תל אביב - לא לעשירים בלבד - נדל"ן - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

תל אביב - לא לעשירים בלבד

כוחה של תל אביב הוא מעבר לסך בנייניה, וטמון במרקם האנושי הייחודי לה. נדרש רצון כן ואומץ כדי לקדם מדיניות שתאפשר לתושבים שחיים בה להמשיך להתגורר בעיר ולתרום לה בחזרה

תגובות

תל אביב יפו מתקדמת בדהירה למצב שבו באזורים העירוניים המוגדרים "טובים" יתגוררו רק בעלי אמצעים, כשאותם אזורים "טובים" הולכים ומתרחבים לכלל שכונות העיר.

יש שטוענים כי "אלה ערכי הקרקע בעיר" וכי "זהו שוק של ביקוש והיצע", אך המציאות של יוקר הדיור בעיר כבר מזמן אינה נחלת העניים והחלשים בלבד. היא נהפכה לבעיית מעמד הביניים - אותם אנשים עובדים, אשר גם הם אינם יכולים להרשות לעצמם לקנות או לשכור דירה בעיר. למעשה זו פצצת זמן מתקתקת, שעשויה לשנות את הדמוגרפיה העירונית ולשמוט את הבסיס לפלורליזם החברתי בתל אביב יפו.

כיצד אם כך ניתן לספק דיור בר השגה בעיר מטרופולינית מרכזית כמו תל אביב יפו? בבריטניה, למשל, נחקק חוק המעודד תכנון חברתי ומחייב יישום של מדיניות דיור מעורב (Mixed Income Housing). החוק מחייב שילוב של דיור בר השגה במיזמי בנייה פרטיים בשיעור של 35%-50%. היזמים מחויבים לספק בנייה מסובסדת לצד דירות בבעלות, ובכך למעשה יוצרים דיור מעורב ובר השגה.

גם בישראל יכולות הרשויות להתערב באיזון המשתכנים בעיר. בתל אביב, חלק גדול מפרויקטי הבינוי המקודמים הם על אדמה ציבורית, בבעלות העירייה או באחריות מינהל מקרקעי ישראל. בקרקעות אלה, למשל, יכולות הרשויות לוותר על מעט מהכנסותיהן למען עתידה החברתי של העיר.

כיצד? במסגרת תמ"א 35 (תוכנית מתאר לציפוף המטרופולינים), למשל, נקבע כי יש לשקול דיור בר השגה כתנאי לתכנון, אך מוסדות התכנון טרם הפנימו את יכולתם להתנות את הגדלת צפיפות הבנייה במתן מענה לדיור מעורב ובר השגה, כפי שמאפשרת התוכנית. בישראל אף קודמה זה מכבר חקיקה לעידוד השקעות הון בבנייה להשכרה, כשבאותה מידה יכולה היתה הממשלה לקדם חוק לעידוד דיור בר השגה ולקבוע קריטריונים לזכאים שונים (לדוגמה, זוגות צעירים, סטודנטים, בעלי ותק מגורים בעיר, בעלי 80% מההכנסה הממוצעת במשק).

דרך נוספת היא באמצעות "תוספת שבס" לציפוף תוכניות (בהיקף של 20%), אשר יכולה להיות מותנית בהגדרת יחידות הדיור הנוספות כמופנות לדיור בר השגה. ובכלל, העירייה יכולה לחייב כל יזם המגיש תוכנית שבמסגרתה הוא מבקש הגדלת אחוזי בנייה מעבר לקבוע בתוכנית הבינוי - להוכיח כי לקח בחשבון צורכי דיור בר השגה.

עבור הגברת האטרקטיוויות הכלכלית ליזם, יכולה העירייה להציע "מסלול ירוק", שבו תקצר את זמן הטיפול בבקשה למתן היתר בנייה - כהטבה ליזמים המקצים בפרויקט שלהם דיור בר השגה, או להעניק הטבה אחרת בדמות דחיית תשלום היטלי ההשבחה משלב התכנון לשלב תעודת האכלוס.

דיור בר השגה אפשרי וחיוני, ואת האמצעים והפתרונות להשגתו ניתן וצריך לייצר. כוחה של תל אביב הוא מעבר לסך בנייניה, וטמון במרקם האנושי הייחודי לה. נדרשים רצון כן ואומץ לקידום מדיניות שתאפשר לתושבים שחיים בעיר, זקוקים לה ואוהבים את החיים בה, להמשיך להתגורר בה ולתרום לה בחזרה.

הכותבת היא סגנית יו"ר הוועדה המקומית לתכנון בתל אביב יפו וחברת מועצת העיר (מרצ)

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: סקירה יומית של שוק הנדל"ן ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם