מנכ"ל משרד השיכון: "הדיור הציבורי במצב קשה - אני לא יכול לעשות קסמים" - נדל"ן - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מנכ"ל משרד השיכון: "הדיור הציבורי במצב קשה - אני לא יכול לעשות קסמים"

בדיון בוועדת השקיפות של הכנסת התרעמו זכאי הדיור הציבורי על הדרתם מוועדות החריגים ועל מענה לאקוני ואדישות למצבם מצד משרד השיכון ■ בינתיים, למרות צעדים ראשונים של משרד הבינוי והשיכון, נראה כי האוצר מפנה את מרבית המשאבים למחיר למשתכן

10תגובות
שיכוני עמידר בבית שאן
יובל טבול

משרד הבינוי והשיכון הציג היום (ב') בוועדת השקיפות של הכנסת את פעילותו ליישום הנגשת המידע הממשלתי. עיקר הדיון עסק במשבר הדיור הציבורי, ובמהלך הצגת הדברים התפרצו זכאים הממתינים לדירות ומחו על ההיצע הדל של הפתרונות לדיור הציבורי ועל היחס של המשרד כלפיהם.

בין הזכאים שנכחו בדיון היו נכים, קשישים, נשים יוצאות מקלט לנשים מוכות, ילדים חולים ועוד, הממתינים זה שנים לדיור ציבורי. לטענת הזכאים, המענה הניתן לממתינים לדיור ציבורי הוא לאקוני, איטי ואדיש למצבם. הם טענו כי אין אפשרות להתייצב מול ועדת החריגים ולהציג בפניה את תמונת המצב שלהם. כך למשל, בתגובות המשרד לא ניתנת התייחסות לגוף המקרה ומורכבתו, ולא מוצעות חלופות נוספות. בנוסף נטען כי ועדות החריגים לא מתנהלות באופן שקוף, לא מוצגים נימוקים לקבלת ההחלטות ולא ברור מי הם יושבי הוועדה.

לפי הנתונים שמציג משרד הבינוי והשיכון, כיום יש כ-3,500 זכאי דיור שממתינים ברשימות משרד השיכון והבינוי, ובמשרד הקליטה ממתינים עוד 27 אלף זכאים. חלוקת דירות הדיור הציבורי נעשית בהתאם לשת"פ בין-משרדי, שבמסגרתו שליש ממאגר הדיור הציבורי  מוקצה לזכאי משרד הקליטה והיתר לזכאי משרד השיכון והבינוי.

מנכ"ל משרד השיכון והבינוי, חגי רזניק, הסביר כי אמנם משרד הקליטה מציג מספר גדול יותר של זכאים, אך משרד השיכון והבינוי מסייע ל-160 אלף משפחות במימון שכר דירה, שחלקן ראויות לפתרון של דיור ציבורי. המשרד הציג שיפור בהקצאת הדירות לדיור הציבורי מאז נכנס השר יואב גלנט לתפקידו בהשוואה לשנים קודמות.

בתגובה לכך אמרה יו"ר הוועדה, ח"כ סתיו שפיר, כי "אין שום היגיון כלכלי בסבסוד שכר דירה ל-160 אלף מבקשי סיוע ויצירת חוסר וודאות בשוק בשכירות הלא יציב גם ככה, במקום לייצר דירות לזכאים שנדרשים לדירה. עדיף לתת אותן לאותם הזכאים לדירות".

לפי הנתונים שהוצגו, ממאי 2015 נרכשו 1,200 דירות מכספי קרן הדיור הציבורי בשווי של 1.7 מיליארד שקל. למעלה ממיליארד שקל הופנו לטובת תחזוקתן של דירות הדיור הציבורי והשמשת דירות בפריפריה, ובימים אלו עמל המשרד כדי לגייס תוספת תקציבית של מיליארד שקל לרכישת 900 דירות נוספות. היושבים בדיון טענו כי היצע הדירות הקיים מוגבל וצר מלהכיל את רשימת הזכאים, וכי התקציבים האלה שוליים ביחס לצרכים העולים בשטח.

מנכ"ל משרד השיכון חגי רזניק

רזניק התייחס לדברים ואמר כי "הדיור הציבורי אכן הוזנח במשך שנים, לא נרכשו יותר משש דירות בשנה ואנו נמצאים בחוסר גדול ובמצב קשה. אנחנו עמלים על יצירת מנגנון שיגייס תקציב תוספתי מיידי של מיליארד שקל לרכישת דירות. זה מעט, זה לא מספיק - אבל אנחנו עושים. אנחנו מבקשים 4 מיליארד שקל, ואני מאמין ומקווה שנצליח להביא את יתרת הכסף".

רזניק הוסיף כי המקרים שהובאו לפניו בוועדה מוכרים לו, וכי הוא משוחח עם חלק מהפעילים בווטסאפ ונמצא בקשר עם החברות המשכנות בעניינם של מקרים ספציפיים. "אני לא יכול לעשות קסמים", אמר רזניק. "כשאני מקדם מישהו בתור – זה בא על חשבון מישהו אחר. הפתרון הוא להגדיל את המלאי, ובשביל זה יש צורך בתוספת תקציבית".

דני שמעוני, מנכ"ל חלד - החברה הממשלתית-עירונית לשיקום דיור, המבקשת לתת מענה לזכאי הדיור הציבורי - אמר כי "אנחנו עדים לשינוי מגמה במשרד השיכון והבינוי, אבל הוא עדיין לא מספיק. אלף דירות הן טיפה בים, ומשרד האוצר חייב להקצות משאבים. אני מצפה ממנכ"ל המשרד ומהשר גלנט לצאת למאבק ציבורי ולהביא כסף, שהרי הוא לא יגיע סתם כך. אם לא תצעקו איתנו - אנחנו נצעק עליכם".

בטענות הנוגעות למענה הדל והאדיש לזכאים הפונים למשרד ולוועדות החריגים, וכן בטענות על חוסר הגישה לנתונים, התחייב המשרד כי שמות חברי ועדות החריגים יפורסמו, ייבדק אופי המענה לזכאים ויפורסמו נתונים ב"אזור אישי" באתר ובמוקד טלפוני מאויש חדש שצפוי להיפתח בימים הקרובים. רזניק התחייב כי במוקד ובוועדת החריגים יציגו מענה ברור ומנומק לכל שאלה ופנייה של זכאי הדיור הציבורי. הוא גם התחייב לפרסם את מצב הדירות הפנויות, קצב התקדמות התור ומצבו האישי של כל פונה.

עוד נטען בוועדה כי כלל דיירי הדיור הציבורי מקבלים דו"ח חצי שנתי ובו פירוט תשלומיהם עבור שכר דירה. נטען כי המשרד פועל מול עמידר ויתר החברות הממשלתיות בכדי לשפר את המענה והשירות לפונים, וכי נפתחו ערוצי תקשורת נוספים בשפות הרוסית והערבית.

ועדת השקיפות המליצה כי הזכאים יוכלו להתייצב מול ועדות החריגים ולהציג את מצבם באופן ישיר - מצב שממנו נמנעים עתה במשרד השיכון והבינוי בטענה כי זמני הדיון בוועדות יתארכו ויגרמו לפגיעה במתן השירות. רזניק אמר כי "אני לא יודע אם אני ערוך לכך. כרגע אנחנו לא יודעים לקלוט אלפי פניות של זכאים ומסתייעי דיור ציבורי. אני לא יודע להתחייב לגבי התייצבות לוועדות".

מהנתונים שהציג המשרד נראה כי בשנה האחרונה צנח מספר הפניות לחופש המידע מ-174 ב-2016 ל-21 פניות בלבד בחציון הראשון של 2016. ועדת השקיפות ונציגת נציבות חופש המידע העידו כי מדובר במצב מעורר דאגה, וכי המשרד חייב לבחון מדוע הרבה מהפניות שהוגשו לא נענו, ואיך ייתכן שמספר הפניות צמח באופן כה דרמטי.

מודל המגורים בבעלות כבר אינו בלעדי

בתוך כך, מרכז אדוה יפרסם ביום רביעי מסמך חדש, שבו הוא צפוי להצביע על הצורך בהרחבת השקעותיה של המדינה בדיור הציבורי ובהצעת דירות שבבעלות המדינה לציבור הרחב, כמענה למשבר הדיור בישראל. לטענת המחברים, שלמה סבירסקי וירון הופמן-דישון, על הממשלה לבנות דירות מגורים המיועדות לשכירות לטווח ארוך ובמחירים שבהישג ידה של כלל האוכלוסייה.

"לנוכח מגבלותיהן של התוכניות הממשלתיות הנוכחיות, מחיר למשתכן ודירה להשכיר, אנו מציעים כי הממשלה תחרוג מהסתמכותה עליהן, תתערב בשוק הדיור ותיזום בנייה ממשלתית של דירות להשכרה לטווח ארוך, בבעלות ציבורית ובמחירים זולים ממחירי השוק", מסבירים סבירסקי והופמן-דישון. "אנו מציעים שהדיור הציבורי ישרת גם את המעמד הבינוני ובעיקר זוגות צעירים החפצים בקורת גג בסמיכות לחינוך טוב ולתעסוקה המאפשרת קיום בכבוד". ד"ר שלמה סבירסקי הדגיש כי "מודל המגורים בדירה בבעלות, מודל השולט בכיפה מאז קום המדינה, אינו יכול עוד להיות בסיס בלעדי למדיניות דיור אוניברסלית".

במהלך הדיון לא נבחנו היקפי ומדדי השקיפות במחיר למשתכן - פרויקט הדגל שמקדם שר האוצר משה כחלון. גם נושא ההתחדשות העירונית לא הועלה. כיום מרבית הפרויקטים של התחדשות עירונית מתרחשים רק במרכז הארץ ולא באזורי הפריפריה, היות שבמרכז קיימת כדאיות כלכלית ליזם, בעוד בפריפריה נדרש סיוע ממשלתי כדי לקדם פרויקטים אלו.

משרד השיכון והבינוי מסר כי "המשרד, בהמשך למדיניות שר הבינוי והשיכון האלוף (במיל') יואב גלנט, נקט בצעדים מרחיקי לכת עבור זכאי הדיור המיבורי בתחום שקיפות והנגשת המידע לציבור בהם ניתן למנות הקמת מוקד טלפוני ואפליקציה בטלפון הנייד, הרחבת שעות הפעילות והגדרת מדדי השירות והמידע שניתן על ידי חברת עמידר. תחום השקיפות עומד בראש סדר העדיפויות במשרד ונמשיך לפעול לשם כך. בשנתיים האחרונות השקיע המשרד 2.8 מיליארד שקל במערל הסיוע בדיור, כאשר 1.7 מיליארד שקל הופנו לטובת סיוע בתשלום שכר דירה ל-160 אלף משקי בית זכאים בכל רחבי הארץ. 1.1 מיליארד נוספים הועמדו לטובת רכישת 1,200 דירות חדשות ושיפוץ מאסיבי של 650 דירות ואיכלוסן מחדש".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם