ראש העיר תל אביב, רון חולדאי ל-TheMarker: "ב-2013 תהיה רכבת תחתית בתל אביב" - נדל"ן - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ראש העיר תל אביב, רון חולדאי ל-TheMarker: "ב-2013 תהיה רכבת תחתית בתל אביב"

היום יחתמו 15 ראשי רשויות בישראל על אמנה להפחתת זיהום האוויר; בראיון ל-TheMarker מצהיר ראש העיר תל אביב, רון חולדאי, כי אם ההחלטה בעניין היתה בידיו, כלי רכב לא היו נכנסים למרכז העיר

מאת תמר טרוים ושלומי שפר

הבחירות המוניציפליות של תל אביב ב-93' נראו כאילו הן לקוחות מסרט מדע בדיוני. בעוד אביגדור קהלני הבטיח לתושבי המטרופולין רכבת קלה, רוני מילוא שהתמודד מולו הלך על רכבת תחתית.

מילוא, שנבחר בסופו של דבר, הוחלף בסיום הקדנציה על ידי רון חולדאי, שכבר קרוב לסיים עשור בתפקיד. ואולם בינתיים לא ראו תושבי תל אביב את השופל שיחפור את הבור הראשון של הרכבת התחתית בעיר העברית הראשונה.

חולדאי, אגב, הצהיר לא פעם בעבר כי אוטוטו הרכבת מגיעה. אבל בינתיים הקטר עדיין לא נראה באופק, ונסיעה מדרום העיר למרכזה בצהריים נמשכת לפעמים 45 דקות, בתוך רעש, המולה, פקקים, עבודות בכביש ולא מעט זיהום אוויר של אוטובוסים.

מהו הרווח הצפוי לבניין שלכם מתמ"א 38 / פינוי בינוי

חולדאי כבר מכיר את הציניות, אבל משיב ב"ציונות". "כשנכנסתי לתפקיד", הוא אומר, "חשבתי שכבר בסוף הקדנציה הראשונה שלי התכנון כבר יושלם, ובתום הקדנציה השנייה תהיה רכבת תחתית. עכשיו אני כבר לקראת סוף הקדנציה השנייה ועדיין אין. אבל בעוד חמש שנים תהיה".

זו הבטחה?

"על ההסכם עם משרד התחבורה חתמנו כבר ב-2000, אז בייגה (אברהם שוחט, שר האוצר דאז, ת.ט) אמר לי - 'אתה זה שמעכב את הפרויקט'. זה לא אני שעיכבתי את הפרויקט אלא כל מיני החלטות ביורוקרטיות שנתקעו במשרד התחבורה. אבל כיום המכרז כבר יצא. עוד השנה יתחילו העבודות, ובהנחה שהן יימשכו חמש שנים, ב-2013 ניסע ברכבת בתל אביב. אין ספק שזהו תהליך אטי מדי, אבל הוא מתקדם בכיוון הנכון".

הקמת הרכבת התחתית בתל אביב היא חלק ממערך של פעולות שנועדו לפתור לא רק את בעיית התחבורה בעיר הצפופה, אלא בעיקר את בעיית זיהום האוויר. אמנם עוד לא הגענו לרמת זיהום כמו בערים גדולות בעולם כמו בייג'ין ובנגקוק, שבהן כמעט ולא רואים שמים כחולים והאנשים חובשים לפרצופם מסכה, אבל ברחובות מסוימים המשמשים עורקי תחבורה ציבוריים, הרעש והעשן בלתי נסבלים.

לשנות את המפה

עיריית תל אביב ועוד 14 ערים בישראל יחתמו היום על אמנה אירופית לשמירה על איכות הסביבה ולצמצום פליטות הגזים המסוכנים בשטחן עד ל-2020 (ראה תיבה).

מהי חשיבות האמנה?

"יש ערך לחתימה על אמנה. זה לא סתם חתימה על הנייר ללא שום כיסוי. יש ערך אמיתי של מחויבות לקהילה רחבה של אנשים שעוסקים ומחויבים לעניין. החשיבות נעוצה בכך שאמנם תל אביב היא מטרופולין ענק עם שטח של 50 קמ"ר, אבל היא רק חלק אחד מעוד ערים וסביבה. חשוב לצרף כמה שיותר שותפים".

למה חשוב שהעיריות יפעלו? הממשלה לא פועלת לקידום איכות הסביבה?

"גם הממשלה פועלת. לי אין סמכות בכל התחומים. אני מנסה לפעול היכן שאפשר. למשל, בתחום התחבורה. אם אני רוצה לקבוע שלא ייכנסו כלי רכב לתל אביב, זו צריכה להיות החלטה ברמה של משרד התחבורה. כך גם לחייב את חברות האוטובוסים לעבור לתקנים מתקדמים יותר ופחות זיהום. בנושא הזה אני חושב שהצלחנו - כמות האוטובוסים המפרקיים בתל אביב ירדה ב-70%, ואלו האוטובוסים המזהמים ביותר.

"כמובן שיש תמיד דברים שאפשר לעשות יותר טוב, אבל העיקר זה הכיוון שהוא חיובי. כרגע יש תהליך של הטבה והליכה לכיוון חיובי, אבל הדרך עוד ארוכה. לדעתי, בתחום התחבורה הציבורית ישראל שגתה לאורך שנים. זו שגיאה כלכלית, שגיאה של איכות חיים וכמובן איכות סביבה. חסרה לנו מערכת תחבורה ציבורית טובה. העיקרון המנחה צריך להיות מערכת תחבורה ציבורית מכל מקום לכל מקום ב-45 דקות. כך לא תהיה בעיה של פיתוח הפריפריה וכמובן ייחסכו הפקקים בכניסות לערים ולמרכזים.

"אבל אי אפשר להתעלם ממה שכן קרה בשטח. כשנכנסתי לתפקיד הגיעו לתל אביב 4 מיליון נוסעים ברכבת בשנה. כיום מדובר ב-20 מיליון. כמובן שהשיפור במערך הרכבות תרם לכך בצורה נרחבת. אבל השינוי הזה לא היה אפשרי ללא התערבות של העירייה והשתתפות בהקמת עוד שתי תחנות רכבת בתל אביב".

מה בנוגע לחוק גודש?

"המטרה שלי היא שלא ייכנסו כלי רכב בכלל לשטח של מרכז תל אביב, אבל משרד התחבורה לא מאפשר לי. בינתיים עבר חוק אוויר נקי שנועד לאפשר לרשויות המקומיות לאסור כניסה של מזהמים לעיר. החוק מציג לראשונה תוכנית שתיתן תמונת מצב כוללת של זיהום האוויר במדינה, ולראשונה תאפשר התמודדות כוללת ומשולבת עם בעיית זיהום האוויר, להבדיל ממציאת פתרונות מקומיים ונקודתיים.


על הריסת אוסישקין: "הפעולה היתה נכונה. משחק כדורסל יכול להיות גם במקום אחר"

"מאז שנכנסתי לעירייה נעשו פעולות רבות בתחום הסביבה. צריך לזכור שאיכות הסביבה היא איכות חיים. למעשה, הכל צריך לנבוע מאסטרטגיה אחת כוללת. כשהתמודדתי על ראשות העיר הציבור לא נתן לי אורך רוח ואת הקרדיט על פעולות שלוקחות זמן. כל הזמן באו אלי בדרישות: דיברו איתי על הרעש והריח שיש ממסעדות ובתי קפה ומיד קשרו את זה גם לבעיית הזיהום של הים. אנשים רצו תשובות ומיד על כל הנושאים גם יחד.

"עם כניסתי לתפקיד קיבלתי את המורשת של הירקון המזוהם ושל אסון המכבייה. היה צורך בהכנת תוכנית אסטרטגית לעיר. כמובן שהתוכנית הזו תלויה גם ביכולת כלכלית. צריך היה לשנות את המפה הכלכלית".

אתה מתכוון להשקעה כספית?

"כמובן. רק בשיפוץ של יפו הושקעו מיליארדים. הסכום שמושקע כיום באיכות הסביבה הוא 183 מיליון שקל. ב-99' התקציב היה רק 40 מיליון".

הטענה היא שרבים מהשינויים שערכתם היו קוסמטיים, למשל בשדרות העיר, אתה מקבל את הביקורת הזו?

"אחד הדברים הראשונים שעשיתי היה לטפח ולטפל בשדרות בעיר. המתנגדים טענו שמדובר רק בשינוי קוסמטי. אבל מה שהם לא הבינו הוא שלא היה מדובר רק בשיקום כלפי חוץ. נעשתה עבודה מקיפה של החלפת הצנרת והביוב, סלילת מדרכות, שתילה של עצים ויצירת שבילי אופניים.

"טיפלנו גם בנושא האשפה. עסקנו בסילוק טונות של אשפה הקשורה לבינוי מהעיר ובמקומם שתלנו חורשות, חלקן גם על קרקעות פרטיות שאולי יבנו עליהן יום אחד. בפסולת הבנייה, אגב, משתמשים לשימוש חוזר, למשל בקו הרכבת לירושלים".

מהי יכולת האכיפה בכל הקשור לנושאי איכות הסביבה?

"האכיפה הורחבה, בעיקר בנושאים הקשורים במפעלים מזהמים ובתחנות דלק שיספקו דלק דל גופרית. גם כאן עוד יש הרבה מה לעשות, אבל הצעד הראשון כבר נעשה. לצערי זה לא מספיק. למשל, אין לי יכולת לאכוף על חברת החשמל להשתמש באנרגיה ירוקה. מה שכן עובד בתחום הזה הוא לחץ ציבורי ולובי חזק. בזה אני יכול לעזור, אם העירייה מראה את הלך הרוח ומראה מחויבות לנושא".

לתקן את טעויות העבר

ומה עם הירקון? מתי נוכל להשתמש במי הירקון בלי לחשוש?

"גאולת הירקון היא תוכנית הדורשת שיתוף פעולה של גורמים נוספים. גייסנו את הממשלה, את המשרד להגנת הסביבה ואת חברת מקורות. התהליך החל. כיום מקורות מטפלת בהולכת המים הנקיים חזרה לשימוש. בעוד פחות משנה תהיה קפיצת מדרגה של ממש באיכות המים בירקון. מפעל המיחזור יצא לדרך וכבר יש חלקים נרחבים של הנחל שבהם איכות המים טובה, ואפילו הושבו למימיו דגים. התהליך הזה קורה אבל לעתים הוא אטי מדי".

מה לגבי האשפה והמיחזור?

"אמנם אנחנו ממחזרים פי שלושה ממה שמיחזרנו בעבר, אבל אנחנו עדיין לא ממחזרים מספיק. בין השאר, לשם כך אנחנו מכניסים שותפים וחותמים על האמנה".

האם מתוכננת הקמה של עוד שטחים ירוקים בעיר?

"לא יהיו עוד שטחים ירוקים בעיר. אי אפשר ליצור עוד שטחים כאלה, צריך להשתמש במה שיש. העיר כבר קיבלה את הגודל שלה. תוכנית האב של תל אביב ברורה. יש הרבה שטחים ירוקים בעיר, הבעיה היא לשמור ולטפח אותם".

אתה רואה תוצאות בשטח?

"קודם כל באיכות החיים של התושבים. אם פעם תל אביב היתה עיר עם מאזן הגירה שלילי, כיום זוהי עיר עם מאזן הגירה חיובי. אנשים רוצים לחזור אליה ולגדל בה ילדים. לאורך השדרות אפשר לראות אמהות עם עגלות כל הזמן, וזה דבר שלא היינו רואים בעבר".

אתה חושב שפעולות שנעשו בעיר בשנים האחרונות ולוו ברעש תקשורתי וציבורי גדול, כמו הריסת אוסישקין ובריכת גורדון והפקעתם לטובת יצירת המשכיות לטיילת, היו שוות את הלך הרוח הציבורי והביקורת בעקבותיהן?

"גם כיום הייתי עושה אותו דבר. הביקורת היא לא הדבר העיקרי. מה שצריך לשאול הוא האם זה נכון שבמקום הזה יהיה מגרש כדורסל? האם יכול להתקיים משחק כדורסל באזור שברור שאין בו די מקום כדי לאכלס בחוץ את כל כוח המשטרה הדרוש, צוותי השידור, המכוניות והאוהדים שמגיעים כדי לצפות במשחק? כמובן שהתשובה היא שלילית. לא יכול להיות שבלב שכונת מגורים יתקיימו משחקי כדורסל. ברור שהפעולה היתה נכונה. החזרנו עוד דונם של קרקע לרשות הציבור בירקון. משחק כדורסל יכול להיות גם במקום אחר".

הבחירות לראשות העיר בעוד תשעה חודשים. תתמודד שוב?

"ב-2009 העיר תהיה בת 100. אני מתכוון להיות ראש העיר בשנת ה-100. העיר היא אחד ההישגים של העם היהודי ושל ישראל, ואני אמשיך להיות ראש העיר שלה".

תשתמש בנושא הירוק בקמפיין הבחירות שלך?

"אני לא אוהב סיסמאות. העיקרון שמנחה הוא אותי הוא להמשיך בתהליך של הפיכת העיר לטובה יותר. ברור מאליו שזה כולל גם המשך טיפול בפיתוח בר קיימא. צריך להמשיך לבנות, אבל מתוך הסתכלות לעתיד. פעם היתה דחיפות בהקמת המדינה ובבנייה של בתים. אז לא הסתכלו קדימה. הכל נבנה מתוך תחושת חירום. העניין הירוק נדחק הצדה. כיום צריך לתקן את טעויות העבר ולכוון קדימה אל העתיד".

מהו פורום ה-15?

פורום 15 הערים מאגד את העיריות העצמאיות בישראל. ערים אלה לא מקבלות "מענקי איזון" או "מענקי פיתוח" ממשלתיים, ומנוהלות כמשק עצמאי סגור, מכוח משאביהן הכספיים העצמאיים.

בפורום חברות תל אביב-יפו, אשדוד, גבעתיים, הרצליה, חדרה, חולון, חיפה, כפר סבא, נתניה, פתח תקווה, ראשל"צ, רחובות, רמת גן, רעננה ובאר שבע, כמרכז המטרופוליני הגדול של הדרום, על אף שהיא זוכה במענק איזון ממשלתי. בערים אלה מתגוררים קרוב ל-3 מיליון תושבים (כ-40%- מאוכלוסיית ישראל), ועוד מעגלי אוכלוסייה רבים עושים שימוש יומיומי בשירותים העירוניים והמטרופוליניים שעיריות הפורום מעניקות. סך כל מעגל האוכלוסייה אותו משרתות ערי הפורום בפועל מוערך ב-70%-80% מאוכלוסיית המדינה.

היום יחתמו ראשי הערים על האמנה הבינלאומית של ארגון ICLEI למניעת זיהום אוויר והגנת אקלים. ICLEI הוא ארגון בינלאומי הפועל בחסות האו"ם והאיחוד האירופי, המקדם יוזמות סביבתיות ברמה המוניציפלית. על אמנת ICLEI חתומות מאות רשויות מוניציפליות ברחבי העולם, בהן סיאטל, סן פרנסיסקו ולונדון. מטרת האמנה: הפחתת פליטות גזי חממה בשיעור של 20% לפחות עד 2020, וזאת ביחס לרמות הפליטה של שנת 2000. חלק ניכר מפליטת גזי החממה מתבצעת כיום בתחומי העיר. הראשונים להיפגע מכך הם תושבי הערים עצמם, הסובלים מירידה באיכות החיים ונחשפים לעתים למחלות שונות. כדי לשנות את המצב החליטו ראשי הערים החברים בפורום ה-15 לחתום על אמנה במסגרתה יטלו על עצמם מחויבות מפורשת להפחתת זיהום האוויר בעיר ולצמצום פליטות גזי החממה.

לאמנה חמישה שלבים: עריכת סקר מזהמים ופליטות עירוני; הגדרת יעדים כמותיים - לפי סקר המזהמים תקבע כל עירייה יעד שנתי להפחתת פליטות עד 2020; הכנת תוכנית פעולה מקומית; לאחר בניית התוכנית תצא התוכנית לפועל ותוטמע בפעילות העירייה ועובדיה, במערכת החינוך העירונית, ואצל תושבי העיר; מעקב, ניטור ובקרה על התקדמות התוכנית והעמידה ביעדים, והשגת תוצאות מעשיות.

האמנה מתייחסת לארבעה תחומים עיקריים: תחבורה ומוצרי דלק, שימור אנרגיה ובנייה ירוקה, פסולת ומיחזור ושטחים ירוקים. מטה פורום ה-15 ונציגי ICLEI יעקבו אחרי יישום כל אחד מהשלבים לאורך יישום התוכנית. כדי להמחיש את מחויבותן של הערים ליישום האמנה, אישרה כל אחת מהערים סעיפים תקציביים שיאפשרו את הצעדים האופרטיוויים המתחייבים מהחתימה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#