יומן הפגישות של האיש שאמור לבנות את תל אביב נחשף - נדל"ן - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

יומן הפגישות של האיש שאמור לבנות את תל אביב נחשף

עודד גבולי ערך בשנתיים האחרונות 21 פגישות בנוגע לבית המכס בנמל יפו - מבנה היסטורי לשימור שראש העיר נחוש להרסו ■ חשיפת יומניו של מהנדס העיר תל אביב, לבקשת עמותת הצלחה, מאירה את סדרי העדיפות התכנוניים שלו - ומעלה לא מעט שאלות

28תגובות
עודד גבולי
אייל טואג

מהו סדר יומו של האיש הממונה על תכנון העיר השוקקת והמרכזית ביותר בישראל? חשיפת יומנו של מהנדס העיר תל אביב, האדריכל עודד גבולי, מראה כי הוא נפגש בעיקר עם עובדי מחלקת ההנדסה בעירייה, אדריכלים ויזמים — וממעט להיפגש עם תושבים.

יומן הפגישות של גבולי מיולי 2015 עד ספטמבר 2017 נחשף בעקבות בקשת חופש מידע שהגיש היועץ המשפטי של עמותת הצלחה, עו"ד אלעד מן.

מהיומן עולה כי עיקר האנרגיה של גבולי מוקדשת למרכז העיר, עתיר הבעיות התכנוניות. הצוות העירוני שעמו הוא עורך את מרבית הפגישות הוא צוות מרכז, שעסוק בפרויקטים עם היקפי בנייה משמעותיים ביחס לשטח שעליו הם מתבצעים, כאלו שיש להם השפעה ניכרת על כלכלת העיר. אזור נוסף שבו גבולי משקיע אנרגיות רבות הוא צפון העיר, שבו מקודמות כמה תוכניות גדולות, כמו שדה דב ותוכנית 3700 (לבניית 12 אלף יחידות על קו החוף הצפוני של תל אביב).

באזור דרום העיר משקיע גבולי מזמנו בתוכניות גדולות כמו מתחם נס לגויים, וניכר כי הוא מעורב פחות בפרויקטים במזרח העיר.

קריאה ביומן חושפת את פער הזמנים בין המועד שבו נידונה תוכנית בנייה בדיון פנימי בעירייה, למועד שבו היא נחשפת בפני הציבור. למשל, תוכנית לפיתוח ובניית מגדלים באזור התחנה המרכזית הישנה נידונה באוגוסט 2015, בהמשך לדיונים נוספים שנערכו קודם לכן, אך הוצגה בדיון פומבי שבו נחשפו היקפי הבנייה רק באוגוסט 2017.  

הפרויקט הבולט ביותר ביומנו של גבולי הוא הריסת בית המכס בנמל יפו. לגבולי מסומנות ביומן לא פחות מ–21 פגישות ואירועים בעניין זה. ייתכן שאף נעשו פגישות נוספות, ובכללן פגישות עם האחראית על תחום השימור במחלקת השימור בעירייה.

בית המכס בנמל יפו
אייל טואג

שימורו של בית המכס מעוגן בתוכנית מתאר ארצית וזהו מבנה הציבור היחיד באזור הטיילת ביפו. אלא שראש העירייה, רון חולדאי, נחוש בשנים האחרונות להרוס את הבניין, ולהרחיב את הטיילת, שנמתחת כיום מהרצליה ועד לבת ים.

ב–22 בנובמבר 2015 ערך גבולי פגישה בעניין חוות דעת של יועץ ימי, שעמו נפגש שוב ב–15 ביוני 2017. בדצמבר 2015 הוא ערך פגישת הכנה עם ראש העירייה לקראת דיון בנושא בוועדה המחוזית, ובמאי 2016 הוא ערך סיור עם חולדאי ושרת התרבות מירי רגב בבניין עצמו ביפו.

אף שמדובר בתחום השימור — גבולי הוא זה שמוביל את הדיונים בעניין. מכיוון שמדובר בבניין ששימורו מעוגן בתוכנית מתאר ארצית, לשם הריסתו נדרש אישור של כל הוועדות המחוזיות במדינה, שחלקן התנגדו להריסה. כדי לגייס את הוועדה המחוזית של תל אביב לטובת ההריסה, חולדאי השיג את תמיכתם של ראשי הערים של בני ברק, גבעתיים, חולון וכפר שמריהו — בניגוד לעמדת מתכננת המחוז, נעמי אנג'ל.

בסופו של דבר השיג חולדאי את תמיכת הוועדה המחוזית בתל אביב, וכיום ההחלטה להריסה ממתינה לדיון בבג"ץ בעקבות עתירה שהוגשה נגדה על ידי המועצה לשימור אתרים.

בעירייה מתעקשים כי לבניין אין ערך היסטורי. "למבנה אין ערכים אדריכליים הראויים לשימור", נמסר בשנה שעברה מהעירייה. "כך נקבע גם בחוות הדעת של מחלקת השימור, שאחראית על שימור אלפי מבנים בעיר". עם זאת, בעירייה סירבו לומר מדוע מהנדס העיר מקדיש כל כך הרבה זמן לפרויקט, שעל פניו לא נראה בעל משמעות רבה לעיר.

יותר מעשר פגישות על חברת עזריאלי

גבולי ערך יותר מעשר פגישות בענייניה של חברת עזריאלי. את מגדל עזריאלי הרביעי, שייבנה במקום בית ידיעות אחרונות בדרך בגין פינת רחוב מוזס, הוא הגדיר בדיונים פומביים כפרויקט משמעותי לעיר. אחת מהפגישות, בפברואר 2016, נערכה עם האדריכל שי בוכמן, שעבד עד לפני שנים ספורות בצוות מרכז בעירייה, וכיום עובד עבור חברת עזריאלי.

מגדל עזריאלי הרביעי
ייבנה על שטחו של בית "ידיעות אחרונות" ויהיה אחד משני המגדלים הגבוהים בארץ
הדמיה: ורד עזריאלי, עופר קינן ותומר אפלבאום

גבולי ערך פגישות גם בנוגע לפרויקטים הכוללים ככל הנראה אחוזי בנייה חריגים. למשל, במאי 2016 הוא השתתף בפגישה בעניין בניין קיים ברחוב הרברט סמואל 52, שבמקומו ככל הנראה מקודם מגדל. ביוני 2016 ערך פגישה בעניין בית הסופר ברחוב קפלן, ובדצמבר אותה שנה נפגש גם עם אדריכלית הפרויקט לאה רובננקו. יזמיו של פרויקט זה התחילו לשווק בו דירות, אף שעדיין לא הוצג בוועדה המקומית.

פגישות נוספות נערכו בעניין בית וואלה ובית העיתונאים ברחוב קפלן. בעירייה סירבו לומר באיזה עניין עסקו הפגישות.

גבולי עורך פגישות רבות בנוגע למבני ציבור משמעותיים. כך, למשל, הוא ערך כמה פגישות בנוגע להקמת מוזיאון העם היהודי, שצפוי להיבנות סמוך למתחם רידינג בצפון העיר. חלק מהפגישות נערכו עם יזם הפרויקט משה לוי מקרן אספר הקנדית, שבונה את הפרויקט, ועם האדריכל האמריקאי פרנק גרי. עלותו של הפרויקט יכולה להגיע ל–250 מיליון דולר, והעירייה הקצתה בעבורו מגרש בגודל 22 דונם. בדיון שנערך בעירייה לפני כשנתיים הוחלט כי הקרן תצטרך לגייס כספים ולהציג את התכנון בתוך שלוש שנים, כלומר עד 2018.

מוזיאון תל אביב
מוטי מילרוד

פרויקט מוזיאון העם היהודי — אם יוקם — הוא פרויקט דגל שהעירייה רוצה להקים בצפון העיר בעלויות חריגות למבנה ציבור ישראלי. ככל הנראה, עיריית תל אביב והיזם מעוניינים בנקודת ציון שתחזק את מעמדה של תל אביב במפת התיירות העולמית.

הפגישות של גבולי עם אנשי הקרן מעלות כמה שאלות: מהו היקף המימון שהושג על ידי קרן אספר עד כה? האם גבולי מעריך כי המבנה יקום? מתי יוצג הפרויקט? עד מתי עיריית תל אביב מתכוונת לשמור את המגרש הזה עבור הקרן? כמה כסף מתכוונת עיריית תל אביב להשקיע בתשתיות שיאפשרו את הקמת המיזם? בעירייה בחרו שלא להשיב גם על שאלות אלה.

גבולי גם ערך כמה פגישות בעניין מתחם להקת המחול בת שבע, שעתיד לקום באזור התחנה המרכזית הישנה, לרבות עם מנכ"לית הלהקה, דינה אלדור. הלהקה וגם העירייה מסרבות למסור פרטים על הפרויקט כבר זמן רב, וגם כעת; לא בנוגע לעלותו, ובתוך כך להיקף הכספים שהעירייה ותורמים יעניקו לפרויקט, ולא בעניין תכנונו.

פרויקט נוסף שגבולי מקדם הוא מוזיאון המוזיקה. באוגוסט 2016 נערכה פגישה אצל מנכ"ל העירייה בנוכחות בכירים בעירייה, המוזיקאי יואב קוטנר ושרון בר־לב, שניהלה את מוזיאון המוזיקה הישראלית בתל אביב. חודשיים לאחר מכן ערך גבולי פגישה באותו נושא עם אלי לוי, האחראי על נכסי העירייה — ככל הנראה כדי לחפש נכס מתאים למיזם. בשלב זה לא ברור היכן יוקם המוזיאון, מה יהיה תקציבו וכיצד ימומן, ובעירייה סירבו להתייחס לנושא.

אלפרד אקירוב. גם הוא נכנס ליומן
עופר וקנין

מיזמים נוספים בתחום התרבות שגבולי ערך בעניינם פגישות הם שיפוץ מוזיאון תל אביב (הפגישה בעניין נערכה באוגוסט 2015, אף שהציבור לא נחשף לתוכנית עד היום), מוזיאון מפ"י (המרכז למיפוי ישראל) ובית בן־גוריון.

גבולי נוהג להיפגש עם יזמים ואדריכלים. כך למשל מופיעות ביומנו פגישות עם היזמים אלפרד אקירוב וצחי חג'ג', עם מנכ"ל שיכון ובינוי יזמות נדל"ן, תמיר דגן, עם מנכ"ל קבוצת לוינשטיין שאול לוטן, ועם הרצל חבס, שמקדם בנייה של פרויקט מגדלים במתחם הדולפינריום. גבולי נפגש גם עם יועצו לשעבר של ראש הממשלה ניר חפץ בעניין בנייה של איים מלאכותיים.

מדי פעם נפגש גבולי גם עם אדריכלים, כמו מהנדס העיר לשעבר דני קייזר, האדריכל אבנר ישר, והאדריכלית נעמה מליס. בעירייה סירבו לפרט את תוכן הפגישות.

מה קורה בבית הכנסת הגדול ברחוב אלנבי?

גבולי גם ערך פגישות בעניין פרויקט בית הכנסת הגדול ברחוב אלנבי. המבנה מיועד לשימור מחמיר, ולכן לא ניתן להוסיף עליו זכויות בנייה. זכויות הבנייה העודפות שלו, כמו במקרים נוספים של מבנים לשימור מחמיר, מיועדות לניוד.

בית הכנסת הגדול, רחוב אלנבי בתל אביב
תומר אפלבאום תומר אפלבאום

בעבר הביע היזם ישראל לוי רצון לרכוש את זכויות הבנייה במתחם, ולניידן לבית מלון שייבנה ברחוב דיזנגוף 221, היכן שממוקם כיום מבנה המשטרה.

חלק מהפגישות שערך השנה גבולי בעניין בית הכנסת התקיימו בנוכחות נאמני בית הכנסת, אגף הנכסים ומחלקת השימור, ולכן סביר להניח שמהנדס העיר עסק בניוד הזכויות של בית הכנסת, אף שבעירייה מסרו בעבר כי לא היא זו שתחליט למי ינוידו זכויות הבנייה העודפות. בקידום העסקה למכירת זכויות הבנייה מעורב גורם פוליטי — הרב נתן אלנתן, חבר מועצת עיריית תל אביב מטעם ש"ס, שהשתתף בשתי בפגישות בנושא בית הכנסת שהתקיימו במשרדו של מהנדס העיר. נוכחות של חבר מועצה בדיונים על עסקה כזאת היא חריגה, מה גם שאלנתן עסק בעבר בשוק הפרטי בניוד זכויות בנייה מבניינים לשימור.

בישיבות שנערכו בשנתיים האחרונות בוועדה לתכנון ובנייה בעירייה אף נמנע אלנתן מלהשתתף בשיבות על ניוד בפרויקטים שהיה מעורב בהם בעבר. בהקשר זה מסר אלנתן: "איני משתתף בדיונים הנוגעים לפרויקטים שטיפלתי בהם בשוק הפרטי".

ניר חפץ
דניאל בר און

העירייה סירבה לענות על כל השאלות העולות ממעורבותו של גבולי בפרויקט. אלנתן מסר כי הוא מעורב בקידום הפרויקט זמן רב. הוא מציין שתכנון השיפוץ מקודם וכי עלותו מוערכת ב–60 מיליון שקל, שמתוכם העירייה תממן כ–20 מיליון שקל (מקרן השימור של העירייה). לדבריו, זכויות הבנייה של בית הכנסת, שינוידו, מוערכות ב–7 מיליון שקל, ויהיו חלק מקרן השימור. לטענתו, הוא אינו מעורב יותר כיזם בפרויקטים של ניוד זכויות.

"הבנת המניעים שמאחורי הליכי תכנון"

עו"ד מן ציין כי החשיפה התקדימית של יומן מהנדס עיריית תל אביב מאפשרת הצצה ייחודית אל מאחורי הקלעים של הליכי התכנון בישראל, המאופיינים בחוסר שקיפות שיטתי ובולט. "יומני פקידים בכירים מאפשרים מיפוי של תהליכים חשובים והבנה טובה יותר של ההקשרים והמניעים המעורבים בהליכי תכנון. החשיפה מאפשרת ניטור ובקרה טובים יותר שלהם מצד הציבור ומצד הקבוצות המעורבות בתהליך, כמו מתכננים, יזמים, משקיעים ופעילי המגזר השלישי", אמר מן.

בית העיתונאים ברחוב סוקולוב בתל אביב
עופר וקנין

לדבריו, חשיפה מסוג זה משמעותית לעתים עוד יותר מחשיפת היומנים של נבחרי הציבור. "בעוד פוליטיקאים נוטים להצהיר על סדרי העדיפות שלהם ועל קווי המדיניות שהם רוצים לקדם — נותרים לא פעם מיישמי המדיניות והעוסקים במלאכה בפועל בצל, יחד עם השיקולים והאינטרסים המנחים אותם. בחינת היומנים האלה מאפשרת השוואה ביקורתית של המציאות ביחס למדיניות מוצהרת, ומאפשרת לבחון ולאתר 'בעיות נציג' שעולות בעבודת המחלקות המקצועיות השונות", הוא הוסיף.

מעיריית תל אביב־יפו נמסר בתגובה: "מתוקף תפקידו אמון מהנדס העיר על ריכוז כלל הפעילות התכנונית בעיר. הוא נפגש חדשות לבקרים בנושאים שונים ומגוונים עם בעלי העניין, לרבות יזמים, אדריכלים ותושבים. בעוד מהנדס העיר אמון על גיבוש ההמלצה התכנונית, הרי ההחלטות הסטטוטוריות מתקבלות בוועדת המשנה לתכנון ולבנייה, שחבריה הם נבחרי ציבור. פרוטוקולי הוועדה מפורסמים לעיון הציבור הרחב".

שותפו של גבולי ממשיך לתכנן פרויקטים שיש למהנדס העיר השפעה עליהם

מסמכים נוספים שנחשפו במסגרת בקשת חופש המידע הוא הסכם ניגוד העניינים שעליו חתום מהנדס העיר. עודד גבולי היה שותף במשרד אדריכלים יחד עם אדריכל דב קורן ב–1990–2008. כשהחל לכהן בתפקידים ציבוריים, המשיך גבולי להיות שותף לא פעיל במשרד באישור משרד הפנים.

לפי הסכם ניגוד העניינים מ–2008, אז החל גבולי לעבוד בעירייה, הועברו מניותיו במשרד לידי החברה לנאמנות של בנק לאומי. עוד צוין בהסכם כי משרד האדריכלים רשאי להמשיך לפעול בתל אביב, אולם נאסר על גבולי לטפל בפרויקטים של קורן.

לקורן יש כמה פרויקטים בעיר, בהם מתחם פינוי־בינוי בשכונת הדר יוסף. גבולי אינו מעורב באופן ישיר בפרויקט, אך הוא מעורב בפרויקטים של פינוי־בינוי באזור, שמושפעים על ידי מדיניות העירייה. למשל, במסגרת התנגדות מהנדס העיר לתוכנית המתאר של תל אביב — סדרת תיקונים והוראות שקובעות הקובעות למשל את גובה הבנייה המותר באזור מסוים — הוגדרו הוראות התכנון למתחם פינוי־בינוי בהדר יוסף, שבו מנהל קורן פרויקט.

בדיון שנערך בעירייה באוקטובר 2014 על הפרויקט בהדר יוסף, ציינו פקידי צוות צפון כי תוכנית הפינוי־בינוי של קורן מבוססת על הוראות שאושרו עקב התנגדות מהנדס העיר לתוכנית המתאר.

בהקשר זה אומר עו"ד אלעד מן כי "הותרת תמריץ בידי אדם הממלא תפקיד ציבורי שיש בו כדי להשפיע על שיקול דעתו המקצועי הוא עניין לא רצוי. כך למשל, הותרת מניות בבעלותו של גבולי, גם בנאמנות עיוורת, שערכן או תנובתן יכולים להיות מושפעים מהחלטות מקצועיות שלו, היא מצב לא רצוי".

מעיריית תל אביב נמסר בתגובה: "ההסדר למניעת ניגוד העניינים מנטרל לחלוטין את היכולת של עודד גבולי להיות מעורב בפעילות החברה בתקופת כהונתו כמהנדס העיר. באשר לפרויקט בהדר יוסף — התנגדות מהנדס העיר לתוכנית המתאר הכוללנית חלה על כל מרחב התכנון של העיר, והיא הוגשה בהתאם להמלצות הצוות המקצועי".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם