שימוש במעלית בלי הוצאות התקנה - נדל"ן - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

שימוש במעלית בלי הוצאות התקנה

התקנת מעלית בבית משותף מעלה את ערך הדירות בבניין ובוודאי משפרת את תנאי המחיה של דייריו. למהלך עלות התקנה ועלות אחזקה - אך מי יישא בהן?

התקנת מעלית בבית משותף מעלה ללא ספק את ערך הדירות בבניין ובוודאי משפרת את תנאי המחיה של דייריו, במיוחד אלה שדירותיהם ממוקמות בקומות העליונות של הבניין.

חוק המקרקעין קובע, כי רוב של שני שלישים מבעלי הדירות בבית המשותף יכול להחליט באסיפה כללית על התקנת מעלית, אך זאת בכפוף לשני תנאים: הראשון, שניתן לקבל היתר בנייה להתקנת המעלית; והשני, שניתן להתקין את המעלית באופן שלא יהיה בו כדי לגרום פגיעה מהותית בדירות האחרות או בחלקן, ברכוש המשותף או בחזות הבית.

התקנת מעלית טומנת בחובה שני סוגי עלויות. האחת: עלות ההתקנה שהינה עלות גבוהה יחסית הנקבעת בהתאם לסוג המעלית, גודלה וכד'. השנייה, עלות ההחזקה וההפעלה השוטפת של המעלית.

לעניין עלויות התקנת המעלית קובע החוק כי רק בעלי הדירות שהחליטו על ההתקנה הם שישאו בעלותה (בעלי הדירות בקומת הקרקע לא ישאו בהוצאות התקנת המעלית, אף אם הם נמנים עם המחליטים להתקינה). לגבי עלויות ההחזקה וההפעלה נקבע בחוק, כי כל בעלי הדירות ישאו בהוצאות אלה, לרבות הדיירים שהתנגדו להתקנתה.

מהו הרווח הצפוי לבניין שלכם מתמ"א 38 / פינוי בינוי

דיירי הבית המשותף רשאים לקבוע הסדרים אחרים מאלה הקבועים בחוק ולעגנם בתקנון המוסכם של הבית המשותף.

באחרונה קיבל בית המשפט המחוזי בירושלים ערעור שהגישו דיירים בבית משותף על פסק דינו של המפקח על רישום המקרקעין בירושלים שעסק בשאלה המעניינת מכל: האם השתתפות בעלויות התקנת המעלית הינה תנאי לשימוש בה (ע"א 6321/05 מור נ' גאני, ניתן ביום 24 ביוני 2007).

המערערים רכשו דירה בקומה שלישית בבית משותף ברחוב הערבה בירושלים שבו 6 דירות (בארבע קומות). בעת רכישת הדירה כבר היתה מותקנת מעלית בבניין, אך היא שימשה רק את בעל הדירה שבקומה הרביעית העליונה (להלן: "המשיב"), אשר מימן לבדו את עלות התקנתה שנים קודם לכן, בהסכמת יתר בעלי הדירות.

לאחר רכישת הדירה, פנו המערערים למשיב בבקשה שיאפשר להם להשתמש במעלית לצורכיהם והציעו לשלם לו שישית מהוצאות ההתקנה בהתאם לחלקם ברכוש המשותף. המשיב סירב ודרש מהמערערים תשלום מחצית מעלויות ההתקנה.

המערערים עתרו למפקח על המקרקעין בירושלים על מנת שיקבע את הסכום שעליהם לשלם למשיב תמורת הזכות לעשות שימוש במעלית. בפסק הדין שניתן על ידי המפקח נקבע כי על המערערים לשלם למשיב מחצית מהוצאות התקנת המעלית כתנאי לשימוש בה.

המערערים עירערו על פסק דינו של המפקח, הן בנוגע לקביעה כי השתתפות בהוצאות התקנת המעלית היא תנאי לזכות השימוש שלהם במעלית והן בנוגע לקביעה הנוספת לגבי שיעור השתתפותם בעלויות ההתקנה (50%).

בית המשפט המחוזי סבר אחרת מהמפקח, וקיבל את טענות המערערים. בית המשפט קבע, כי לא הוכח שהיתה הסכמה של בעלי הדירות כי רק המשיב יוכל לעשות שימוש במעלית. לפיכך, ייתכן שעומדת למערערים זכות שימוש במעלית אפילו אם לא השתתפו בעלות התקנתה אלא רק השתתפו בהוצאות הפעלתה של המעלית.

בעניין זה ציין בית המשפט, כי בעוד שהחוק קובע שהוצאות התקנת המעלית יוטלו רק על הדיירים שהחליטו על ההתקנה, הרי שלעניין עלויות ההפעלה נקבע כי כל דיירי הבית המשותף ישתתפו בהן, וזאת על מנת שתישמר זכותם לעשות שימוש במעלית בהיותה חלק מהרכוש המשותף.

נקבע, כי העובדה כשלעצמה, שהמערערים לא השתתפו בהתקנת המעלית, אינה גורעת מזכות השימוש שלהם בה. לכן, קביעת המפקח שללא השתתפות המערערים בהוצאות התקנת המעלית לא תעמוד להם זכות שימוש במעלית, אינה במקומה. בית המשפט הוסיף וקבע, כי לנוכח האמור, גם קביעת המפקח באשר לשיעור השתתפות המערערים בהוצאות ההפעלה (50%) אינה נכונה.

לסיום, החליט בית המשפט המחוזי לקבל את הערעור, לבטל את פסק הדין של המפקח ולהחזיר אליו את הדיון על מנת שיוצגו בפניו ראיות לעניין ההסכם שהושג בין הדיירים קודם להתקנת המעלית. נקבע, כי לאחר מכן ובהתאם לקביעותיו בעניין זה, יחליט המפקח מחדש בעניין שיעור ההשתתפות בו יחויבו המערערים.

לנו נראה כי גישה זו עלולה להביא לתופעה בלתי רצויה בה דייר בבית המשותף יתנגד בתחילה להתקנת המעלית (על מנת שלא יחויב בהשתתפות בהוצאות ההתקנה), אך לאחר התקנתה ידרוש לעשות בה שימוש כנגד השתתפות בהוצאות הפעלתה.

מבחינה זו, ההסדר הקבוע בחוק הינו בעייתי ויש לשנותו. מצב בעייתי זה ידוע למחוקק, אך הניסיון לשנותו בחקיקה בכנסת הקודמת לא הבשיל.

הכותב הוא שותף במשרד עוה"ד מרום, הלפרט מרמת גן, המתמחה במקרקעין



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#