עמי שנער: "לא באנו עם בשורה בלתי אפשרית כמו להפוך את הדר הכרמל לבוסטון או מדריד" - נדל"ן - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

עמי שנער: "לא באנו עם בשורה בלתי אפשרית כמו להפוך את הדר הכרמל לבוסטון או מדריד"

קמפוס הנמל בחיפה עדיין מסרב להתרומם, אבל ההשקעה בו ובעיר התחתית מותירה מאחור אזורים אחרים של חיפה ובעיקר מדרדרת את שכונת הדר הכרמל

תגובות

נסיעה בעיר התחתית בחיפה, ברחוב העצמאות, מלווה בשלטים גדולים המכריזים על מכללה כזו או אחרת שתוקם במקום כחלק מתוכנית קמפוס הנמל. ברוב המקרים, בבניין שעליו מכריז השלט מתגוררות יונים והעזובה אינה מסגירה עבודות שיפוץ עתידיות. ואולם למרות שההשקעה במקום אינה מתקדמת במהירות, עדיין משאבים עירוניים מופנים לאזור העיר התחתית. המפסידה מהעניין היא שכונת הדר הכרמל שנותרת מאחור.

ראש עיריית חיפה, יונה יהב, הסביר באוגוסט 2005 למוסף נדל"ן-TheMarker כי בתוך שנים מספר תיהפך העיר התחתית למתחם הומה שבו ישכנו בגאווה פקולטות מן הטכניון ומאוניברסיטת חיפה לצד מכללות שונות.

אחד המקומות שהפגיעה בו בעקבות העשייה בעיר התחתית היא הבולטת ביותר הוא רחוב חסן שוקרי, שהיה מקום משכנם של מוסדות ממשלתיים כמו משרד הפנים ובית המשפט לצד עיריית חיפה. בעקבות הקמתה של קרית הממשלה בעיר, נהפך האזור לשומם ומבנים רבים ויפים בו עומדים ריקים ואף אטומים.

קמפוס הנמל היה הפתרון שהגו בעירייה לבעיית מבנים בעיר התחתית ששימשו שירותים נלווים למוסדות הממשלה ונותרו ריקים בעקבות הקמת קרית הממשלה. האדריכל דור גרשון מאמין כי הבחירה של העירייה להשקיע בעיר התחתית ולא בהדר, שגם בה נשארו בניינים ריקים רבים, משולה להחלטה לתת איבר להשתלה לחולה במצב סופני, ולהזניח חולה שמצבו וסיכויי החלמתו טובים. לדבריו, "העיר התחתית כבר מתה, אבל הדר שעדיין גוססת היתה יכולה להשתפר בעקבות ההשקעה. רחוב הרצל עדיין פעיל, יש עדיין מגורים, יש בתי ספר והיה יותר קל להציל את האזור.

"האוניברסיטה, ללא שום קשר ליוזמת העירייה בעיר התחתית, מצאה בניינים ומקדמת מעונות סטודנטים בהדר. נוצר פיזור מאמצים. אלה מקדמים את קמפוס הנמל בעיר תחתית ואלה מקדמים את הדר. כל אחד מושך לאן שיותר מתאים לאג'נדה שלו".


עיר בלא מרכז

חיפה היא עיר מורכבת מבחינה תכנונית. הטופוגרפיה וההתפתחות של השכונות החדשות יצרו עיר שחיה במתחמים מנותקים זה מזה. הדוגמה הבולטת ביותר לכך היא היעדרו של מרכז עיר מובהק. זהו חוסר משמעותי בעיר שאמורה להיות מרכז מטרופוליני. החיבור הלקוי בין חלקי העיר מקשה מאוד על ההשקעה בעיר התחתית לטפס במעלה ההר ולהקרין על הדר.

לדברי גרשון, "מאוד קל לצאת בהצהרה שצריך פתרון, אבל הפתרון להדר הוא מורכב. עכשיו מתכננים תוכנית מתאר לחיפה, אבל ברזולוציה כה גסה אי אפשר באמת לרדת לבעיות של הדר הכרמל. הדר אינה מקשה אחת, ובגלל זה תוכנית המתאר לא תוכל להיכנס לעומק וליצור תוכניות שיצילו את השכונה.

"לעירייה אין ברירה, היא לא יכולה להשאיר אחריה חור שחור. לא צריך לטפל בכל הדר, מספיק לקחת קטע ולעשות בו את פעולות השיקום השונות. יכול להיות שההצלחה תהיה כל כך גדולה עד שהיא תזלוג לאזורים סמוכים. ריכוז מאמצים רב-תחומי באזור קטן יכול להקרין על הסביבה".

לפני כמה שנים הוזמנה תוכנית התחדשות עירונית להדר. בראש צוות התכנון עמדו האדריכלים עמיר מן ועמי שנער, והיא הוכנה בשיתוף עם פרופ' יונה גינצבורג-גרשוני וד"ר גוסטבו מש שטיפלו בצד החברתי. מטעמים שונים תוכנית זו לא קודמה, ועקבותיה בשטח דלים.

האדריכל עמי שנער, שותף באמיר מן ועמי שנער אדריכלים, מספר כי "הדו"ח המסכם של התוכנית הוגש ב-2003, ודיברנו בו על העלאת האיכות של הסביבה העירונית. כחלק מן התוכנית חשבנו שצריך ליצור בהדר מהפך תחבורתי. הצענו מהלך של הוצאת חלק מקווי האוטובוס מן האזור והפיכת רחוב הרצל למדרחוב שבשלב הבא תשתלב בו הרכבת הקלה".

שנער מדגיש ש"לא באנו עם בשורה בלתי אפשרית כמו להפוך את הדר לבוסטון או מדריד. רצינו דבר פשוט. רוב השטח בהדר בנוי ובבעלות פרטית, וצריך לתת תמריץ לשיפוץ תמורת תוספת זכויות. כך נעשה בתוכנית לב העיר בתל אביב. הדר הכרמל כיום נמצאת במצב שבו היה לב העיר בתל אביב לפני 30 שנה. העשייה שהעירה את לב העיר התבטאה בפעולות קטנות, כמו הסדרת גני ילדים ובתי ספר, ושיפוץ גנים ציבוריים".

התוכנית המוצעת כוללת חיזוק של מוסדות תרבות וחינוך בהדר, ובמקביל תוספת זכויות בנייה תמורת שיפוץ הבתים. בנוסף לכך הוצעו פתרונות לבניינים הנטושים בחסן שוקרי : הפיכתם למרכזי תרבות ופנאי. בפועל התוכנית אינה מיושמת, ובמקומה נעשות פעילויות שיפוץ נקודתי של דרכים ורחובות - והדר ממשיכה להידרדר.

שנער מסכם ש"הדר הכרמל היא החמצה של התחדשות עירונית. זה מקום יפהפה ויש בו בנייה מודרנית באבן, ומבני באוהאוס בכמות רבה. אבל במשך השנים לא השכילו למתג את הדר כקטע ממרכז העיר".

האדריכל ומתכנן הערים שמואל גלבהרט מחזיק בתיק מנהל ההנדסה בחיפה ומכהן כיו"ר ועדת התכנון והבנייה בחיפה. הוא מודה כי ב"הדר הכרמל מסתפקים בקוסמטיקה. אמנם מתקנים כבישים פה ושם, אבל ברור שהמאמץ העיקרי מושקע בעיר התחתית. קשה לומר מה הן הסיבות. נראה שקשה להרים שני דגלים במקביל. היתה הסתערות על העיר התחתית במידה רבה בגלל פרויקט הרכבת הקלה שאפשר למנף אותו באותה הזדמנות לצורך עבודות נוספות, והדר הכרמל נשארה מאחור".

גלבהרט מאמין שתוכנית ההתחדשות של משרד האדריכלים אמיר מן ועמי שנער לא תשנה את מצבה של הדר. "אני מאמין שטקטיקה כזו תשאיר לנו את הדר הכרמל באותו מצב, רק יותר צפופה. מה שחסר בהדר הם שטחי איכות פתוחים. יש בהדר 0.7 מ"ר שטח פתוח לאדם. זה יותר צפוף מעזה. במסמך המדיניות הוצע שהילדים ישחקו על הגגות. אפילו אם נשפץ את הבתים, נבנה מעליות ונוסיף מגדלים - עדיין משפחות חזקות לא יגיעו לשכונה. אין שום ספק שצריך להכניס את היד לכיס ולהשקיע כספי ציבור. אי אפשר לצפות משכונה חלשה כמו הדר שתתחזק משיפוץ חזיתות מכספים פרטיים".

לגלבהרט היו כמה רעיונות לפתרון אדריכלי לבעיה של הדר. למשל, להפוך את רחוב הרצל לקניון אורבני פתוח עם דגש על בזאר ים תיכוני, מהסוג שתיירים אוהבים לחפש בחו"ל. רעיון נוסף היה לפרוץ את בית הקרנות ולחבר באמצעות מסוע את הטכניון הישן והגן הסמוך לו לגן הזיכרון ומשם לקרית הממשלה.

ואולם אף שגלבהרט יושב בצמתי ההחלטה המרכזיים בעיריית חיפה, רעיונותיו נשארו על הנייר. "נשארתי במיעוט. הרוב הצביע בעד תוכנית הציפוף ובסופו של דבר אנחנו חיים בדמוקרטיה. בעקבות רעיונות הציפוף הוזמנה תב"ע למפגש הרחובות בלפור, מסדה והלל והיא הוכנה. אבל אף יזם לא הזיז אצבע בכיוון. כי התוכנית לא עובדת מבחינה כלכלית".

הוויכוח איזו מבין ההצעות האדריכליות להדר היתה מיטיבה אתה יותר יישאר בלתי פתור. הרי תכנון אורבני אינו מדע מדויק. אבל דבר אחד בטוח: בחירת העירייה לא להחליט אלא לבצע בצורה חלקית שבבי רעיונות בשטח, לא תשפר את המצב בהדר.

חשוב לזכור שהדר היא חלק מעיר שאינה זוכה לעדנה נדל"נית בשנים האחרונות. גלבהרט טוען כי הדר סובלת מ"היסטוריה עגומה, הווה מדשדש ועתיד לא ברור". הוא מאמין שחיפה תמריא בזכות תוכניות שונות הקשורות לנמל ולרכבת. נותר רק לקוות לטובת תושבי הדר, שבהמראה העתידית הזו גם הם ישותפו, ולא ימשיכו לשקוע כמו שקרה בכל פעם שבחיפה היו תוכניות גדולות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#