כמה ארנונה צריך לשלם? - נדל"ן - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כמה ארנונה צריך לשלם?

לפני כשנתיים קבע בית המשפט העליון כי על הרשות המקומית למדוד את הנכס באופן מדויק עד לרמת הסנטימטר, ובהתאם לכך לחשב את עלות הארנונה. באחרונה קבע המחוקק כי לרשויות יש סמכות לעגל את השטחים בחיוב התשלום - והחזיר את המצב לקדמותו. בצדק

21תגובות
פעילים למען הורדת ארנונה
מוטי מילרוד

נושא הארנונה מורכב מאוד, וכל שינוי בו בעל השפעות עצומות על הרשויות המקומיות ובסופו של יום על כל אזרח ואזרח. לפני כשנתיים בית המשפט העליון קבע כי יש לחייב את הנישומים בתשלום הארנונה בחיוב מדויק — כלומר, על הרשות המקומית למדוד את הנכס באופן מדויק עד לרמת הסנטימטר, ובהתאם לכך לחשב את עלות הארנונה. פסק דין זה הגיע בעקבות מספר רב של תובענות ייצוגיות שהתנהלו נגד רשויות מקומיות ברחבי ישראל, שנהגו לחייב בארנונה בשיטה של עיגול המדידה למטר הקרוב.

עד לפסק דין זה היה אפשר לחלק לארבעה סוגים את דרך החיוב בארנונה: רשויות שנהגו לחשב את השטח במדויק, עד לרמת הסנטימטר; רשויות שנהגו לעגל את אומדן השטח כלפי מעלה, כלומר שכל חלק ממטר נמדד כמטר; רשויות שנהגו לעגל את אומדן השטח כלפי מטה, קרי כל חלק ממטר אינו מחויב כלל; ורשויות, שהן למעשה הרוב, שנהגו לעגל את מדידת השטח כלפי מעלה או מטה לפי חוקי העיגול המקובלים בחשבון — עד לחצי מטר התושב לא היה מחויב כלל, ויותר מחצי מטר התושב היה מחויב על מטר שלם.

בפסיקתו העביר בית המשפט העליון ביקורת על שיטות העיגול השונות, שיצרו מצבים של חיוב יתר או חיוב חסר. מנגד, הרשויות המקומיות הבהירו לבית המשפט כי אין ברשותן נתונים מדויקים על שטחי התושבים, ואילו שינוי שיטת המדידה יוביל למדידה מחודשת של כלל הנכסים ויגרור עלויות נכבדות.

בית המשפט העליון, שקבע כי הדרך הנכונה היא חיוב מדויק, נתן לרשויות המקומיות כשנתיים וחצי להתארגן ולמדוד באופן מדויק את הנכסים שבגבולן. עד ינואר 2018 כל הרשויות אמורות לעבור לשיטת חיוב מדויקת.

נשיאת העליון היוצאת, מרים נאור
אורן בן חקון

אולם באחרונה חל מפנה נוסף בעלילה. בכנסת עבר תיקון לחוק, שלמעשה מחזיר את המצב לקדמותו. התיקון מבהיר כי התנהלות הרשויות המקומיות במדידת הנכסים היתה תקינה, וקובע כי לרשויות יש סמכות לעגל את השטחים בחיוב בתשלום הארנונה. בדרך זו הסדיר המחוקק את סמכות הרשויות לחייב את התושבים בארנונה, לפי חישוב שאינו מדויק.

יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, ח"כ דוד אמסלם (הליכוד), התייחס לנסיבות שהובילו לתיקון החוק והבהיר: "מקור הפסיקה הוא רשויות שמעגלות באופן קבוע את גודל הנכס למעלה — ואת זה אנחנו מסדירים כאן. לצד זה, בניגוד למה שהציע פסק הדין בבית המשפט העליון, אנחנו לא רוצים לחייב את הרשויות המקומיות למדוד את כל הנכסים מחדש. העלות של מדידות כאלה בכל המדינה תסתכם לפי הערכות בכ–5 מיליארד שקל, ואילו החיסכון שיבוא בעקבות המדידות יהיה ככל הנראה אפסי, מפני שהפערים יהיו פעם כלפי מעלה ופעם כלפי מטה. בשביל כמה שקלים לכאן או לכאן אין צורך לעשות מהפכות מיותרות".

זאת החלטה ראויה ומאוזנת. החלטה זו מאפשרת לרשויות המקומיות להמשיך לפעול כפי שהחליטו לפעול — משמע, רשות שעברה לחיוב מדויק יכולה להמשיך בדרך זו. מנגד, רשות שלא ביצעה מהלך כזה יכולה להימנע מהוצאות מיותרות, ולהמשיך לחייב בשיטה של עיגול כלפי מעלה ומטה לפי המקובל בחשבון. שיטה זו סבירה, ואף בית המשפט לא הסתייג ממנה לחלוטין, אלא העדיף על פניה את השיטה המדויקת.

יו"ר ועדת הפנים, ח"כ דוד אמסלם
צור כהן

השיטה היחידה שלא הוסדרה בחוק זה כבר עתה היא שיטת החיוב כלפי מעלה — שבו כל חלק מהמטר מעוגל מעלה ומחושב כמטר שלם — שתופסק עד 2021.

זו דוגמה למקרה שלא היה מוסדר לחלוטין בחקיקה, בית המשפט בחר לפרשו בדרך מסוימת, ולאחר מכן המחוקק הבהיר כי הוא מקבל דווקא את האופן שבו הרשויות פירשו את החוק — והסדיר את המצב בחקיקה. כעת, יידרשו הרשויות להודיע כיצד הן נוהגות מעתה ואיזו פרשנות מקובלת עליהן.

הכותבים הם עורכי דין במשרד פריש שפרבר ריינהרץ ושות'



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם