זול יותר, כולל ספא: האם כדאי להעביר משרדים מהערים לפארקי ההיי-טק?

יותר ממחצית מעובדי ההיי־טק בישראל מגיעים מדי יום לעבודה ב–24 פארקי היי־טק. סקר שערך השוואה בין שישה מתחמים מגלה היכן השכירות הנמוכה ביותר ואיזה פארק הכי מבוקש

רפאלה גויכמן
רפאלה גויכמן
שכונת רמת החייל בתל אביב
שכונת רמת החייל בתל אביבצילום: עופר וקנין
רפאלה גויכמן
רפאלה גויכמן

עליבאבא ואמזון הודיעו באחרונה כי הן מקימות מרכזי פיתוח בישראל. בכך הן מצטרפות למגמה המתגברת בשנים האחרונות, שבה ענקיות טכנולוגיה עולמיות, כמו גוגל, hp ומיקרוסופט, פותחות שלוחות באחד מעשרות פארקי ההיי־טק המקומיים. המטרה: לצוד את מיטב הכישרונות, במגוון תחומים — מפיתוח מכוניות אוטונומיות ומחשוב ענן עד מובייל, מציאות מדומה וביו־טק. מתחמי ההיי־טק אמורים לשמש סביבת עבודה, שתספק לעובדים מענה בשלל צרכים, ובהם גני ילדים ומעונות יום, חדרי כושר וספא, מסעדות, בנקים וחנויות.

בעוד במרבית המקרים סטארט־אפים פועלים ממשרדים ומחללי העבודה במרכזי הערים, ענקית טכנולוגיה כמו אינטל, המעסיקה הפרטית הגדולה בישראל, מכניסה 7,000 מתוך 11 אלף עובדיה לארבעה מתחמי היי־טק. בדומה לה, חברות רבות אינן יכולות להתמקם במרכזי הערים בשל מחסור בחללי עבודה מתאימים ועלויות גבוהות. במקום זאת, בעולם התחילו להקים פארקי תעסוקה — תופעה מקובלת כבר עשרות שנים. לצד ההתפתחות הטכנולוגית, הוקמו עוד ועוד מתחמי תעסוקה כאלה, וכיום בישראל יש 24 פארקי היי־טק, שצפויים להמשיך להתרחב.

מתחמי העסקים האלה בישראל, שהוקמו ממגדל העמק בצפון עד באר שבע בדרום, מביאים אליהם בכל יום עשרות אלפי עובדים, ולא רק מהנדסים ומתכנתים, אלא גם נותני שירותים אחרים, ובהם עובדי מסעדות ובתי קפה, גננים וגננות בגני ילדים, בנקאים, עובדי מוסכים ותחנות דלק ונהגים בשירותי הסעות פנימיים. באמצעות השירותים האלה הפארקים נותנים מענה ליתרונות של עבודה בתוך העיר.

בשנים האחרונות חלה עלייה במספר בנייני המשרדים המוקמים במרכזי הערים, אבל הם אינם יכולים להתחרות בגודל ובמרחבים שמציעים הפארקים, המאפשרים לחברות הגדולות להתמקם בהם ולא לדאוג לגבי התרחבות העסק בעתיד.

יתרון נוסף, ואולי אחד החשובים, הוא שהפארקים ממוקמים לרוב בפאתי העיר או לצד אזורי תעשייה שבין ערים. המשמעות היא קרבה לצירי תנועה ראשיים ולאזורים שהגישה אליהם קלה יחסית באמצעות בתחבורה ציבורית. כך למשל, פארק מתם, פארק קיסריה, פארק גב ים נגב (פארק הסייבר שבבאר שבע) ואחרים נמצאים בקרבת תחנות רכבת ובמרחק הליכה מהן. פארק ההיי־טק ברעננה ופארק אזורים בפתח תקוה נמצאים בקרבת כביש 4. פארקים נוספים, כמו פארק התעשייה קרית גת ופארק תעשיות מורדות הכרמל שביקנעם עילית, נמצאים לצד כביש 6.

מהו הרווח הצפוי לבניין שלכם מתמ"א 38 / פינוי בינוי

"להצטמצם ולהתרחב בהתאם לצורכי החברה"

העומס בכבישים בישראל מחריף, וחלק מהאשמה מוטחת בחברות ההיי־טק, המממנות לעובדיהן מכוניות פרטיות ואף הוצאות דלק. דו"ח של OECD מצא כי ישראל היא המדינה הפקוקה במערב. לפי הדו"ח, הסיבות הן תחבורה ציבורית לקויה — רשת מוגבלת של קווי רכבת, נסיעות יקרות ותדירות נמוכה — וקצב סלילת כבישים שאינו עומד בעלייה הנרשמת בתנועה.

פקקים ביציאה מירושלים
פקקים ביציאה מירושליםצילום: גיל כהן-מגן

הקמת הפארקים נועדה בראש ובראשונה לתת לחברות גדולות פתרון נדל"ני — יכולת פרישה לפי הצרכים ויכולות המימון שלהן, בין אם הן מעוניינת בבניין שלם ובין אם בכמה קומות בו. כמו כן, מחירי הנדל"ן מחוץ למרכזי הערים נמוכים בהרבה: בעוד דמי השכירות החודשיים הממוצעים למשרדים במרכז העיר נאמדים ב–92 שקל למ"ר, ובשדרות רוטשילד בתל אביב הם אף מאמירים ל–100 שקל למ"ר — דמי השכירות במשרדים ברמת החייל מסתכמים בממוצע ב–65 שקל למ"ר.

בסקר שערכה חברת מאן נכסים באחרונה נבחנו שישה פארקים בולטים מתוך 24 הקיימים בישראל — המדע ברחובות, אזורים בפתח תקוה, העסקים בקיסריה, העסקים עזריאלי בחולון, מתם חיפה והעסקים תדהר היי־טק ברעננה. הסקר בדק נתונים שונים כמו שטח הפארק, שיעור התפוסה בו, גודל המשרדים, ממוצע דמי השכירות ודמי הניהול, נגישות הפארק והשירותים שהוא מספק לעובדים.

לפי הממצאים, שיעור התפוסה במתם הוא הגבוה ביותר, ואילו בעזריאלי חולון הוא הנמוך ביותר. הסקר מגלה גם כי פארק אזורים בפתח תקוה הוא היקר ביותר, עם ממוצע דמי שכירות של 75 שקל למ"ר.

לדברי ג'קי מוקמל, מנכ"ל מאן נכסים, הסיבות למחירי השכירות הגבוהים בפארק אזורים הן מיקומו המרכזי על כביש 4 וסמיכותו לתל אביב. הוא מסביר כי המיקום מושך חברות היי־טק שמוכנות לשלם יותר כדי להקל על העובדים בהגעה לעבודה. מוקמל מוסיף כי אפשר לחלק את הפארקים לשני סוגים: פארקים שהוקמו באזורים עתירי משרדים, כמו בהרצליה וברמת החייל, לעומת פארקים המשמשים מוקד משיכה לחברות, כמו עזריאלי בחולון ומתם בחיפה.

"הפארק מעניק ביטחון לחברות — הוא מספק סביבת עבודה איכותית ומגוון שירותים", מסביר מוקמל. "יש להם את היכולת להתרחב ולהצטמצם, כשבמרכזי הערים זו עשויה להיות בעיה. כל חברה שמגיעה לפארק צריכה לבדוק אילו תנאים יעזרו לעובדים שלה".

מוקמל מסביר: "הפארקים מצליחים כי הם קרובים לאוניברסיטאות — בעיקר כאלה המתאימות להיי־טק. כך למשל, חברות פיתוח מעדיפות את חיפה בגלל הטכניון והאוניברסיטה". מוקמל טוען כי גם לפארק בהתהוות שבבאר שבע יש אוניברסיטה קרובה המעניקה מענה לחברות מבחינת כוח אדם איכותי, וצופה כי "מוסדות החינוך ישכילו להבין שזה המשאב העיקרי ויפתחו בשטחי הפארקים מערכות חינוך שיוכלו לתת מענה לחברות ההיי־טק".

מנוע צמיחה באזורים המרוחקים ממוקדי כוח

מבין כל הפארקים הקיימים, פארק הסייבר בבאר שבע, שהושק לפני ארבע שנים אך עד כה נבנו בו רק מבנים בודדים, אמור להשתרע על השטח הגדול ביותר — 100 דונם באזור שיכלול 15 מבנים בשטח של 200 אלף מ"ר בסך הכל. פארק הסייבר הוא יוזמה משותפת של הממשלה, חברת הנדל"ן המניב גב־ים מקבוצת נכסים ובניין, חברת ההשקעות היפנית־אמריקאית KUD, אוניברסיטת בן־גוריון, צה"ל ועיריית באר שבע.

ואולם סיומו עדיין מחכה למעבר של צה"ל לדרום — פרויקט ענק של ישראל שאמור להוביל מעבר של כוח אדם רב לנגב ולהיות הרוח הגבית שבבניית מרכז הסייבר בבאר שבע. כמו כן, בסמיכות לאוניברסיטה ופארק הסייבר צפויה לקום קרית התקשוב של צה"ל — שהשנה הורחב שמה לאגף תקשוב וההגנה בסייבר — ויעברו אליו יחידות המודיעין. ואולם לפי התוכניות, רק בסוף 2022 יגיעו החיילים הראשונים לבסיס התקשוב החדש.

נכון להיום, על פי חברת המחקר העסקי דן אנד ברדסטריט, רק 1% מחברות הטכנולוגיה בישראל מרוכזות בבאר שבע. למעבר של צה"ל לדרום יש משמעות חשובה לבניית פארק הסייבר בבירת הנגב, אך שני הפרויקטים תקועים. עד כה מונה הפארק יותר מ–70 חברות, ולדברי ראש העיר רוביק דנילוביץ', מדי יום מגיעים אליו יותר מ–2,000 עובדים, מרביתם מבאר שבע והסביבה. עם החברות השוכרות בו משרדים נמנות וויקס, דל EMC, מתחם של וויוורק ודויטשה טלקום.

ישראל מושכת אליה חברות בינלאומיות כבר עשרות שנים, ועל פי דן אנד ברדסטריט כיום פועלות בה 6,650 חברות היי־טק, בהן 4,750 סטארט־אפים בשלבים שונים של התפתחות. במצב זה, פארקי ההיי־טק מהווים פתרון יעיל לריכוז של אותן חברות ולבניית אקוסיסטם שיסייע להמשיך ולהצמיח את ענף ההיי־טק בישראל. למרות זאת, מרבית החברות ממוקמות במשרדים ובפארקים שבאזור המרכז.

פארקים מאפשרים פיתוח של ערי פריפריה. הגעה אל פארקי תעסוקה, כמו אלה בתפן, קרית גת, מגדל העמק וכרמיאל, מושכת גם כוח עבודה איכותי, ובעקבות זאת תנופת בנייה, פיתוח תשתיות, וכמובן תקציבים. כך, מעבר לעלייה ברמת איכות החיים של העובדים במתחמים אלה, פארקים אלה יכולים לשמש מנוע הצמיחה באזורים הרחוקים ממוקדי כוח.

פארק מתם, חיפה

החלוץ מבין מתחמי ההיי־טק בישראל הוא פארק מתם שממוקם ביציאה הדרומית של חיפה, ונמצא בבעלותם המשותפת של חברת גב־ים והחברה הכלכלית לחיפה, שבבעלות העירייה. מתם משתרע על פני 200 דונם, שטח המשרדים בו הוא 154 מ"ר, ובכל יום מבקרים בו 11 אלף עובדים המועסקים ב–73 חברות מקומיות ובינלאומיות, ובהן מיקרוסופט, גוגל, יבמ, אינטל ואפל. הפארק הוקם ב–1965 לאחר שעיריית חיפה קיבלה מהמדינה 100 דונם לבניית קריה למפעלי אלקטרוניקה.

פארק ההיי-טק מתם
פארק ההיי-טק מתםצילום: רמי שלוש

מבין 24 פארקי התעסוקה הקיימים בישראל, פארק מתם הוא בעל שיעור התפוסה הגבוה ביותר — 98%. לדברי מוקמל, אחת מהסיבות לאטרקטיביות ולהצלחה שלו היא קרבתו לשני המוסדות להשכלה גבוהה, אוניברסיטת חיפה והטכניון, שחברות הפיתוח מעדיפות את קרבתם. בנוסף, הפארק נמצא במרחק הליכה מתחנת הרכבת וממוקם לצד כביש 2, כך שהוא נגיש לעובדים בו המגיעים בתחבורה ציבורית ובמכונית.

דמי השכירות בפארק נמוכים ביחס למרבית הפארקים בישראל, ומסתכמים ב–50 שקל למ"ר מעטפת, ו–62 שקל למ"ר גמר (לפני צביעת קירות, רצפות וכדומה). דמי הניהול הם סטנדרטיים — 18 שקל למ"ר, ואילו מחיר החניה בעבור כל עובד הוא 400–450 שקל בחודש. בימים אלה מתבצעות בפארק עבודות תחזוקה ושיפוצים, ולדברי מנהליו, יש עתודות קרקע לעוד 100 אלף מ"ר של משרדים, המיועדים להתרחבות של חברות או לכניסתן של חדשות למתחם.

בפארק מתם ניתן למצוא שירותי מרפאה, בנקאות, דואר, גני ילדים ומעונות יום, שטיפת רכב, מסעדות ובתי קפה, ומתקיימים בו שירותי הסעות פנימיים. מתם נמצא במרחק הליכה מקניון עזריאלי חיפה, ובאזור ניתן למצוא גם את מרכז הקונגרסים הבינלאומי ומרכז קסטרא. כיום נבנית בסמוך שכונת מגורים בשם נאות פרס.

פארק המדע קרית ויצמן, רחובות

הפארק, בנס ציונה הוא אחד הוותיקים בישראל: הוא הוקם ב–1972 כפארק המדע הראשון של המדינה. הוא משתרע על פני 150 דונם ומורכב מ–18 בניינים. לדברי מוקמל, מיקומו בקרבת מוסד אקדמי הוא יתרון שמסייע להצלחתו. בנוסף למכון ויצמן, סמוך לפארק נמצאת גם הפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית, מכון וולקני והמכון למחקר ביולוגי.

פארק המדע קרית ויצמן, רחובות
פארק המדע קרית ויצמן, רחובותצילום: משה מילנר / לע"מ

החברות ששוכרות משרדים בפארק הן מתחומי ההיי־טק והביו־טק, ובהן hp, קונדואיט, נובה, אלביט אל־אופ ואפלייד מטיריאלס. הוא נמצא סמוך לצירי תנועה מרכזיים, כמו כביש 4 וכביש 431, וממוקם בקרבת תחנת הרכבת של רחובות.

הבעלים של הפארק הם חברת אפריקה ישראל ומכון ויצמן. שטח המשרדים בו קטן יחסית לשטח הפארק ומסתכם ב–99 אלף מ"ר עם שיעור תפוסה של 90%. ממוצע דמי השכירות בו הם 52 שקל למ"ר מעטפת ו–66 שקל למ"ר גמר. עלות דמי הניהול למ"ר הם 15 שקל. חניה בו עולה 400 שקל בחודש לעובד. הפארק מציע שירותים כמו מעון יום לילדים, בתי קפה, מסעדות ובתי כנסת.

בסמוך לפארק הקימה עיריית רחובות את פארק ת.מ.ר (תעשייה, מדע, רחובות) והמונח "פארק המדע" מתאר את האזור המשותף של שני הפארקים. פארק גב ים רחובות הוקם בשיתוף מכון ויצמן, והוא בגודל של 30 אלף מ"ר, ועוד 30 אלף מ"ר נמצאים בבנייה. בפארק יושבות חברות ביו־טק כמו מעבדות מכבי וסטרטסיס.

פארק עופר, פתח תקוה (לשעבר פארק אזורים)

בתחילת שנות ה–2000 הוקם פארק עופר לצד כביש 4, בחלקו הצפוני של אזור התעשייה של פתח תקוה, ונחשב ליקר ביותר מבין הפארקים הקיימים. שטחו 43 דונם ושטח המשרדים הכולל בו הוא 90 אלף מ"ר. פועלות בו 30 חברות, ובהן יבמ, אינטל, מארוול ופוליקום, ומועסקים בו 8,000 עובדים.

פתח תקוה, פארק אזורים
פתח תקוה, פארק אזוריםצילום: Ori

הפארק נמצא בתפוסה מלאה, ואת הצלחתו של הפארק תולה מוקמל במיקומו: ליד צירים ראשיים ובמרחק לא רב מתל אביב. לפני כשנה הגדילה חברת מליסרון את שליטתה בפארק ורכשה מחברת אזורי מל"ל 24% מזכויותיה בפארק. דמי השכירות בו מסתכמים ב–62 שקל למ"ר מעטפת ו–75 שקל למ"ר גמר — 20% יותר מדמי השכירות הממוצעים באזור. דמי הניהול הם 18 שקל למ"ר, ועלות חניה לעובד לחודש מגיעה ל–400 שקל.

בין השירותים שניתנים בפארק ניתן למצוא מסעדות, חנויות נוחות, שירותי רחיצת מכוניות, מספרה, ספא, בריכה, חדר כושר ובית כנסת. באחרונה סיימה מליסרון להקים פארק נוסף בסמוך אליו — פארק עופר ב', בהשקעה של 450 מיליון שקל. הפארק החדש יכלול ארבעה מבנים בני 11 קומות, ושטח משרדים שיתפרש על פני 49 אלף מ"ר.

בחברה מעריכים כי יעבדו בו 4,000 איש. חברת סייבר ארק, חברת הסייבר השנייה בגודלה בישראל שגם נסחרת בנאסד"ק, היא החברה הראשונה לאייש את הפארק החדש לאחר שהתחילה את דרכה בפארק עופר הראשון.

פארק תעשיות מורדות הכרמל, יקנעם עילית

על חורבותיו של מפעל סולתם, ששימש שנים מקור הפרנסה העיקרי של תושבי יקנעם, הוקם פארק היי־טק הזוכה לכינוי עמק הסיליקון של הצפון. הפארק ממוקם לצדה של יקנעם עילית, לאורך כביש 70, בקצהו הצפוני של כביש 6, והוא נמצא על אחד הצמתים הראשיים בצפון. הפארק הוא סיפור הצלחה הודות לתשתיות התחבורה המסייעות בחיבור עם תל אביב והודות למיקום הקרוב לחיפה. הפארק משתרע על 260 דונם, ו–120 חברות פועלות בו. בכל יום מגיעים אליו 8,000 עובדים.

פארק תעשיות מורדות הכרמל, יקנעם עילית
פארק תעשיות מורדות הכרמל, יקנעם עיליתצילום: אדוט רועי דובר עי

הפארק מנוהל על ידי החברה הכלכלית של עיריית יקנעם. חצי מהחברות שהתמקמו בו הן מתחום הביו־טק כמו ביוסנס, לומינס, C.M.T וגיוון אימג'ינג. נמצאות בו ארבע חממות טכנולוגיות, ובין חברות היי־טק הפועלות בו אפשר למצוא את מלאנוקס, מרוול, אלביט מערכות, Re–Walk ופייברנט.

שטח המשרדים הכולל בפארק הוא יותר מ–130 אלף מ"ר, ודמי השכירות בו הם 40 שקל למ"ר מעטפת ו–70 שקל למ"ר גמר בממוצע. הפארק נמצא לצד קניון G שבו יש עשרות מסעדות ובתי קפה, ובקרוב יוקם בשטחו של הפארק מלון ספא.

לפי עיריית יקנעם, יוקם בקרוב בצמוד פארק נוסף בשם מבוא כרמל, המשותף גם למועצה אזורית מגידו, עוספיא ודלית אל־כרמל, בשטח של 500 דונם. פארק מנסורה, שבו פועלות חברות היי־טק נוספות, הוא הרחבה של הפארק הקיים.

פארק העסקים עזריאלי, חולון

הפארק בחולון חדש יחסית, והוקם ב–2012 על שטח של 34 דונם באזור התעשייה של חולון בקרבת כביש 4. הפארק נמצא בבעלות קבוצת עזריאלי ובשיתוף עם עיריית חולון, וכולל ארבעה בנייני משרדים בגובה של 13 קומות, ועם חניון ענק המכיל אלפי מקומות חניה. העלות המשוערת של הקמת הפארק היא 720 מיליון שקל. ניתן למצוא בו חברות כמו פריון, סאפיינס, קומפיוג'ן, טלדור ופיניסאר.

מתחם עזריאלי החדש בחולון
מתחם עזריאלי החדש בחולוןצילום: אילן אסייג

שטחי המשרדים של הפארק מגיעים ל–120 אלף מ"ר, ושיעור התפוסה בו הוא 80%. מחירי השכירות בפארק גבוהים יחסית ומסתכמים בממוצע ב–50 שקל למ"ר מעטפת ו–70 שקל למ"ר גמר. דמי הניהול בו הם 17.5 שקל למ"ר, ומחיר חניה הוא 400 שקל בחודש. לפי תוכניות הקבוצה, מגרש נוסף של 12 דונם שנקנה סמוך לפרויקט יאפשר התרחבות בעתיד בעלות של 63 מיליון שקל.

הקמת הפארק מהווה נקודת מפנה בעיר והביאה לפיתוח האזור כולו — כולל החלפת תשתיות, הקמת פארקים וכניסה של חברות היי־טק לאזור. באחרונה נפתח בקרבת הפארק ולראשונה בעיר מתחם בילויים גדול בשם "לה פארק", ובו מסעדות, בארים וחנויות שמשמשים גם את באי פארק העסקים.

פארק עסקים, קיסריה

במרחק של 30 דקות נסיעה מחיפה ו–40 דקות מתל אביב ממוקם אזור התעשייה של קיסריה, המתפרש על פני שטח ענק של 3,500 דונם. בפארק פועלות 200 חברות בענפי ההיי־טק, הביו־טק, התעשייה המסורתית והרפואה, ובהן איתמר מדיקל, אלמה לייזר, נילסון, hp ודלתא. לפי נתונים שפורסמו באחרונה על ידי החברה לפיתוח קיסריה, בחברות השונות בפארק מועסקים בסך הכל 9,000 עובדים.

פארק עסקים, קיסריה
פארק עסקים, קיסריהצילום: דורית למברוזו / הח

בחלקו הצפוני של המתחם נבנו ב–2016 שלושה בניינים המיועדים לתעשיית ההיי־טק בלבד, ובתחילת השנה הודיעו היזמים יוסי אקרמן ואופיר דובובי, שעומדים מאחורי הקמת מתחם העבודה OpenValley שברמת ישי, כי שכרו שטח של 2,000 מ"ר לפתיחת מתחם נוסף בקיסריה לטובת יזמים וסטארט־אפיסטים. לדבריהם, מלבד מתחם עבודה, הוא ישמש גם כאקסלרטור לחברות טכנולוגיות מקומיות ובינלאומיות.

פארק קיסריה מנוהל על ידי החברה לפיתוח קיסריה, הזרוע המבצעת של קרן רוטשילד.  התפוסה בו הגיעה ל–90%, עם 150 אלף מ"ר של שטחי משרדים, והוא פארק המשרדים הגדול בישראל. לדברי מוקמל, הצלחת הפארק מיוחסת למיקום שלו, "ולרכבת ולשירותי ההסעה שמספק הפארק לעובדים מאזורים גאוגרפיים שונים".

דמי השכירות והניהול בו הם הנמוכים ביותר ביחס לשאר הפארקים — 45 שקל למ"ר מעטפת (לפני התאמות) ו–55 שקל למ"ר גמר. דמי הניהול בו מסתכמים ב–9 שקלים למ"ר בלבד. עלות החניה החודשית לעובד היא בין הנמוכים בקרב הפארקים בישראל, ונאמדת ב–100 שקל.

מגוון השירותים בפארק לא רחבים כמו בחיפה למשל, אך ניתן למצוא בו מסעדות ובתי קפה, סניף דואר, שירותי הסעה פנימיים, מרכז קונגרסים וגן אירועים.

פארק גב־ים נגב, באר שבע

הפארק, הידוע בכינוי פארק הסייבר, הוא פארק חדש יחסית, אף שתהליך אכלוסו התחיל עוד באמצע 2013, והוא כבר נחשב הבטחה עולמית. בזכות הקמת הפארק הצליחה באר שבע למצב את שמה כבירת הסייבר של ישראל ומושכת אליה סיקור תקשורתי מרחבי העולם. הפארק משתרע על שטח של 93 דונם ומתוכננים להיבנות בו 23 בניינים. בין 70 החברות שפתחו בו את משרדיהן נמצאות דל EMC, דויטשה טלקום, וויקס ונס טכנולוגיות. מועסקים בו כיום 2,000 איש. לפארק יתרון מרכזי: מיקומו בצמוד לאוניברסיטת בן־גוריון ולתחנת הרכבת הצפונית של באר שבע.

פארק המדע גב ים
פארק המדע גב יםצילום: אליהו הרשקוביץ

בבנייתו של הפארק שותפים חברת גב־ים, אוניברסיטת בן־גוריון, עיריית באר שבע, חברת KUD ומשקיעים חיצוניים. סיבה מרכזית להקמתו היא אחד הפרויקטים הגדולים של צה"ל — הקמת עיר הבה"דים דרומית לעיר, מעבר חיל מודיעין לאזור והמעבר של יחידות אגף התקשוב לקמפוס מיוחד שיוקם בצמוד לפארק הסייבר.

על שטח הפארק ייבנו משרדים ששטחם הכולל יהיה 200 אלף מ"ר. עד כה נבנו שני בניינים ומשום שמעבר צה"ל לדרום מתעכב — פרויקטים נוספים שהיו אמורים להיבנות בו מתעכבים גם הם. דמי השכירות הממוצעים בפארק הם 50 שקל למ"ר מעטפת, ודמי הניהול הם 15 שקל למ"ר. עלות חניה היא 200 שקל בחודש לעובד.

אבי יעקובוביץ', מנכ"ל גב־ים, מסביר כי הפארק בבאר שבע הוא שכפול של פארק מתם: "מתם ובאר שבע הם פארקים סגורים עם שני תנאים בסיסיים — קשר הכרחי עם האקדמיה והנושא של תחבורה ותשתיות".

תדהר היי־טק, רעננה

לצד כביש 4, באזור צומת רעננה־כפר סבא, הוקם לפני שמונה שנים פארק תדהר, ובו שישה בניינים בני שמונה קומות המתפרשים על פני 38 דונם. תדהר הוא אחד הפארקים הקטנים יחסית במונחים של שטח משרדי — סך השטח הכולל של המשרדים בו מגיע ל–60 אלף מ"ר. ואולם הוא אחד מהפארקים היקרים בישראל, כשממוצע דמי השכירות בו הם 54 שקל למ"ר מעטפת ו–72 שקל למ"ר גמר. דמי הניהול בו הם 18 שקל למ"ר ומחיר החניה לעובד הוא 500 שקל בחודש.

תדהר היי-טק, רעננה
תדהר היי-טק, רעננהצילום: תומר אפלבאום

שיעור התפוסה בפארק מגיע ל–93%, וניתן למצוא בו חברות כמו סאפ, נייס, אלביט ומלנוקס. בין היתר, הצלחתו נובעת ממיקומו — על ציר כבישים מרכזי.

עם השירותים שניתן למצוא בפארק נמנים בתי קפה, מסעדות, בנקים, סניף דואר וחנויות מותג, אך שירותים נוספים אפשר למצוא לא הרחק ממנו, באזור התעשייה של רעננה.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ