משטרת תל אביב מחפשת בית במשך עשור - והציבור משלם עשרות מיליוני שקלים - נדל"ן - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

משטרת תל אביב מחפשת בית במשך עשור - והציבור משלם עשרות מיליוני שקלים

לפני עשור נמכר בניין המשטרה בדיזנגוף, אך התחנה עדיין פועלת ממנו, כי לא מצאה חלופה ■ ב-2007–2014 שולמה שכירות של 23.5 מיליון שקל - קרוב לסכום המכירה ■ כעת מתוכנן מעבר לבניין אחר בבעלות אותו יזם, אך אין היתר, והתושבים מתנגדים ■ המשטרה: "חסרים מבנים מתאימים"

23תגובות
מרכזיית בזק לשעבר ברחוב לינקולן בתל אביב
זהבה ארזואן/חברת עמותת תושבי שכונת קרית ספר

המחלוקת בשאלת השימושים המותרים בבניין מרכזיית בזק בפינת הרחובות יהודה הלוי ולינקולן בתל אביב — מוסדות חינוך ורווחה או בניין משטרה המכיל יחידות דיור — עברה בשבוע שעבר להכרעת בית המשפט המחוזי. הפרשה מעלה גם שאלה לגבי התנהלותן של המשטרה והמדינה, חשד לבזבוז כספי ציבור והעדפה לכאורה של אינטרסים פרטיים על פני ציבוריים.

הסיפור על מרכזיית בזק בלינקולן מתחיל בכלל בבניין שבו פועלת משטרת לב תל אביב, בדיזנגוף 221. רשות מקרקעי ישראל (אז מינהל מקרקעי ישראל) החליטה ב–2006 למכור את הבניין ששימש במשך עשרות שנים תחנת המשטרה של האזור. במכרז זכה יזם אנונימי יחסית, ישראל לוי, העומד בראש אורבנו קבוצת ישראל לוי בע"מ. הנכס בדיזנגוף נרכש לפי הדיווחים ב–29.1 מיליון שקל, וכ–1.5 מיליון שקל נוספים דמי פיתוח (היטל שדורשת הרשות המקומית לפיתוח תשתיות).

לוי, בנו של אבנר לוי, יו"ר ארגון קבלני תל אביב־יפו־בת ים, התחיל לקדם תוכנית לשינוי ייעוד המבנה, שהיה רשום בתוכנית בניין עיר (תב"ע) כמבנה ציבור, לטובת שימושים מניבים יותר עבורו כמו מגורים או מלונאות. המשטרה שהיתה אמורה לעזוב את המבנה ב–2007, האריכה בינתיים את השכירות. בספטמבר 2011 אושרה להפקדה בוועדה המחוזית תוכנית שהציג לוי, שלפיה שטח המבנה יוגדל ל–7,200 מ"ר באמצעות תוספת קומות, למטרות מסחר, מלונאות ומגורים.

אסף הראל על משטרת הג'קוזי - דלג

ביולי 2013 אושרה התוכנית בוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה של מחוז תל אביב. היא אושרה למרות התנגדויות של תושבי האזור שטענו לפגיעה באיכות חייהם, ולמרות התנגדות של אנשי מקצוע בעיריית תל אביב, שקבלו על מדיניות המינהל למכור שטחים של מוסדות ציבור ליזמים פרטיים, וניסו לברר את חוסר הבהירות בעניין השימושים המותרים לקרקע. לפי התוכנית שאושרה, על 1.8 דונם שרכש לוי יקום מלון של 160 חדרים, מבנה נוסף של 35 דירות מגורים וקומת מסחר.

מעיריית תל אביב נמסר כי "נוכח בקשה של היזם ישראל לוי, נערך בירור בעניין ייעוד הקרקע לעת מכירתה מול הגופים המקצועיים, התכנוניים והמשפטיים בעירייה, שבעקבותיו קודמה ואושרה תב"ע בסמכות הוועדה המחוזית, שעיקרה שימוש מלונאי".

הבניין נמכר ב–2006 - המשטרה התחילה לחפש אחר ב-2012

התוכנית היתה אמורה להיות כעת בשלבים מתקדמים, אבל המשטרה, במשך עשור, אינה מוצאת בית חדש. שנה אחרי מכירת המבנה הבינו במשטרה כי יתקשו לתת מענה לצפון הישן ולמרכז תל אביב מתחנות בשולי העיר. לפיכך, ועדת הפטור המרכזית של מינהל הדיור, הפועל במשרד האוצר, אישרה מחדש הסכם התקשרות לשכירות התחנה בדיזנגוף, בעלות של 12.7 מיליון שקל — מספטמבר 2007 עד יולי 2011.

עד 2011 לא הוציאה המשטרה מכרז לאיתור מבנה חדש, ונראה שבמשטרה לא האמינו שלוי יקבל אישור לשינוי הייעוד של המבנה. לכן החליטו להאריך את החוזה עד ליוני 2014 בעלות נוספת של כ–11 מיליון שקל. גם המהלך הזה היה פטור ממכרז. מסוף 2007 עד 2014 שילמה המשטרה 23.5 מיליון שקל בגין שכירות — קרוב למחיר שבו רכש לוי את הבניין מרמ"י. רק ב–2012 התחילו במשטרה לחפש ברצינות חלופות. באותה שנה התפרסם מכרז רשמי של המשטרה, ובשלהי 2012 דווח כי המשטרה מנהלת משא ומתן לגבי השכרת בניין משרדים ברחוב המסגר, אך הוא לא הבשיל. בהמשך פורסם מכרז נוסף, שלא הניב תוצאות.

אחת החלופות שעלתה בניסיון לשמור על מיקומה של התחנה בתוך העיר היא מרכזיית בזק הריקה שברחוב לינקולן, בין הרחובות יהודה הלוי וכורש. היוזמה אף קיבלה אור ירוק ב–2014, לאחר שהעירייה והמשטרה תמכו באפשרות זאת. למרבה ההפתעה, מי שמחזיק במבנה הוא אותו ישראל לוי — שרכש את הבניין באותה השנה, כשידע שהמשטרה מחפשת בית חדש.

המסמכים שמאשרים את ההתקשרות בין המשטרה לבין היזם מ–2015 ועד היום — הם למעשה מסמכי ההתקשרות של המדינה עם לוי בעניין מרכזיית בזק ברחוב לינקולן, ולא מוזכר בהם הבניין בדיזנגוף. במסמך ההתקשרות מובאים שינויים בתנאים — ובהם הבסיס להתחלת השכירות במרכזיית בזק, בלי שייערך מכרז, ובלי שמצוין מתי אמורים לפנות את הבניין בדיזנגוף ולעבור לזה שבלינקולן. אלא שבינתיים אי־אפשר לבצע את המעבר, מכיוון שהתב"ע בלינקולן אינה מתאימה.

ממינהל הדיור נמסר כי "משטרת ישראל הסכימה לממש את הנכס בדיזנגוף בהסכם שנערך בינה לבין רשות מקרקעי ישראל (רמ"י). במקביל להליך מימוש הנכס, מינהל הדיור פירסם כמה מכרזים לאיתור בניין, ואף הוצעו כמה חלופות למשטרת ישראל, שלא עמדו בדרישות המבצעיות של המשטרה לתחנת לב תל אביב. כל החלופות שקודמו במכרזים לא ענו על הצרכים המשטרה. לפיכך, הוחלט על התקשרות בפטור ממכרז עם היזם ישראל לוי, מאחר שהבניין עומד בדרישות המבצעיות".

תחנת המשטרה ברחוב דיזנגוף בתל אביב
מוטי מילרוד

משלמים יותר - אך מקבלים פחות

ב–2014 אישרה ועדת המכרזים של מינהל הרכש הממשלתי הסכם תוספת שטח למשטרה בפטור ממכרז, והתקשרות לתקופה של עוד 20 שנה. השטח שאותו שוכרת המשטרה גדל לפי ההסכם מ–3,800 מ"ר ל–4,200 מ"ר, אך בפועל לא חל שינוי, מפני שמ–2007 המשטרה נשארה במקומה. עם זאת, דמי השכירות עלו מ–68.3 שקל למ"ר ל–75 שקל למ"ר. גם 20 מקומות חניה שהיו חלק מדמי השכירות הקודמים יצאו מהעסקה, והוסכם כי המדינה תשלם על 60 מקומות חניה — 700 שקל לכל מקום חניה מדי חודש. התשלומים ל–20 שנה יסתכמו ב–107 מיליון שקל.

במינהל הדיור טוענים כי קיים הסכם התקשרות בתוקף על המבנה בדיזנגוף עד 2018 ולא חל שינוי בתעריף, אבל סירבו להציג את ההסכם, שאינו מופיע באתר המינהל, בניגוד להסכמים האחרים. בפרטי ההתקשרות עם היזם, המופיעים באתר האינטרנט של המינהל הרכש, מצוינים נימוקים לקבלת ההחלטה בוועדת הפטור. לפיהם, "עקב הקושי באיתור בניין חלופי נאלצה המשטרה לשכור את המבנה לתקופה נוספת". עוד נכתב כי "בהסתמך על חוות דעתם של הגופים המקצועיים בדיור הממשלתי, יש לקבל את בקשת הבעלים (לעדכון תנאי ההתקשרות; ג"מ), והיא אינה יוצרת פגיעה מהותית בזכויות המדינה כשוכר". ואולם, קשה להבין כיצד עליית דמי השכירות בכ–2 מיליון שקל בשנה בעבור מיקום נוח פחות, אינה מהווה פגיעה מהותית בזכויות המדינה כשוכר, וכיצד תשלום בעבור נכס שבו המדינה אינה משתמשת אינו בעייתי עבורה.

במכתב ששלחה עמותת ירוק וגם בטון (עמותת התושבים של שכונת גן קרית ספר) למבקר המדינה באוגוסט האחרון מתייחסים התושבים להסכם ההתקשרות, וטוענים כי "קיים חשש כבד שמשרד האוצר משלם דמי שכירות ליזם גם עבור המבנה בדיזנגוף וגם עבור זה שביהודה הלוי — אף שהמדינה משתמשת רק במבנה בדיזנגוף". במכתב מצוין כי התשלומים ליזם עלו — אף שלא בוצע שום שינוי במבנה התחנה בדיזנגוף, ובכך טוענים בעמותה שמשולם פיצוי המתנה שקט ליזם ולחברת אורבנו, שנאלצו לחכות עד שהמשטרה תשמיש הבניין בלינקולן ותפנה את המבנה בדיזנגוף.

"אם אכן מתבצע תשלום כזה, הוא מתבצע ללא הליך מסודר ומסייע להציג את חברת אורבנו כאילו היא ממתינה בסבלנות למדינה, בעוד בפועל המדינה מממנת עבורה את רכישת המבנה ביהודה הלוי", נטען במכתב.

ממינהל הדיור נמסר כי "המשטרה התחילה לשלם דמי שכירות מדצמבר 2007. גובה דמי השכירות השנתיים הוא 2.75 מיליון שקל לא כולל מע"מ. התעריף לא השתנה מאז. סכום ההתקשרות בגין הבניין ברחוב יהודה הלוי הוא 3.78 מיליון שקל לשנה לא כולל מע"מ, התשלום יתחיל מיום קבלת החזקה בבניין מושכר, ככל שההליכים המשפטיים יאפשרו זאת. אכלוס הנכס ביהודה הלוי מתעכב נוכח הליכים משפטיים, ולכן לא מבוצע בגינו תשלום דמי שכירות (בהתאם לתנאי החוזה). על כן אין בסיס לטענה על כפל בתשלומי שכר דירה". את נושא הסכם ההתקשרות המעורפל לא הצליחו להסביר באוצר וגם לא במשטרה.

לטובת מי פועלת עיריית תל אביב?

נראה כי גם עיריית תל אביב נותנת רוח גבית ליזם, או לא ממש מנסה לעצור אותו או את המדינה. לוי רכש את מרכזיית בזק מחברת חבס ב–2014 תמורת 46.6 מיליון שקל, בהליך פירוק חברת חבס שנקלעה לקשיים כלכליים. המבנה כולל שטח של 2.7 דונם, שעליו בניין בשטח של 7,000 מ"ר בנוי, מהם 2,000 מ"ר מרתפים. חבס פעלה כדי לשנות את ייעוד התב"ע שבמקור נועדה לשטחים ציבוריים. עם הרכישה העריכו מקורות שונים כי גם לוי יפעל לקידום שינוי התב"ע לטובת הקמת יחידות דיור לשכירות לטווח ארוך.

מרכזיית בזק אינה מוגדרת שטח ציבורי רגיל. יעוד הקרקע, לפי תוכנית תא/2604 שהתקבלה ב–1998, הוא שימושים מיוחדים. לפיכך, השימושים המותאמים לאזור הם שירותי ומוסדות חינוך, שירותי בריאות ורווחה, שירותי מינהל וחירום ציבורי ועירוני, ושירותי ספורט ותרבות.

לוי רכש את המבנה, כשהוא מייעד מראש למשטרה את המרתפים והקומות התחתונות במבנה, ובנוסף קידם בנייה של יחידות דיור בקומות הגבוהות של המבנה, לטובת מעונות סטודנטים. בשרטוטים נמצאו תשתיות לג'קוזי, מה שעורר ספק לגבי סוג המגורים שייבנו מעל לתחנת המשטרה.

הבקשות של לוי להיתר חורג נידונו עמו ואף אושרו בישיבה של צוות התכנון המקומי של תל אביב־יפו, לפי חלופה שהגיש האדריכל מטעמו, גידי בר אוריין. במקביל, קודמו פעולות של מינהל הדיור הממשלתי ועיריית תל אביב שיאפשרו את העברת משטרת לב תל אביב למרכזיית בזק.

ואולם מי שהפריעו להתקדמות התוכנית היו תושבי העיר וחברות מועצת העיר שלי דביר, יעל בן יפת, ציפי ברנד־פרנק וגבי לסקי, שמחו נגד הפקעת השימוש של מבנה ציבורי לצרכיו המסחריים של יזם פרטי. הן הגישו ערר נגד אישור הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה. ב–2015, נקבע על ידי היועצת המשפטית בוועדה המקומית תל אביב־יפו כי אי־אפשר להעביר את תחנת המשטרה ליהודה הלוי 74. היועצת טענה כי התב"ע אינה מתאימה, ולוועדה המקומית אין את הסמכות לשנות באופן מהותי את ההיתר, ששאף בבירור להענקת שירותים ציבוריים.

"הבקשה להיתר ביהודה הלוי אינה סבירה. זה שינוי שימוש של מגרש ציבורי, תוך סיכון יעדי הפיתוח העירוני המבוססים על מלאי מבני ושטח ציבור זמינים לטובת התושבים", כתבו התושבים במכתב למנכ"ל רמ"י עדיאל שמרון, ליו"ר הוועדה המחוזית לתכנון תל אביב דניאלה פוסק וראש עיריית תל אביב רון חולדאי.

בפנייתם הם טוענים כי תחנת לב תל אביב לא תשרת את הציבור שלמענו אמורה לפעול מלינקולן באופן יעיל, וכי "התחושה היא שהוועדה המקומית והמדינה עושות כל שביכולתן כדי לקדם את היוזמה הנוחה אך ורק לחברת אורבנו".

המשטרה: "אנו בוחנים חלופות"

אורלי אראל, סגנית מהנדס העיר תל אביב ומנהלת אגף התכנון, הבהירה ל–TheMarker כי "העירייה אינה צד בהחלטה על פרישת תחנות המשטרה. מעבר לכך, אם המדינה מוצאת צורך בהצבת תחנת משטרה במקום מסוים שאין לו לפי תוכניות המתאר ייעוד ציבורי — היא יכולה לעשות זאת, תוך שהיא מבקשת את ההיתר המתאים ודואגת לאינטרס הציבורי".

לדברי אראל, "אנו מזהים בעייתיות חוזרת בכל הנוגע להשמשת מבני בזק, ששטחיהם נמכרו ליזמים פרטיים המחויבים לעשות בהם שימוש לייעוד ציבורי, כקבוע בתוכניות. בבניין מרכזיית בזק בלינקולן המליץ הצוות המקצועי בראשות מהנדס העיר לוועדה המקומית לאפשר שימוש לטובת מבנה משטרה מתוך תפישה שראוי להציב במקום תחנה, בשל הנגישות הטובה שתהיה לאזור לאחר ההשלמה של הקמת הקו האדום והקו הירוק של הרכבת הקלה, ומתוך כוונה לסייע ליזם להשמיש את המבנה לפי בקשתו. הוועדה המקומית קיבלה את ההחלטה, אבל ועדת הערר המחוזית הפכה את ההחלטה, בכפוף להמלצת היועצת המשפטית של העירייה. עתה ההכרעה בנושא הייעוד נתונה בידי בית המשפט המחוזי שיכריע בשימושים המתאימים למבנה".

בשבוע שעבר התקיים דיון בבית המשפט המחוזי לעניינים מינהליים, בעקבות עתירה שהגישה הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, בבקשה להפוך את ההחלטה של ועדת הערר, ולאפשר למשטרה להיכנס לבניין בלינקולן. בדיון הזכיר בא כוחו של היזם, עו"ד מיכה גידרון, מכתב ששלח היזם למדינה, שבו הכריז אפשרות של ביטול החוזים בין היזם לבין המדינה. "הבניין הזה היה אמור להיות מאוכלס לפני שנה והוא עומד ריק. נושא הזמן הוא קריטי", טען עו"ד גידרון. עו"ד סיביליה רביד, המייצגת את ועדת הערר המחוזית ואת משטרת ישראל, אמרה כי מינהל הדיור הממשלתי הגיש בקשה לבית משפט השלום, שייאכף הסכם השכירות עם היזם ולא ייערכו בו שינויים.

ממשטרת ישראל נמסר כי "בעת מכירת המבנה תחנת לב תל אביב לא היתה קיימת, והמבנה שירת את מטה המחוז ואת הימ"ר תל אביב. ההסכמים לגבי שכירות מבנה למשטרה נחתמו עם הדיור הממשלתי, לכן יש לפנות אליהם. באותה העת המיקום נבדק ואושר על ידי הגופים המקצועיים במשטרה, תוך בחינת כלל הפרמטרים השונים, לרבות נגישות, מענה מבצעי ושירות לציבור. כיום נבחנות כמה חלופות לפרישה זמנית של התחנה עד לפתרון הקבע. בניגוד לנטען, אין מדובר בתקופה של עשר שנים. הסיבה שלא נמצא מבנה במהלך התקופה, היא מיעוט בניינים בגודל ובייעוד מתאימים באזור" .

היזם ישראל לוי סירב להגיב.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם