גולת הכותרת הנדל"נית של דב צור: אישור תוספת של 32 אלף יחידות דיור - נדל"ן - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

גולת הכותרת הנדל"נית של דב צור: אישור תוספת של 32 אלף יחידות דיור

בזמן כהונתו של צור כראש עיריית ראשון לציון נרשמו כ–9,000 התחלות בנייה, מחציתן בחלק המערבי של העיר ■ בשנים האחרונות עיקר הבנייה מבוצעת בצפון העיר ובמזרחה ■ ההכנסות של העירייה מהיטלי השבחה ופיתוח עלו ב–300% בין 2002 ל–2015

5תגובות
ראשון לציון
עופר וקנין

גולת הכותרת הנדל"נית של ראש עיריית ראשון לציון, דב צור, היא אישורה של תוכנית המתאר העירונית לפני כמה חודשים. התוכנית תוסיף לעיר כ–32 אלף יחידות דיור על כ–79 אלף הדירות הקיימות.

גם בשמונה השנים האחרונות, מאז שנכנס לתפקידו, עלה מאוד קצב הבנייה בעיר: כ–9,000 התחלות בנייה נרשמו מ–2008 ועד יוני 2017. שנת השיא בבנייה בעיר היתה 2011, שבה התחילה בנייתן של 1,591 דירות. מרבית הבנייה בחלק הראשון של הקדנציה של צור — 52% — נעשתה בחלקה המערבי של ראשון לציון, 26% במרכז העיר ו–22% במזרחה. בשנים האחרונות המגמות השתנו, ועיקר הבנייה מבוצעת בצפון ובמזרח העיר, בעיקר באזור נחלת יהודה. השיא של 2011 לא חזר על עצמו בשנים האחרונות, אך רמת התחלות הבנייה נותרה גבוהה למדי, סביב 900 לשנה.

תוכנית המתאר תוגשם אמנם במהלך העשורים הקרובים, אך שני מתחמים בולטים נמצאים כבר בתהליכים מתקדמים: "מתחם האלף" במערב העיר, ושתי השכונות שיוקמו במזרח, על קרקעות מחנה צריפין המתפנה.

רוב העיר נבנתה אחרי שנות ה-80

מתחם האלף, ששטחו כ–1,500 דונם, ממוקם בין נתיבי איילון לים, מדרום לשדרות רחבעם זאבי. לפי התוכנית, הוא יכלול 1.7 מיליון מ"ר של שטחי תעסוקה, מסחר ובילוי ו–5,500 יחידות דיור. עם עריכת התוכנית, לפני כמה שנים, הוערך שווי המתחם ב–7 מיליארד שקל על ידי השמאי שליווה את התוכנית, שמואל פן.

בצריפין יוקמו שתי שכונות במסגרת תוכנית המתאר: שכונת הנרקיסים, שתכלול כ–4,000 דירות; ושכונת הנוריות, שתכלול כ–3,600 יחידות דיור. לידן יוקמו שכונות קטנות יותר — שכונת החצבים ושכונת הרקפות.

ההכנסות מנדל"ן גדלות והולכות

צמיחה בקצב התפתחות של עיר ניכרת גם בהיקף ה"תקציב הבלתי־רגיל" שלה, שמכונה גם תקציב פיתוח, שזינק בעיריית ראשון לציון מ–88 מיליון שקל ב–2002 ל–200–300 מיליון שקל מ–2011 עד 2015. התקציב הבלתי־רגיל גדל ל–650 מיליון שקל ב–2013–2015, בין היתר בעקבות הלוואות גדולות שלקחה העירייה באותן שנים.

התקציב הבלתי־רגיל מופרד ברשויות המקומיות מהתקציב השוטף, שמקורו בארנונה מעסקים ותושבים ובהשלמות של הממשלה בהוצאות החינוך והרווחה השוטפות — ואסור להעביר כסף ביניהם. כמו כן, יש פעולות פיתוח שלא ניתן לממנן מהיטלים על יזמים, ואסור לממן אותן מהתקציב השוטף. הקופה הבלתי־רגילה מתמלאת ממקורות כמו היטלי השבחה שמשלמים יזמים, בונים ורוכשי קרקעות, או העברות חד־פעמיות מהממשלה לבניית תשתיות פיזיות כמו כבישים ומבני ציבור.

צור האיץ את הבנייה

ברשויות חלשות, שבהן ערך הקרקע נמוך, רוב הכסף מגיע מתקציבי ממשלה המוקצים עבור תושב או יחידת דיור, שמספרם הוא שקובע את אופי מבני הציבור ותשתיות אחרות בעיר. ברשויות חזקות, כמו ראשון לציון, המקור העיקרי להכנסות הבלתי־רגילות הוא עסקות על הקרקע. מכיוון שמדובר בהכנסות ממסי קרקע, התקציב הבלתי־רגיל "צבוע", ומיועד רק לפיתוח תשתיות של אזורים חדשים.

יש היגיון כלכלי בשיטה: כספים שמקורם במסים שמשלמים תמורת זכויות לבנייה של בתי מגורים, שטחי מסחר ותעסוקה, ישמשו את הרשות המקומיות למימון הפיתוח של תשתיות הדרכים, התאורה, התקשורת והמים, וכן לשם הקמה של מרחבים ציבוריים (כיכרות ופארקים) בין המבנים שבונה ומוכר השוק החופשי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם