המדינה חנקה את היישובים הערביים - ומתלוננת על בנייה בלתי־חוקית - נדל"ן - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המדינה חנקה את היישובים הערביים - ומתלוננת על בנייה בלתי־חוקית

חוק הלאום, הכולל סעיף שיאפשר הקמת יישובים ליהודים בלבד, מחריף את תחושת ה"גטואיזציה" ואת חוסר האמון בחברה הערבית חקיקתו תסכל את המאמצים הכנים של הממשלה לשפר את בעיות התכנון והבנייה ביישובים הערביים - שרחוקות מאוד מפתרון

23תגובות
בית שנהרס בלוד בשל בנייה בלתי חוקית
יובל טבול

הוועדה המיוחדת לקידום חוק הלאום בכנסת דנה אתמול לראשונה בסעיף שנוי במחלוקת בחוק, שיאפשר הקמה של יישובים קהילתיים ליהודים בלבד. הסעיף הבעייתי, שריח נורא של גזענות עולה ממנו, לא הרעיד את אמות הספים בחברה היהודית, וכנראה גם לא בחברה הערבית - שם כבר די משוכנעים שזהו המצב בלאו הכי.

מחקר שערך פרופ' יוסף ג'בארין מהמחלקה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון, העלה כי כבר כיום קיימים בישראל 940 יישובים קהילתיים שיכולים לדחות קבלה של ערבים על רקע של ייחוד חברתי־תרבותי. בין היישובים האלה נכללים כל הקיבוצים, כמעט כל המושבים וחלק ניכר מהיישובים הכפריים בישראל - שהחוק כיום מאפשר להם להפלות לרעה בקבלה אליהם. "רק תתארו לעצמכם", אמר ג'בארין בוועידה הכלכלית של החברה הערבית שערך TheMarker לפני שבועיים, "שבגרמניה היו 940 יישובים שהיו יכולים להדיר קבלה של יהודים, איזו מהומה היתה מתחוללת".

ג'בארין לא בדק בכמה מתוך אותם 940 יישובים מתגוררים בפועל ערבים, או לכמה מהם ניסו ערבים להתקבל ונדחו. סביר להניח שאחרי מסלול הייסורים שעברו בני הזוג קעדאן - שניסיונם לעבור לגור ביישוב קציר הוליד את הבג"ץ המפורסם שקבע את גבולות האפליה בקבלה ליישובים - לא היו כמעט משפחות ערביות נוספות שניסו את מזלן בוועדות הקבלה של היישובים הקהילתיים בישראל.

למעשה, הבדיחה בקרב בני המעמד הערבי הבינוני־גבוה בנצרת היא שהערבים, שמאסו בתנאי החיים הירודים בנצרת ולכן עוברים בהמוניהם לנצרת עילית הסמוכה, מעלים את מחירי הדיור בנצרת עילית ומאלצים את היהודים להגר מן העיר המעורבת. ולאן עוברים היהודים, שנצרת עילית הופכת ליקרה מדי עבורם? כמובן, ליישובים הקהילתיים הפזורים ברחבי הגליל, ובהם קיבוצים ומושבים שיתופיים, שסגורים ליהודים בלבד.

סגורים בגטאות אורבניים

הישוב קציר

תנועת ההגירה הזאת - שבה הערבים העשירים בורחים מנצרת לנצרת עילית, והיהודים בורחים מנצרת עילית לכל רחבי הגליל - מייצגת לדברי ג'בארין את מגמת ה"גטואיזציה" שמבצעת מדינת ישראל לאזרחיה הערבים. מן הצד האחד המדינה חונקת את הערים הערביות בלי קרקעות, ומובילה לאיכות חיים ירודה מאוד בתוך הערים הערביות, ומן הצד השני מגבילה מאוד את יכולת הבחירה של הערבים להתגורר ביישובים אחרים באזור הפריפריה, כאשר הרוב המוחלט של היישובים האלה כבר סגור כיום בפניהם בפועל — עוד לפני שהכנסת תיתן גושפנקא חוקית לכך שבמדינת ישראל יהיו יישובים ליהודים בלבד.

אין כנראה מחלוקת בקרב אנשי המקצוע כי הערבים סגורים בגטאות אורבניים, שמתאפיינים בצפיפות גבוהה וברמת שירותים ירודה. עם זאת, קיימת מחלוקת עזה אם המדיניות הזאת נמשכת גם כיום, וזאת לאור המאמצים שעושה הממשלה להקל את מצוקת הבנייה הערבית.

התפלגות אישורי דיור בין יישובים ערביים ויהודיים. רק 6% בערביים

מאז שהוקם ב-2015 צוות 120 הימים בראשות ראש אגף התקציבים לשעבר במשרד האוצר, אמיר לוי, קבעה המדינה כללים שנועדו להקל את מצוקת הדיור ביישובים הערביים. מדובר במגוון רחב של המלצות וצעדים, ובהם סיוע ליישובים הערביים לשפר את התכנון העירוני (בחלק גדול מהרשויות הערביות אין אפילו מהנדס עיר שיכול לבצע תכנון כזה); האצת הביצוע של תוכניות מתאר ותוכניות מפורטות ליישובים האלה; הגברת סמכויות התכנון של הרשויות הערביות באמצעות הקמת ועדות תכנון מקומיות בתוך הרשויות האלה; ואפילו הגדלת תחומי הערים הערביות באמצעות הגדלת שטחי השיפוט שלהן על חשבון קרקעות מדינה. בעבור מי שגדלו על ברכי גל הפקעת הקרקעות של שנות ה–50, שנועד באופן מוצהר לייהד את הגליל על חשבון צמצום שטחי המחיה של האוכלוסייה הערבית, מדובר במהפך כמעט מושלם.

אלא שהדי המהפך לא הגיעו לאוזני האוכלוסייה הערבית. דיון סוער, שעמד על סף פיצוץ, בוועידה הכלכלית של החברה הערבית חשף את עומק משבר האמון - הניסיונות של פקידי ממשלה בכירים כמו עו"ד ארז קמיניץ, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לעניינים אזרחיים, ומרדכי כהן, מנכ"ל משרד הפנים, לשכנע כי כוונותיה של הממשלה טובות עלו בתוהו. פעם אחר פעם נתקלו הנתונים שהציגו בספקנות מצד מי שלא רואים את מצב הבנייה ביישובים הערביים משתפר, ושחוששים לנוכח מה שנראה כחקיקה ממשלתית מגמתית נגד הערבים. עוד לפני חוק הלאום, שאם יעבור ינציח את התודעה של מדינת ישראל כמדינה שמכניסה את אזרחיה הערבים לגטאות, הזעם הערבי מופנה לחקיקה בנוגע לאכיפת הבנייה הלא־חוקית - מה שידוע כחוק קמיניץ.

בנייה בלתי־חוקית בלית ברירה

על פי הערכות, ביישובים הערביים יש לפחות 50 אלף מבנים שנבנו שלא כחוק. הערבים תולים את היקפי הבנייה הבלתי חוקית ב"גטואיזציה", שלא מאפשרת די קרקעות כדי לבנות כחוק. בנוסף, הם תולים זאת גם בחולשה של הרשויות הערביות, שאין להן תוכניות בנייה מפורטות - ולכן לא ניתן כלל לבנות כחוק (היתר בנייה בתחומי היישוב מחייב שיהיה לפני כן תכנון מפורט ליישוב).

המדינה נטתה כל השנים לדחות את ההסברים האלה ולטעון שאין צידוק להפרת חוק, אבל בדיוני צוות 120 הימים שונתה הגישה, ולפחות חלק מהטענות בחברה הערבית לגבי חוסר הברירה בבנייה הבלתי־חוקית התקבלו על ידי הממשלה. זאת הסיבה להחלטות הצוות שנגעו למתן סיוע לרשויות הערביות להשלים את התכנון המפורט, לתגבור מחלקות ההנדסה ביישובים הערביים, להעברת הסמכות לאישורי בנייה לראשי הרשויות — הקמת ועדות מקומיות לתכנון ולבנייה בתוך היישובים הערביים - וגם רמיזה מפורשת לגבי נכונות המדינה להכשיר בנייה בלתי חוקית בתוך היישובים.

מצב תוכניות המתאר ביישובים הערביים ב-2016, לפי מחוזות

"הצוות סבור שלצורך קידום מטרותיו כפי שהוגדרו בהחלטת הממשלה, אף אם לא מדובר בתנאי שאין בלתו, טיפול בבעיית מצוקת הדיור במגזר הערבי חייב להתייחס גם לצורך לטפל בבנייה הבלתי־חוקית", נכתב בהמלצות הצוות. "הרצון לפעול לאישור תכנוני של בנייה בלתי־חוקית באותם המקומות שהדבר מתאפשר תכנונית (היינו משתלב במרקם העירוני, ואינו נמצא על ערכי טבע ונוף או על תשתיות וצרכי ציבור) אינו יכול לגבור על ההכרח בשמירה על שלטון החוק".

אלא שמיד לאחר פרסום המלצות צוות 120 הימים עבר חוק קמיניץ, להגברת האכיפה על הבנייה הבלתי־חוקית, והאזרחים הערבים קראו את חוק קמיניץ כפשוטו - ניסיון של המדינה להרוס 50 אלף בתים של ערבים בישראל. קמיניץ ניסה לשווא לרמוז שזאת אינה הכוונה, וכי המדינה מתכוונת להרוס רק את מיעוט הבתים שבהם בוצעו עבירות בנייה חמורות מאוד, למשל בתים שנבנו מחוץ לגבולות היישוב, או כאלה שנבנו על שטחים שבהם מתוכננות להיבנות תשתיות קריטיות ליישוב.

ככל הנראה, כוונת המדינה היא דווקא להכשיר את מרבית הבנייה הבלתי־חוקית, זאת שנבנתה על קרקע פרטית של המשפחה בתוך היישוב, ולכן אינה מזיקה למרקם של היישוב. אלא שהכוונות עדיין אינן קורמות עור וגידים, בגלל היעדר התכנון ברשויות הערביות, ובגלל הסירוב של ראשי הרשויות הערביות לנצל את הזכות של הקמת ועדות תכנון מקומיות. הסירוב נובע מכך שהוועדות האלה יהיו אחראיות גם על אכיפת הבנייה הבלתי־חוקית, וראשי הרשויות מעדיפים לחמוק מהסמכות והאחריות שכרוכות בהקמת ועדה מקומית. בשנה שלפני בחירות, כולם בחברה הערבית מבינים את ההשלכות האלקטורליות של אכיפת חוקי הבנייה ביישובים.

כוונות טובות אל מול ספקנות וחוסר אמון

גם הכוונות, הטובות ככל הנראה, של המדינה להרחיב את היישובים הערביים מתקדמות בינתיים בעצלתיים ונתקלות בספקנות רבה מצד הערבים. עמותת סיכוי לשוויון אזרחי טענה בוועידה כי רק 9% מהבקשות של רשויות ערביות להרחבת גבולות נבחנות בידי משרד הפנים, ולעומת זאת מנכ"ל משרד הפנים טען כי 60% מהבקשות נבחנות. בקשות של יותר מ–30 רשויות ערביות להרחבת גבולות שיפוט, או שינוי חלוקת הכנסות, נבחנות כעת. אך עדיין מוקדם לשפוט מה מכל זה אושר, ועד כמה צפיפות הקרקעות בתוך היישובים הערביים אכן תצטמצם.

בנוסף, המדינה החלה לאשר תוכניות הרחבה גדולות לכמה יישובים ערביים במסגרת הוותמ"ל (הוועדה הארצית לתכנון ולבניה של מתחמים מועדפים לדיור), תוך הקלת הדרישות כדי לאפשר אישור תוכניות מהירות על קרקעות פרטיות. עם זאת, גם ההתקדמות בוותמ"ל נבלמת על רקע של הפרות בנייה. סיבות נוספת לבלימת ההתקדמות של הוותמ"ל הם הקשיים הגדולים לקדם תוכניות בנייה ביישובים הערביים, וזאת מפני שמדובר כמעט רק בקרקעות פרטיות, כי הערבים אינם מוכנים לוותר על הקרקע גם בתמורה להבטחה לרווח גבוה, ובגלל החולשה התכנונית של הרשויות הערביות. כלומר, הרבה מאוד כוונות טובות מתנפצות על שרטון המציאות.

התחושה היא אפוא שיש כבר כוונות טובות מצדה של המדינה, אבל משבר האמון של החברה הערבית עמוק כל כך שמתקשים שם להאמין ולשתף פעולה. עכשיו, בשעה שחוק הלאום מאיים להפוך את מדינת ישראל למדינה גזענית שמפרידה בין אזרחים על רקע הלאום שלהם, משבר האמון ההרסני עלול רק להחריף.

תמונה פנורמית של נצרת
Dreamstime


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#