אף אחד לא רוצה לשלם על תאונות המנופים באתרי הבנייה - נדל"ן - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אף אחד לא רוצה לשלם על תאונות המנופים באתרי הבנייה

ריבוי התאונות בענף הבנייה הוביל את חברות הביטוח לייקר משמעותית את הפרמיות של בודקי המנופים ■ הבודקים, החשופים לתביעות בכל תקלה או תאונה, דורשים מהקבלנים לחתום על התחייבות לשאת בהוצאות הביטוח - כתנאי לביצוע הבדיקות

4תגובות
קריסת מנוף על מעגל תנועה ברמת גן, במארס
תומר אפלבאום

קבלנים וחברות בנייה מחויבים לבצע בדיקות למנופים באתרי בנייה מדי שישה חודשים — כך לפי תקנות מינהל הבטיחות במשרד העבודה והרווחה. 18 תאונות מדווחות ושני הרוגים בקריסת מנופים בין 2010 ל–2016 לא מותירים ספק באשר לדחיפותן של בדיקות בטיחות סדירות. ואולם בחודשים האחרונים, קבלנים המבקשים להזמין בודקי בטיחות נדרשים לחתום כתנאי מקדים על מסמך התחייבות שלפיו לא תהיה להם כל טענה או תביעה נגד הבודקים במקרה של תאונה, אירוע או נזק הקשור למנוף.

יתרה מכך, הקבלנים מתבקשים ליטול על עצמם כל הוצאה משפטית שיידרש הבודק לשלם בהקשר לבדיקה — אם ייקבע בבית משפט שיש לבודק אחריות לנזק שנגרם בתאונה כזו. הבודקים דורשים למעשה מחברות הבנייה שיפוי מובטח מראש במקרה של תביעה, ובכך מבקשים לקבוע כי הסמכות והאחריות שלהם היא רק לבצע בדיקות מקצועיות — אך ללא אחריות לטווח ארוך לגבי הנעשה באתר הבנייה.

בודק בענף: "אם משהו קורה - אני קורס"

יוסי לוינסקי, בעלי חברת הבנייה לוינסקי־עופר וסגן נשיא התאחדות בוני הארץ (לשעבר התאחדות הקבלנים), סיפר ל–TheMarker: "הבודק אומר: 'בדקתי, עשיתי את כל התצפיות והמדידות הנדרשות ואפילו אישרתי את תקינות המנוף, אבל אם קורה משהו — אני לא אהיה אחראי לכלום'. העניין הוא שכדי להפעיל את המנוף אנחנו מחויבים בבדיקה שעולה 5,000–6,000 שקל בחציון".

כל עגורן באתר בנייה בישראל חייב לקבל אישור כדי לפעול. בענף כולו עובדים כיום שמונה בודקים בלבד, האחראים לביצוע בדיקות של יותר מ–1,700 מנופים, כך לפי ההערכות. הסיבה שהובילה את הבודקים לדרוש מקבלנים לחתום על מסמך ההתחייבות היא העלייה במספר התאונות שהתרחשו בשנים האחרונות באתרי בנייה ברחבי הארץ — דבר שגרם לריבוי תביעות כלפי הבודקים מצד חברות הביטוח של הפרויקטים, שרואות בהם גורם אחראי שותף באתר הבנייה. הבודקים אמנם מוסמכים על ידי משרד העבודה, אך הם אחראים לבטח את עצמם.

בודק מנופים מוסמך מספר: "אני יכול לבצע בדיקה מדוקדקת וקפדנית ולתת אישור שנשען על אישורים של גורמי מקצוע נוספים (מתכנן הנדסי, בודק בטון), אבל אני החותם האחרון. אני יכול למצוא את עצמי נתבע במיליוני שקלים". לדבריו, "חברת הביטוח שלי מעלה את גובה הפרמיה לביטוח אחריות מקצועית לסכומים לא־נורמליים ולהשתתפות עצמית של 200–300 אלף שקל בכל אירוע. זה אומר שאם משהו קורה — אני קורס. אם קורה משהו, חברות הביטוח תובעות את כל מי שהן יכולות, ואנחנו לא יכולים לשאת בזה לבד". בנוסף, חברות הביטוח מסרבות לבטח בודקי מנופים בטענה שזהו "מקצוע מוחרג", וכן משום שלטענתן הן מוצפות בתביעות סרק.

"זה לא מאבק בין קבלנים לבודקים"

הקבלנים וחברות הבנייה מסרבים, מצדם, לקחת את מלוא האחריות על הבדיקה שמבוצעת על ידי הבודק החיצוני. עו"ד אליאב בן שמעון, מנכ"ל התאחדות בוני הארץ, מדגיש כי "המאבק איננו בין הקבלנים לבודקים, אלא קול קורא לממשלה ולמקבלי ההחלטות שיתערבו וימצאו פתרון למצב הנוכחי. כרגע, אם אנחנו לא חותמים על המסמכים האלו — המנופים נעצרים. מדובר בהפסדים ובנזקים של עשרות אלפי שקלים על בסיס יומי, וקצב הבנייה בפרויקטים מואט".

בחברות בנייה מובילות בענף אומרים המצב הנוכחי יוביל לשיתוק באתרי הבנייה ולהפסקת עבודת המנופים. "כבר היום רואים ירידה בהתחלות בנייה בכל הענף ואין צורך בעוד חסמים ומעכבים", מתריעים לוינסקי ובן שמעון. "זה לא התפקיד שלנו לקחת את מלוא האחריות על הבודקים, ובנתיים אנחנו נאבקים על הבטיחות בשטח", אומר אלי אביסרור, מנכ"ל חברת אביסרור.

אמיל סלמן

"מה שהבודקים מבקשים זה כמו שחולה יהיה אחראי על הבדיקה של הרופא שרשם לו אנטיביוטיקה", אומר בן שמעון. "החולה אמנם אחראי להפעיל שיקול דעת בלקיחת התרופה, אבל הרופא הוא המומחה בביצוע הבדיקה ובהצגת הממצאים — ואם הוא לקה ברשלנות, הוא צריך לקחת אחריות". עם זאת, בן שמעון מודה כי כיום הבודקים חשופים להאשמות ולתביעות מצד חברות הביטוח, לא תמיד בצדק.

"אנו מצפים מהמפקחת על הביטוח לפנות לחברות הביטוח ולדרוש שיפסיקו להגיש תביעות סרק נגד הבודקים, להציע ביטוח מטעם המדינה או הסדר שיפוי", אומר בן שמעון. "יכול להתרחש אירוע שלא קשור לבדיקת התקינות של המנוף, אבל הבודק ייתבע. חברות הביטוח יורות לכל הכיוונים ומייצרות תביעות שמגיעות לבודקים, במקרים רבים על לא עוול בכפם. אנחנו לא נגד הבודקים, אבל אנחנו לא יכולים לקחת עליהם אחריות וגם חברות הביטוח שלנו לא יסכימו. המדינה חייבת להתערב".

למעשה, כבר ב–15 לאוגוסט קיימו נציגי הקבלנים שיחות עם בכירים במשרד אוצר ובמינהל הבטיחות בדרישה שיתערבו בעניין. ב–17 באוגוסט אף הוציאה מפקחת העבודה הראשית דאז, ורדה אדוארדס, מכתב שמבקש מכל בודקי המנופים שמוסמכים על ידי המינהל להקפיא את דרישותיהם — כדי לקדם פתרון שימנע תביעות לא־מוצדקות ויסדיר את הסוגיה. בהמשך התקיימה פגישה שבה הוצע לקבלנים על ידי מנהל הבטיחות להקים קרן ביטוחית קולקטיבית מטעמם לבודקים, שתייתר את תלותם בחברות ביטוח. לדברי משרד העבודה, מדובר בפתרון ביטוחי אפשרי, אך הקבלנים מבקשים את התערבות המפקחת על הביטוח והקצאת תקציבי ממשלה. בשבוע שעבר פנתה התאחדות בוני הארץ במכתב למפקחת על הביטוח בדרישה להסדיר את הנושא.

חברות הביטוח כלל והראל סירבו להגיב בעניין השינויים בגובה הפרמיות של בודקי המנופים.

מרשות שוק ההון, ביטחון וחיסכון נמסר כי הם קיבלו את המפנייה ועתה הם לומדים את הנושא. מקורבים לרשות מעריכים כי המפקחת על הביטוח, דורית סלינגר, לא תמהר להתערב בנושא ולשנות את אופי פעילות חברות הביטוח הפועלות בענף הבנייה.

ממינהל הבטיחות במשרד העבודה נמסר: "דרישת הבודקים חסרת תוקף משפטי. מסמך זה אינו מוריד דבר מהאחריות הפלילית שתוטל על מי מהצדדים במקרה של אירוע בטיחות הקשור לעגורני צריח. סוגיית הביטוח לבודקים המוסמכים הוחמרה לאור היקף וחומרת תאונות העבודה בענף הבינוי, הנגרמות לא פעם מרשלנות קבלנים. על כן פועל המשרד במגוון כלים, ובכלל זה היערכות לקראת כניסתו לתוקף של הצו להטלת עיצומים כספיים בינואר 2018. כל זאת, כדי להפחית את תאונות העבודה. כל עגורן אשר יפעל ללא בדיקה בתוקף, יינקטו צעדים חמורים נגד הקבלן".

שמונה בודקים צריכים לבצע יותר מ–3,500 בדיקות מנופים בשנה

האחריות המוטלת על הבודקים ועלויות הביטוח המתייקרות גורמים לבודקים מוסמכים לחשוש מכניסה לענף. כיום פעילים כשמונה בודקים בלבד, שאמורים לבצע יותר מ–3,000 בדיקות בשנה.

30% מהמנופים הפעילים בישראל כיום יוצרו לפני יותר מ–40 שנה, והם נחשבים מיושנים ומסוכנים, ונדרשים לבדיקות קפדניות. בחודשים האחרונים סיימו חמישה בודקים חדשים את הכשרתם במינהל הבטיחות, אך חלקם עדיין לא הסדירו את ענייני הביטוח שלהם והם חוששים להתחיל לעבוד לבד, ללא גיבוי של בודק מנוסה.

"כך מתחזק המונופול של בודקים בודדים", אומר יוסי לוינסקי, סגן נשיא התאחדות בוני הארץ. "40 אלף יחידות דיור נבנות בישראל, ובכל אתר בנייה יש מנוף. כל מנוף אמור לעבור בדיקה יסודית, ואם יש ליקויים — הבודק צריך להגיע שוב אחרי שהם תוקנו. קצב הבדיקות וההיצע הדל תוקעים אותנו". לדבריו, "זה פוגע ביכולת של הבודקים לתת שירות מיטבי על כלי מורכב וחשוב כל כך".

ממינהל הבטיחות נמסר: "משרד העבודה והרווחה מימן קורס בודקים מוסמכים, שחלק מבוגריו כבר השתלבו בבדיקות בפועל של עגורני צריח ובקרוב ישתלבו בודקים נוספים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#