נדל"ן סופ"ש

רוצים להוזיל את מחירי הדירות? טפלו קודם בסבתות

ישראל היתה יכולה להיראות אחרת לגמרי עם ניהול מוצלח יותר של האג'נדות של פיזור אוכלוסין ■ הרי ברור שצריך להשקיע בנגב ובגליל, אבל צריך לעשות זאת בחוכמה ובעיקר צריך להפסיק לחשוב שאפשר לכוון התנהגות

רותם שטרקמן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
משפחה צופה אל עבר האופק

פיזור אוכלוסין הוא עניין שמעסיק את ישראל ובעיקר את הפוליטיקאים שלה מאז קום המדינה. כבר לפני 70 שנה שאלו למה חצי מהציבור גר באזור תל אביב. איך נצליח ליישב ככה את הארץ? כיצד נשמור על האדמות יהודיות? מה יהיה עם החקלאות? ובכלל, איזה פרצוף יהיה לציונות? לכן, השקיעו כאן מאמצים אדירים בהעברת אוכלוסיות לפריפריה: הקימו ערים חסרות הצדקה כלכלית, נתנו תמריצי עתק ליזמים, סללו כבישים, רקמו תוכניות והמציאו סיסמאות. שלא לדבר על זה שלקחו עולים בכוח וזרקו אותם במדבר.

האם נכשלנו? כן ולא. מצד אחד, שיעור האוכלוסיה במרכז לא עלה מאז, אפילו ירד קצת. מצד שני, גם כיום אומרים שכולם נוהרים לתל אביב (באוטובוסים?). כיום כבר ברור שחלק גדול מההשקעות בפריפריה היו שגויות, עלו המון כסף וביזבזו שנים יקרות של מדיניות גרועה. ישראל רבתי היתה יכולה להיראות אחרת לגמרי עם ניהול מוצלח יותר של האג'נדות האלה של פיזור אוכלוסין. הרי ברור שצריך להשקיע בנגב ובגליל, אבל צריך לעשות זאת בחוכמה, ובעיקר צריך להפסיק לחשוב שאפשר לכוון התנהגות.

לאנשים יש סיבות טובות לגור בעיר גדולה, וגם שר האוצר ותוכניות מחיר למשתכן שלו לא יכולים לשנות את זה. מטרופולין ענק ומתקדם כמו תל אביב מושך אליו רבים. ובצדק. סטודנטים באים ללמוד, להכיר סביבה חדשה, להקים משפחות וליצור רשת קשרים. אחרים באים למצוא פרנסה או להקים עסק. הכל קשור לכלכלה וכסף וקשרים בין בני אדם. אין כמעט כוח שיכול להילחם נגד התנועות האלה.

כך שמחירי דירות נמוכים יותר יכולים אולי להביא אנשים לרכוש דירות במקומות שהם לא מעלים על הדעת לעבור אליהם (זה לא רע שתהיה להם דירה במרחק נסיעה, אבל האם זאת הכוונה?). ואולם קשה להניח שהם יכולים להזיז משפחה מהרצליה לחדרה. לשם כך צריך עבודה, תחבורה ומערכת חינוך ושירותים אחרים שעיר ושכונה מספקות לתושבים שלה. למשל, לגור בשכונה חדשה בכל מקום בישראל מחייב משפחה כמעט תמיד להחזיק שתי מכוניות, גם אם לא תמיד יש חניה לשתיהן. כי תחבורה ציבורית נורמלית לא קיימת באף שכונה וגם לא תהיה לעולם, ולהסתדר עם מכונית אחת זה כמעט בלתי־אפשרי. איך מוציאים את הילד מהגן בצהריים ואיך מסיעים לחוגים וחברים - זה שיקול שמשפחה עושה לפני שהיא עוברת דירה.

יש עוד המון שיקולים, שחלקם אינם ידועים ואינם ניתנים לניתוח. למה אנשים בוחרים לשבת במסעדה אחת ולא בזו שממול? לא תמיד אפשר לדעת. כנ"ל מקום מגורים. יש התפתחויות שאף תמריץ לא יכול להן.

מהו הרווח הצפוי לבניין שלכם מתמ"א 38 / פינוי בינוי

האם מגורים קרוב לסבא וסבתא הם האקס פקטור של פיזור האוכלוסין? ייתכן. הקריירה התובענית של רבים לא מאפשרת להם לחזור מספיק מוקדם כדי להיות עם הילדים ולכן הם חייבים סיוע. לא בטוח שזה רעיון טוב לגור ממש קרוב לאמא (היה לי חבר שאמר שמרחק שבו לא צריך להחליף אפילו נעלי בית זה קרוב מדי בשבילו), אבל גם רחוק מדי זאת בעיה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker