פרויקט מגדלי חוף הכרמל בנוי מוזר ומפריד בין חיפה לים - אז מה הפלא שהוא נכלל ברשימת הפרויקטים האדריכליים - נדל"ן - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

פרויקט מגדלי חוף הכרמל בנוי מוזר ומפריד בין חיפה לים - אז מה הפלא שהוא נכלל ברשימת הפרויקטים האדריכליים

האדריכלית נעמה מליס: "המיקום של הפרויקט הוא אומלל, הבניין קרוב לכביש והעיר לא נהנית ממנו; הוא תקוע בין הכביש לים מכיוון שלמישהו היתה את הקרקע ואת היכולת להעביר את התוכנית"; האישור לבניין הראשון ניתן על ידי אריה גוראל והשלישי אושר על ידי עמרם מצנע

תגובות

"האם היית רוצה להתגורר במגדלי חוף הכרמל, בכניסה הדרומית של חיפה, על חוף הים?", נשאל חיפאי מצוי. "כן, כי אז לפחות לא הייתי צריך לראות אותם", משיב החיפאי. בדיחה מקומית זו - לצמד המגדלים הודבקו גם כינויים כמו "המפלצות" ו"החומה" - ממחישה את הכישלון האדריכלי ואת האטימות הסביבתית של הפרויקט, וגם למה המגדלים זוכים למקום של כבוד בקטגוריית "מה לעזאזל הם חשבו לעצמם".

מגדלי חוף הכרמל יוצרים מסך בין חיפה לים. אמנם במרכזו של אחד המגדלים פעור חלון בגובה כמה קומות - אבל מי לדעת האדריכלים אמור להציץ דרך החלון הזה, ומה בדיוק הוא אמור לראות? את הים לא רואים דרכו.

למרות כיעורם ומיקומם של מגדלי חוף הכרמל, ואולי דווקא בזכותם, הם מהווים סימן דרך במדיניות התכנון בישראל. הטראומה שגרמו המגדלים שמה קץ להשתוללות הנדל"נית על חוף הים והאיצה את חקיקתו של חוק החופים ב-2004. אמנם עוד לפני חקיקתו אושרה תמ"א 13 (תוכנית מתאר ארצית של חופי הים התיכון) - אבל היזמים ניצלו אי-בהירות בנוגע לקביעת קו החוף ולמעשה עקפו את הוראותיה.

בשנת 2001 קבע בית המשפט העליון, בעתירה שהוגשה בהובלת עמותת אדם טבע ודין, כי חוף הים נועד לשרת את הכלל, וכי רק שימושים המחייבים קרבה לים יכולים לקום על החוף. בכך הסתיים המאבק שהובילה אדם טבע ודין נגד הקמת מגדלי חוף הכרמל. קביעה זו של בית המשפט הביאה גם לעצירת בנייתו של המגדל השלישי, מתוך שישה שאושרו בתב"ע.

את פרויקט מגדלי חוף הכרמל תיכנן משרד י. גולדנברג מ.בוכמן אדריכלים ומתכנני ערים. בעליו הם יצחק תשובה, משה בר נר, אורי פינקלשטיין ועו"ד יוסי שגב. הפרויקט שאוכלס ב-1997 נהפך לסמל של המאבק על חופי הים - על אף שהנזק הסביבתי שגרמו פרויקטים כמו סי אנד סאן בתל אביב וכפר הים בחדרה, לא קטן יותר.

"אנדרטה לאטימות"

מגדלי חוף הכרמל הם שני מגדלים שאחד מהם משמש מלון והשני מוגדר מלון דירות - על אף שבפועל רוב הדירות בו נמכרו כדירות פרטיות. המלון בנוי מכמה גושים מלבניים. מגדל הדירות נהפך לאייקון - מדובר במבנה רחב מאוד שבראשו מעין משולשים ובמרכזו פתח גדול. שני המגדלים מחופים בגווני חום, המדגישים את תדמית החומה שיצאה להם. לשניהם רחבות מוגבהות הצופות לים, שנמצא קרוב מאוד, במרחק של פחות מ-100 מטר.

פרופ' מיכאל (מיכה) לוין, היסטוריון אמנות ואדריכלות מודרנית ובת זמננו, אוצר התערוכה "עיר לבנה" בקיץ 1984 במוזיאון תל אביב: "חוף הים הוא של כולם והבנייה הצמודה אליו, שמיועדת לקדם תיירות, כבר נעשתה בעבר בתל אביב. לחיפה היתה הזדמנות ללמוד מכך, לא היה צריך לנסוע לחו"ל בשביל זה. אפילו במליבו, קליפורניה, מול בתי המיליונרים, שפת הים שייכת לכולם. כל אזרח ותייר יכול להסתובב שם - וזה מובן מאליו.

"הבנייה של מגדלי חוף הכרמל היא נטולת פרופורציות, מסתירה את הים - פשוט טעות. במשך שנים שמרו בחיפה על מורדות הכרמל כנכס נופי. עד לפרויקט הזה", מדגיש לוין.

הפגיעה הסביבתית שגרמו מגדלי חוף הכרמל בוטה במיוחד מכיוון שהם חוסמים את מראה הים משכונת נווה דויד - אחת השכונות הנחשלות של חיפה, הממוקמת על מורדותיו הדרומיים של הכרמל, שנוף הים היה אולי המשאב העיקרי שלה. ואולם גם הוא נמכר לבעלי הממון.

פרופ' אדריכל צבי אפרת, ראש המחלקה לארכיטקטורה בבצלאל, שותף במשרד אפרת-קובלסקי אדריכלים, אוצר תערוכת ה"פרויקט הישראלי" במוזיאון תל אביב: "מגדלי חוף הכרמל חוסמים את הגישה והמבט לים - הם משמשים אנדרטה לאטימות". השימוש במונח אנדרטה בהקשר של המגדלים נובע ממיקומם ומהדימוי של חיפה. האדריכלית ומתכננת הערים אסנת קרמר רוזן חקרה (בתמיכת כספי ההקדש של שלמה גרוס ופני בלבן גרוס) את דימוי העיר חיפה ואת התדמית של מגדלי חוף הכרמל. "דימוי העיר חיפה קשור לחיבור בין הים להר. במקום המפגש הצר ביניהם, בנו בניין שהפך לטריז ונתפס כמייצר הפרדה. מסיבה זו, גופים שונים, מטעמים מגוונים, הפכו את הבניין לסמל המאבק נגד הבנייה בחופים".

תב"ע חלומית

אז כיצד אושרה הקמתו של פרויקט כזה? התב"ע המקומית, שנתנה את אחוזי הבנייה למגדלים, קיבלה תוקף ב1978- שנים לפני שאושרה תמ"א 13 שהיתה מונעת את הקמת הפרויקט. קרמר רוזן אומרת כי תקנון התב"ע של המגדלים הוא חלומו של כל יזם: "עבדתי במחלקת הרישוי והבנייה של עיריית כפר סבא ותחת ידי עברו מאות תב"עות - אבל מעולם לא נתקלתי בתוכנית כל כך גמישה כמו התוכנית הזו. התקנון אישר העברה של אחוזי בנייה בין המגדלים, שינוי במיקום המבנים, שינויים במיקום החניות וכו'". לדבריה, בשנות ה70- נתפסה הבנייה על החוף כלגיטימית והיא זוהתה עם פיתוח ושיפור הדימוי של העיר. ראש העיר חיפה שבתקופתו אושרה התב"ע היה ירוחם צייזל; אישורי הבנייה למגדל הראשון ניתנו בתקופתו של אריה גוראל, ועמרם מצנע היה זה שנתן את אישור הבנייה למגדל השני. כשמצנע התמודד בבחירות הארציות מטעם מפלגת העבודה, מספרת קרמר רוזן, היו גורמים פוליטיים שייחסו לו את הקמת מגדלי חוף הכרמל, על אף שבפועל הוא היה רק חולייה בשרשרת ראשי ערים שאיפשרו את הקמת הפרויקט.

קרמר רוזן אומרת כי אדריכלי הפרויקט רצו לתרגם בבניין את הדימוי של שער לים, המתקשר לעולם הדימויים של חיפה. אבל את הביטוי לדימוי ניתן לראות רק מן הים - מן היבשה המראה יוצר תחושה אחרת.

התסכול שגורמים המגדלים מתעצם בגלל התחושה שלפרויקט הזה אין תיקון. המגדלים אינם קשורים לחיפה וקשה לראות איך ניתן לחברם לעיר. אמנם יש בסביבתם את הטיילת הדרומית של חיפה ואת חופי הים - אזורי בילוי פופולריים - אבל המגדלים מרוחקים מן העיר ואינם מתקשרים עמה.

האדריכלית נעמה מליס, בעלים של משרד נעמה מליס אדריכלות ובינוי ערים: "מגדלי חוף הכרמל הוא פרויקט בלתי חוקי כיום. תרומתו העיקרית היא בכך שהבהיר כי אין ברירה אלא לחוקק חוקים שימנעו את הבנייה על הים. באותה תקופה הוקמו בעולם פרויקטים דומים, שהסתכלו על חוף הים כמשאב שאפשר להוציא ממנו את המקסימום, כדי להביא כמה שיותר תיירים".

"המיקום של הפרויקט הוא אומלל. הבניין קרוב לכביש והעיר לא נהנית ממנו. הוא תקוע בין הכביש לים מכיוון שלמישהו היתה את הקרקע ואת היכולת להעביר את התוכנית", מדגישה מליס. עם זאת מליס מאמינה כי ניתן לתקן את המחדל שיצרו המגדלים, בלי להרוס אותם: "מגדלי חוף הכרמל הם לא יפים ולא נעים לעבור על ידם - אבל אפשר לחבר אותם לעיר. הייתי הופכת את שתי הקומות התחתונות לשקופות ומאכלסת אותן בפעילויות שקשורות לים, לפנאי ולנופש. הייתי מחברת את הפרויקט לעיר באמצעות הטיילת".

העתיד אינו ברור

האדריכלית גנית מייזליץ כסיף, שותפה במייזליץ כסיף אדריכלים, שהיה אחראי על תכנון הפיתוח של נמל תל אביב, לא שותפה לאופטימיות של מליס. לדעתה, מכל הפרויקטים האדריכליים הגרועים שנבחרו לסדרת כתבות זו, מגדלי חוף הכרמל הוא המיותר והמרגיז מכולם.

"המגדלים הם דוגמה עצובה לתרבות תכנון חובבנית, זחוחה ורשלנית של עיריית חיפה, שעם כל החצים שהופנו ליזמי התוכנית - צריך לזכור כי המאשרים הם האחראים העיקריים להרס שזרע הפרויקט בחוף הדרומי של חיפה.

"בסיבוב שעשיתי שם בעבר היה נראה כי הבניין כושל ומוזנח. אני רואה בו סוג של אנדרטה אדירה שנועדה להזכיר לכולם שכדי להצליח כלכלית צריך לחשוב גם על הסביבה", מוסיפה מייזליץ כסיף. נקווה שגופי התכנון הפנימו דרך חשיבה זו.

קרמר רוזן אומרת כי הסיפור של מגדלי חוף הכרמל עדיין לא הסתיים - ייתכן שבעתיד יסיימו לבנות גם את המגדל השלישי, שיסודותיו כבר הונחו: "בגלל לחצי פיתוח תהיה עוד בנייה באזור הזה. כרגע הבנייה נעצרה, אבל צריך לזכור שאף אחד עוד לא ביטל את התב"ע ופיצה את היזמים. כך שהעתיד אינו ברור".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#