היום שאחרי המגדלים - נדל"ן - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

היום שאחרי המגדלים

על הפיתוח העירוני לאפשר לצעירים להישאר בעיר לצד האוכלוסייה המתבגרת ■ יזם יכול לתכנן בניין בבנייה ירוקה, ולהציע לדיירים תשתיות במחירים אטרקטיביים יותר מאשר רשויות החשמל והמים

7תגובות
פארק צמרת
מוטי מילרוד

הגיע הזמן לדבר על היום שבו הבנייה לגובה כבר לא תספיק כדי לתת מענה למחסור בקרקע לבנייה או שתיתקל בקיר זכוכית בוועדות התכנון והבנייה. זה לא אמור להפתיע איש שהאוכלוסייה גדלה ועמה גם הצורך בפיתוח תשתיות מתאימות, לצד פתרונות חברתיים להתפתחותה המגוונת של האוכלוסייה על כל הזרמים המרכיבים אותה.

יום אחד זה יקרה: מספר התושבים יגדל ויעלה על היכולת של המדינה לפתח מערכות כבישים, עסקים, בריאות, חינוך וחברה עבורו. זה אולי לא משהו שאפשר לדמיין בראייה צרה, אבל די אם נביט על ערים מרכזיות במדינה שקמו בהיעדר תכנון ונאלצות למצוא פתרונות טלאי על טלאי, הדורסים לא פעם אוכלוסיות מוחלשות. במקום שבו אין יכולת לתכנן מחדש, יש צורך בחשיבה מחוץ לקופסה - כזו שתשרטט את דמותה של חברת העתיד.

ראשית, עלינו לשנות את אופן המגורים בערים המרכזיות - מדירה למכירה לתושב לדיור לתושבים שאינו בהכרח בבעלותם. כלומר, פיתוח עירוני שיאפשר לצעירים להישאר בעיר לצד האוכלוסייה המתבגרת והמזדקנת. הצורך בציפוף עירוני מחייב שירותים מגוונים הנמצאים בקרבה מיידית לדיירים: מסחר, פנאי ותרבות, לצד תעסוקה. השירותים צריכים להיות לכל הגילים, תוך יצירת מודל כלכלי חדש. התכנון הפיזי של הסביבה הצפופה מחייב הקצאת שטחים בנויים למבני ציבור בתוך בניינים רב־שימושיים, תוך הרחבת השטחים הפתוחים העירוניים והקהילתיים.

הבסיס להצלחה הוא צדק חלוקתי עירוני, המבוסס על יצירת משאבים קהילתיים משותפים המתקיימים בזכות הקהילתיות וכוללים מגורים, תעסוקה ופרנסה לדיירים, תוך אספקת שירותים מגוונים, ניהול משאבים ותשתיות וניהול תקציבי החיים והקהילה, לצד יצירת מרחב בריא ובר קיימא. המודל יאפשר חוזים ארוכי טווח, ובהם חוזי השכרה, חוזי בעלות עסקית וחוזי רכישה הדרגתית של יחידות הדיור ושטחים סחירים נוספים בפרויקט.

מהו הרווח הצפוי לבניין שלכם מתמ"א 38 / פינוי בינוי

שחקנים משמעותיים במשוואה הם היזמים. לפי המודל שאנחנו מציעים, הם לא יסיימו את עבודתם בהקמת הבניין, אלא יהיו אלה שיהיו אחראים על אחזקתו ותפעולו. הרעיון, בנייה חברתית קהילתית או מה שאנחנו מכנים BOT חברתי, כולל עירוב שימושים: מגורים, מסחר ומשרדים. במסגרת זו נבנים מראש חללים מניבים לדייר וליזם כמו חדרי כושר, חדרי סדנאות וחללי עבודה לפעילות עסקית. בנוסף, נבנים חללים לשימוש משותף של דיירים כמו מטבחים, חדרי כביסה ועוד.

בפרויקט כזה נכללות דירות סטודנטים קטנות לצד דירות למשפחות. דירות קטנות הן צורך מהותי שיגדל, מכיון שיותר ויותר מבוגרים צריכים פתרונות מגורים שאינם בתי אבות, ולצדם יש צעירים וסטודנטים הזקוקים לפתרונות דיור זולים. גם שיעור הגירושים העולה ושיעור המשפחות החד־הוריות המטפס, מגבירים את הביקוש לדיור זול דוגמת הדירות הקטנות.

ה-BOT החברתי מבוסס על מודל גרמני, שלפיו היזם גם מממן את משכנתאות הדיירים, כששכר הדירה שלהם הוא חלק מתשלום המשכנתא. כיום אין מודל של יזם מתפעל כמו חברות אחזקה בבנייני מגורים הכולל, למשל, לקיחת אחריות כספק אנרגיה של הפרויקט. אבל אין סיבה שמה שעובד וקיים באחזקות משרדים, לא יקרה גם בבנייני מגורים. יזם יכול לתכנן את הבניין בבנייה ירוקה, ולהציע לדיירים תשתיות חשמל ומים במחירים אטרקטיביים יותר מאשר רשויות החשמל והמים. במציאות דיירים אינם יודעים לדרוש ניהול משותף, או להשתמש במערכות יעילות שיש לשוק להציע. אבל באמצעות ניהול כזה הדיירים ייהנו ממחירים אטרקטיביים לתצרוכת יומיומית ומהחיסכון המגולם בכך, והיזם יקבל מקור הכנסה.

בהיבט החברתי, פרויקט כזה הוא פתרון למרקם קהילתי משולב לאוכלוסייה חלשה וחזקה. המודל גם מעניק מענה לכל מעגלי החיים - כחלק ממרקם החיים, נבנות בפרויקט יחידות שבהן סטודנטים מטפלים בקשישים או משמשים מסגרת חברתית, ומבוגרים משגיחים על הילדים של המשפחות הצעירות ועוזרים להם בשיעורי הבית.

הירש היא אדריכלית ממשרד תמי הירש אדריכלים, וגלר הוא מנהל הפיתוח העסקי בקבוצת יזמות הנדל"ן אב־גד



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#