תוכנית פיתוח רחבת היקף בעכו מתעלמת מהתושבים המוסלמים - נדל"ן - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

תוכנית פיתוח רחבת היקף בעכו מתעלמת מהתושבים המוסלמים

הדמיות של תוכניות בנייה לרובע עירוני חדש בעכו הופצו לציבור ואינן כוללות מסגדים, אף ששליש מתושבי העיר מוסלמים ■ מינהל התכנון: "משאירים גמישות להחליט לאיזה דת יוקצו המבנים" ■ עיריית עכו: "האחריות לנושא נמצאת בידי משרד הדתות"

5תגובות
תוכנית רובע עכו מזרח
משרד קורין אדריכל

מינהל התכנון אישר בשבוע שעבר פיתוח מהיר של אזור מגורים חדש בעכו, על קרקע בתולית מעבר לכביש 40, שמהווה כיום את הגבול המזרחי של העיר. לפי הודעת מינהל התכנון, תוכנית עכו מזרח שאושרה מוסיפה יותר מ–8,300 יחידות דיור, ותקודם בהליך מזורז המנוהל בידי משרד האוצר דרך הוותמ"ל (ועדה ארצית לפיתוח מתחמי דיור מועדפים). כך ייחסך למבצעי התוכנית המעבר במנגנוני התכנון המקומיים הרגילים — שהינם איטיים יותר.

העברת ביצוע תוכנית הרובע החדש להליך מהיר משתלבת בהסכם הגג עליו חתמה עיריית עכו עם הממשלה השנה. ההסכם יעביר לעירייה עשרות מיליוני שקלים, בתמורה להאצה של היתרי בנייה למגורים, בקצב שלא יפחת מ–2,000 יחידות דיור בשנה. תוכנית הרובע החדש כוללת מגורים, בנייני משרדים לתעסוקה, שטחי מסחר, גנים סביב נחל עכו, תחנת רכבת נוספת, וכן הקצאה של 280 דונם לבניית "מבני ציבור חדשים לצורכי חינוך, תרבות ודת", כך לפי הודעת מינהל התכנון.

התוכנית לרובע החדש אושרה חרף התנגדויות שטענו כי אינה תואמת את המציאות העירונית, ואף עלולה להיות בעוכרי העיר. זאת משום שיישום רובע מזרח ידחה תוכניות פיתוח שכבר אושרו לאזורים אחרים בעיר, שכן הוא יקודם במנגנונים מהירים שיעקפו תוכניות אחרות. האדריכל גדי עירון, בין מגישי ההתנגדויות לתוכנית שנדחו, הסביר כי בניית רובע מזרח עכו תדרוש תשומת לב ותקציבים גדולים, וכי ההשקעה בו תבוא על חשבון התחדשות עירונית של שכונות ותיקות בעיר, שסובלות מהתיישנות תשתיות, הידלדלות אוכלוסייה והידרדרות כלכלית של עסקים בשטחי מסחר קיימים. בנוסף, טוען עירון, עלויות ההקמה של הרובע החדש שבו יושקעו מיליארדי שקלים יהיו גבוהות בהרבה מאשר פעולות לציפוף ועיבוי הבנייה בשכונות הקיימות בעיר.

עירון צופה שהרובע החדש ישפיע על עכו באופן שבו השפיעו בעבר שכונות חדשות שנבנו בערים ותיקות בישראל: הגירה פנים עירונית של האוכלוסייה החזקה שיכולה להרשות לעצמה לרכוש דירות עם עלות תחזוקה גבוהה וארנונה יקרה, תוך הזנחה של שכונות ותיקות שבהן נשארים התושבים העניים והחלשים. "הבנייה המתוכננת מעבר לכביש 40, וחיבור השכונות לתחנת רכבת נפרדת ייצרו רובע סגור ואוטונומי שלתושביו לא תהיה זיקה לעיר הקיימת", אומר עירון.

.

"קרע אורבני"

בעכו גרים קצת פחות מ–50 אלף תושבים, כשני שלישים מהם יהודים וכשליש מוסלמים, לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מ–2015. בהיותה עיר מעורבת, פועלים כיום בעיר שירותי דת מגוונים — בתי כנסת ומקוואות ליהודים ומסגדים למוסלמים. בהדמיה שפורסמה לציבור — ושמתארת בפרוטרוט את רחובות הרובע החדש, אזורי המגורים, שטחי המסחר, מגדלי המשרדים ומבני הציבור — לא נראה מסגד. זאת על אף שבהודעה נכתב כי 280 דונם יוקצו למבני תרבות ודת.

מתכנן הערים סזאר יהודקין מעמותת "במקום", אמר כי "בשלל הרעות החולות הנודעות של הליך הוותמ"ל, המייצר שכונות שינה במקום לחזק את הערים בהתחדשות שכונות ותיקות, מתווסף בערים מעורבות אלמנט מטריד במיוחד". יהודקין מזכיר כי בתוכניות המזורזות מפנה השלטון משאבים גדולים לפיתוח מואץ, אך סבור שלא כל אוכלוסיית העיר תהנה ממנו, וכי רוב הנהנים יהיו מקרב האוכלוסייה היהודית שביכולתה לרכוש דירות בשכונות חדשות.

עמותת "במקום" עוקבת אחר פערים בהשקעות ובהבדלים בפיתוח ההתיישבות בישראל, תוך מתן תשומת לב לערים מעורבות. יהודקין מזהיר שבעכו יקרה מה שקרה בלוד כתוצאה מבניית השכונות מעבר לכביש 40: "יידרשו עוד שנים והמון משאבים כדי לאחות את הקרע האורבני משני צדי כביש 40 בלוד. הפיתוח הזה קרע קבוצות אוכלוסייה. חבל שהרשויות לא הפנימו את הלקח כשבאו לתכנן התחדשות של עיר מעורבת כמו עכו", אמר יהודקין.

לפניית TheMarker למינהל התכנון בשאלה מדוע מופיעים בהדמיית התוכנית מבני ציבור אך לא מופיע מסגד נמסר בתגובה: "התוכנית משאירה גמישות רבה בשימוש בשטחי הציבור וקובעת סל שימושים רחב ככל הניתן. ניתן יהיה להקים ברוב שטחי הציבור גם מבני דת, והרשות המקומית קובעת איזה מבנים יוקצו לאיזה דת".

משרד השיכון, שמקדם את התוכנית, מסר: "הקצאת מבני הדת על פי אופיים או מיקומם לא נעשית בההקצאה הסטטורית למבני דת שקובעת רק את גודל השטח, המיקום והאופי של מבני הדת. אלה נקבעים בשלב מאוחר ובהחלטת רשות מקומית".

בעניין התוכניות למבני דת ברובע החדש נמסר מעיריית עכו: "האחריות היא בידי משרד הדתות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#