השופט נזף במדינה - וביטל את תוכנית אפולוניה, המשמעות: דחייה של שנים - נדל"ן - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

השופט נזף במדינה - וביטל את תוכנית אפולוניה, המשמעות: דחייה של שנים

השופט: "האם ניתן לבנות בנייני מגורים מחד ומאידך ניתן לבצע פעולות של פינוי פסולת מזוהמת? מהן ההשלכות שיש לביצוע פעולות אלה במקביל?" ■ הערכה: שנים יעברו עד לעריכת הסקר

25תגובות
תוכנית מתחם אפולוניה
שירן כרמל

שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, אליהו בכר, ביטל את אישור תוכנית אפולוניה והחזיר אותה לותמ"ל - בעקבות אישורה בטרם הונח בפני הוועדה סקר סיכונים סביבתיים. משמעות ההחלט היא דחייה של שנים בהפקדת התוכנית.

השופט דחה את עמדת המדינה, כי ניתן לאשר את התכנית גם ללא הימצאות סקר כזה, וכתב בפסק דינו, כי "אין עסקינן בנושא שניתן לדחות ההתייחסות אליו לשב שלאחר הפקדת או אישור התכנית. לפיכך, מבלי שעומד בפני הוועדה סקר סיכונים שלם וברור, לא ניתן לאשר התוכנית". בית המשפט איפשר לותמ"ל להעביר את התוכנית לטיפול הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה.

תוכנית הבנייה באפולוניה אושרה לפני שנה וחצי, לאחר שקודמה בהליכי תכנון מזורז במסגרת הוועדה לפיתוח מתחמי דיור מועדפים (ותמ"ל). היא כוללת שכונת מגורים בת 3,000 דירות וגן לאומי באפולוניה, כמו גם כניסה חדשה להרצליה מכביש 2, מול הכניסה לרישפון ואזור תעסוקה בהיקף של כ-50 אלף מ"ר.

ואולם במקום פעל בעבר מפעל תעש, ובד בבד עם התקדמות התוכניות נעשו באזור סקרי קרקע ומים ביוזמת הממשלה, ונמצאו חומרים מזהמים שלא היו ידועים לפני האישור.

לבית המשפט הוגשו 4 עתירות מצד תושבים בהרצליה, פעילים ירוקים, הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה הרצליה ובעלי קרקעות סמוכים לאפולוניה. השופט בכר דחה את רוב העתירות, אולם הסעיף שבגינו ביטל את הפקדת ואישור התוכנית - מחסור בסקר סיכונים סביבתיים - עלול לעכב את קידומה לשנים, וכאן השופט ביקר בחריפות את התנהלות הותמ"ל

"אין לשכוח, כי מדובר בתכנית אחת שלמה, המתייחסת לאזורים החשודים כנגועים ואחרים החשודים פחות כנגועים", כתב השופט. "כיצד ניתן לאשר התוכנית, מבלי לדעת אילו מחלקיה עלולים להיות מעוכבי ביצוע בשל הצורך בטיפול בקרקע, מהו משך העיכוב הצפוי, האם ניתן לבנות בנייני מגורים מחד ומאידך ניתן לבצע פעולות של פינוי פסולת מזוהמת. מהן ההשלכות שיש לביצוע פעולות אלה במקביל?".

כדי לאשר תוכנית כזו, כתב השופט, כי "יש להתייחס לערכי הסף של הסיכונים השונים הנובעים מהתוכנית במתחמים השונים וליישם מענה לפעולות הטיפול בקרקע ובמים עוד קודם לאישור התכנית. וכאשר לא ידועים בוודאות מהם סוגי המזהמים, היקפם, מיקומם ואופן התפשטותם, כי אז ההחלטה על הפקדת התוכנית, כמו גם ההחלטה על קבלתה, הינה בלתי סבירה באופן קיצוני, מה שמחייב למרבה הצער את ביטולה".

מדובר בהחלטה דרמטית, בעלת משמעויות רוחב שונות. ראשית, היא עשויה להקרין על דחיית העררים בנוגע לתכנית תעש רמת השרון, שגם שם טענו המתנגדים לתוכנית, שכל עוד לא ברורים היקפי זיהומי הקרקע אין לאשר את התוכנית.

שנית, הוכח כי ותמ"ל אינה יכולה להאיץ הליכי תכנון, כשמדובר בבעיות עקרוניות, ובמקרים כמו התעלמות מהצורך בסקר הסיכונים, התנהלותה עלולה אף לסכן את הציבור. יתכן שזה מה שהניע את השופט בכר לאפשר לותמ"ל להעביר את הטיפול לוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה.

כמו כן, תוכנית הבנייה באפולוניה היוותה חלק מהסכם הגג שנחתם עם הרצליה לפני שנה וחצי, ואשר כלל התחייבות לבנייה של 7,500 יחידות דיור. ביטול התוכנית מעמיד לפיכך את הרצליה במחסור של יחידות דיור ומערער על תקפותו של הסכם הגג עימה.

ראש עיריית הרצליה, משה פדלון, הגיב, כי הוא ער לכך שהחלטת בית המשפט מעמידה בפני העירייה אתגר משמעותי בנוגע לחלקה בהסכם הגג. עם זאת, הוסיף פדלון כי כבר כיום יש להרצליה אפשרות להציג לאוצר "אלטרנטיבות עדיפות להשלמת מכסת הבנייה המבוקשת בהסכם הגג שחתמה העיר".

פדלון ביקש להדגיש כי "הרצליה תתרום את תרומתה למאמץ הלאומי ליצירת פתרונות דיור עירוניים ותעשה זאת תוך שמירה על שטחים פתוחים, שיתוף הציבור, וניצול ההזדמנות לפיתוח עירוני כפי שמתווה הסכם הגג מאפשר".

אלון כרמלי, מראשי מאבק התושבים, בירך על ההחלטה. לדבריו, מדובר ב"ניצחון חשוב של מאבק אזרחי צודק נגד מערכת תכנונית ששמה לה למטרה להשיג כותרות על תכניות בניה שחלקן מופרכות בשם פתרון למצוקת הדיור. תוכנית אפולוניה לבניית מגדלי יוקרה על קרקע מזוהמת ועל קו המצוק נולדה בחטא וקודמה בנחישות על ידי הותמ"ל".

מנכ"ל אדם טבע ודין, עו"ד עמית ברכה, אמר כי "פסק הדין מוכיח כי הליך התכנון המהיר בוותמ"ל מוציא לפועל תכניות מסוכנות לבריאות הציבור, לסביבה ולאיכות החיים של תושבי האזור. אנו נמשיך לפעול מול תכניות בנייה לא אחראיות שלא מתייחסות כראוי לתושבים ואף עלולות להעמיד אותם בסיכון".

ואילו עו"ד יהושע דיאמנט, שייצג בעלי קרקעות סמוכות, הגיב, כי " יש לברך על החלטת בית המשפט ולציין כי בית המשפט בדק את שיקולי הותמ"ל באופן יסודי ביותר. פסק הדין עושה צדק עם הבעלים הפרטיים. מדובר בפסק דין תקדימי אשר מכיר ומעגן את זכויות בעלי הקרקע הפרטיים לקבל זכויות בנייה במסגרת איחוד וחלוקה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#