורים יהיה ארוך מאוד, שכן הבניין כולו כפוף לתקנות ומגבלות שימור בניינים מחמירות, וכי הסיכויים לקבלת היתר בקרוב, נמוכים.

לאור כל אלה, באוגוסט האחרון ביקשו בני הזוג לבטל את העסקה. בתגובה טענו עו"ד שרעף ואלמוג כי בשלב הנוכחי לא ניתן לבטל את העסקה, שכן הרישומים בגינה טרם הסתיימו, אך כשאלה יושלמו הם ינסו למצוא קונה חדש, שלהערכתם אף יהיה מוכן לשלם הרבה יותר בעבור הנכס, ועל כן כדאי לבני הזוג להמתין. לדברי הזוג התובע, עו"ד שרעף הבהיר שהוא יסדיר את ענייני החשמל והרישום, ויקדם את המכירה תוך מספר חודשים.

משלא נמצא רוכש ובהגיעם למבוי סתום - פנו בני הזוג לבית המשפט לפני מספר שבועות. בתביעתם הם טענו כי עורכי הדין ידעו שהעירייה לא מכירה במבנה כמבנה למגורים, והטעו אותם במעמד המכירה.

התובעים גם הגישו תלונה למשטרה בגין קבלת דבר במירמה והונאה שנעשתה כלפיהם, לטענתם. בתביעה טוענים בני הזוג כי עורכי הדין שרעף ואלמוג, שהיו למעשה המייצגים של שני הצדדים בעסקה, לא פעלו ביושרה. עוד נטען כי חלק מהכספים שהועברו לחשבון הנאמנות שנפתח לטובת העסקה עד שיושלמו הרישומים, נעדר מהחשבון. מכתב התביעה עולה גם כי בחוזה ההתקשרות בין הצדדים הוסכם כי שווי הנכס שעליו תיחתם העסקה יהיה 1.2 מיליון שקל, וסכום של יותר מ-450 אלף שקל ששולם בעסקה נעדר מהסכם ההתקשרות בין המוכרת לבין הזוג הרוכש.

נכס כמו זה שרכשו בני הזוג אינו חריג בתל אביב, שכן מחסנים ומרתפים רבים מוסבים למגורים ללא היתר. גם בעיריית תל אביב מודעים לכך שמצבו של הנכס הזה דומה למצבם של מספר לא מבוטל של נכסים בעיר, בהם מתגוררים דיירים ללא היתר מזה שנים על בסיס הסדרים עוקפים שונים מול רשויות וגופים שונים. פעמים רבות קשה לאכוף מקרים אלו, שבהם מדובר בדיירים שפלשו לשטחים לפני עשרות שנים.

"בני הזוג פועלים מטעמים אישיים"

מטעם עורכי הדין שרעף ואלמוג נטען כי התביעה והרצון לבטל את העסקה אינם נובעים ממצב הנכס, אלא מרצונם של בני הזוג לבטל את העסקה שלא רלוונטית עבורם מטעמים אישיים, והם נוקטים בתביעה ככלי להפר את החוזה שנחתם. לטענתם, הדירה נקנתה מכונס הנכסים כשהיא מוצגת כנכס למגורים, ואף שולם היטל השבחה בעבור ייעודה למגורים. יותר מכך, לטענתם הוצע לבני הזוג למכור את הדירה והם סירבו.

עוד מסרו עו"ד שרעף ואלמוג כי: "מדובר בתביעת סרק, חסרת כל יסוד עובדתי או משפטי, שנועדה לסחוט ולהפעיל לחץ בשל רצונם לבטל את העסקה לאחר שהתחרטו. קיימות חוות דעת של עריית תל אביב המגבות את הנתבעים באופן מוחלט. אנו לא נשקוט על הפגיעה בשמנו הטוב ונפעל בכל האמצעים העומדים לרשותנו להגן על זכויותינו ועל הפגיעה בשמנו הטוב".

מעיריית תל אביב נמסר כי "מדובר בתביעה שהעירייה אינה צד בה, וכל מענה שלא במסגרת בקשה על פי הדין, עלול להשפיע על התביעה לכאן או לכאן".

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker