חובת המתווך למסור ללקוח את כל הפרטים המהותיים - נדל"ן - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

חובת המתווך למסור ללקוח את כל הפרטים המהותיים

בנוסף, על המתווך למסור מידע משמעותי בהערכת העסקה

חוק המתווכים במקרקעין מטיל על מתווך חובה לפעול בנאמנות, בהגינות ובדרך מקובלת, ולמסור ללקוחו כל מידע שיש בידו בעניין מהותי הנוגע לנכס נשוא עסקת התיווך.

חובה זו, החלה על מתווך, עשויה ללוכדו בין זרועותיהם של אינטרסים מנוגדים הפועלים במישור היחסים שבינו לבין הלקוח. מחד גיסא, חלה על מתווך החובה לפעול בנאמנות ובהגינות כלפי הלקוח ולמסור לו כל מידע מהותי הנוגע לנכס נשוא פעולת התיווך. מאידך גיסא, חשיפת יתר של פרטים אודות הנכס עשויה לחבל בעסקה ואף להביא לביטולה - דבר שימנע כמובן את זכאותו של המתווך לדמי תיווך.

השאלה היא מה היקפה של חובת הנאמנות וההגינות החלה על המתווך מכוח חוק התיווך?

בהיבט הסנקציה המוטלת על מתווך, שאינו פועל בנאמנות ובהגינות כלפי לקוחו ומסתיר מפניו מידע מהותי, נקבע בפסיקה כי הפרת חובת ההגינות מהווה הפרת הסכם יסודית העלולה לגרום לביטול הסכם התיווך ולביטול זכאותו של המתווך לדמי תיווך.

מהו הרווח הצפוי לבניין שלכם מתמ"א 38 / פינוי בינוי

סוגיה חשובה בעניין זה נדונה לאחרונה בבית המשפט לתביעות קטנות ברחובות (תק 2017/07 ליבוביץ נ' פיניש).

התובעת, שביקשה לשכור דירה ביבנה, פנתה אל משרד הנתבע (משרד תיווך), וביקשה סיוע באיתור דירה מתאימה עבורה. בעקבות פעולות תיווך שביצע המתווך, מצאה התובעת דירה מתאימה בשדרות העצמאות ביבנה והתקשרה בחוזה לשכירת הדירה.

בגין עבודתו של המתווך שילמה התובעת למשרד הנתבע דמי תיווך כמקובל. ואולם, לאחר החתימה על הסכם השכירות התגלו בדירה ליקויים שונים לרבות סתימות בצנרת המים.

התובעת עתרה לחייב את הנתבע בהחזר דמי התיווך ששילמה לו, וזאת בטענה כי המתווך פעל כלפיה בחוסר תום לב עת לא גילה לה אודות ליקויים בדירה וסתימות בצנרת, זאת למרות שידע על קיומם.

התובעת טענה עוד בכתב התביעה ובעדותה בבית המשפט, כי בגוף הסכם השכירות היה סעיף המחייב את התובעת לתקן את הליקויים השוטפים בדירה. לצד סעיף זה, כך טענה התובעת, הוסיף המתווך בכתב ידו את המלים "לרבות סתימות". התובעת הוסיפה וטענה כי בעת החתימה על הסכם השכירות שאלה את המתווך מדוע הוספו המלים הללו להסכם, ונענתה על ידו במלים "ככה זה".

מנגד, טען המתווך בכתב ההגנה כי מתפקידו כמתווך היה להראות לתובעת את הדירה וכך עשה. לטענתו, הוא לא ידע על קיומם של ליקויים במושכר. המתווך טען עוד, כי התובעת חתמה על ההסכם בו היא מצהירה כי ראתה את המושכר ומצאה אותו מתאים לצרכיה.

המתווך הודה כי הוא שהוסיף בכתב ידו בחוזה השכירות המודפס את המלים "לרבות סתימות", אך הסביר כי עשה כן משום שהוא יודע שיש נשים שלא מתקלחות עם כובע על הראש וכך נוצרות סתימות במקלחות ובכיורים.

לאחר עיון בראיות שהוצגו ושמיעת עדויות הצדדים, קבע בית המשפט כי יש לקבל את התביעה.

בית המשפט הוסיף וציין, כי קשה מאוד לקבל את הסבר המתווך ("חששו מסתימות במקלחות ובכיורים"), שכן לו אכן הסברו היה נכון, מן הסתם הוא היה מציין בהסכם השכירות: "סתימות בחדר האמבטיה". משלא עשה כן, ברור שהתכוון לסתימות באופן כללי בדירה ולאו דווקא ב"מקלחות ובכיורים".

מכאן, כך נקבע, מתעורר החשש והחשד שהמתווך ידע גם ידע על קיומם של ליקויי סתימות שהיו במושכר, ולכן פעל בחוסר תום לב בעת עריכת הסכם השכירות משום שהסתיר מידע זה מהתובעת.

נקבע עוד, כי הנתבע - כמתווך - צריך היה לפעול בנאמנות ובהגינות כלפי התובעת, ולפיכך היה עליו למסור לתובעת, כלקוחה, כל מידע שיש בו עניין מהותי הנוגע לנכס, כקבוע בחוק המתווכים.

לסיכום, בית המשפט קיבל את תביעת התובעת והורה לנתבע להשיב לידיה את דמי התיווך ששילמה.

נמצאנו למדים, כי לצד חובת הגילוי החלה ממילא על צדדים לעסקה העיקרית (עסקת מכר או עסקת שכירות), חלה חובת גילוי נוספת גם במישור היחסים שבין המתווך ללקוחו, המחייבת את המתווך למסור ללקוח כל מידע ונתון המצויים בידו, אשר עשויים להוות גורם משמעותי בהערכת כדאיות העסקה.

הכותב הוא שותף במשרד עורכי דין מרום- הלפרט, המתמחה במקרקעין



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#