שדה התעופה שאמור היה להיפתח לפני 5 שנים - והמגדל בן ה-57 קומות שנבנה ב-19 יום בלבד - נדל"ן - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

שדה התעופה שאמור היה להיפתח לפני 5 שנים - והמגדל בן ה-57 קומות שנבנה ב-19 יום בלבד

פריון העבודה בענף הבנייה בארה"ב צנח ב-50% מאז שנות ה-60, והוא מדשדש בכל מקום במערב ■ מדוע ההתפתחות הטכנולוגית והיעילות מדלגות על שוק עולמי השווה 10 טריליון דולר?

19תגובות
BERLIN AIRPORT
בלומברג

לפני תשע שנים התחילו לבנות את שדה התעופה ברנדנבורג בברלין. הוא היה אמור להיפתח ב–2012, לעלות 1.8 מיליארד דולר, ולקלוט 34 מיליון נוסעים מדי שנה. נכון להיום, האנשים היחידים בטרמינל שלו חובשים קסדות בנייה.

התקציב נופח פי שישה, מפני שבפרויקט התגלו 66.5 אלף טעויות שדרשו תיקון. בשנה שעברה הדובר של הפרויקט פוטר לאחר שקרא למיזם "חרא", ואמר כי שום מנהל שאינו מכור לכדורים לא יכול להבטיח תאריך פתיחה.

שדה התעופה של ברלין הוא דוגמה קיצונית לבעיה נרחבת. על פני השטח, תעשיית הבנייה נראית בריאה למדי. השוק העולמי שווה 10 טריליון דולר, וחברת הביטוח אולר הרמס צופה אף גידול של 3.5% השנה. עם זאת, יותר מ–90% ממיזמי התשתיות בעולם מפגרים אחרי לוח הזמנים או חורגים מהתקציב המקורי, אומר בנט פלייברג, מבית הספר למינהל עסקים באוניברסיטת אוקספורד.

אפילו חברות הטכנולוגיה המובילות סובלות מהבעיה. המטה החדש של אפל בעמק הסיליקון נפתח בעיכוב של שנתיים ועלה 2 מיליארד דולר יותר מהתקציב הראשוני. גם פרויקטים קטנים יותר סובלים מבעיות דומות. סקר שנערך בקרב אדריכלים בריטים מצא כי 60% מהבניינים שלהם אינם עומדים בלוחות הזמנים.

התפתחות פריון העבודה בארה"ב, בנקודות

לא משקיעים בענף הבנייה

השיפור בפריון העבודה בענף הבנייה הוא הגרוע ביותר מבין התעשיות כולן, לפי חברת הייעוץ מקינזי. ב–20 השנה האחרונות הממוצע הגלובלי לערך המוסף לפי שעה בענף היה 1% בשנה — כרבע משיעור הצמיחה בתחום הייצור. המגמות במדינות העשירות מדאיגות במיוחד. באותה תקופת זמן, גרמניה ויפן, שהן דוגמה ומופת ליעילות תעשייתית, כמעט לא נהנו מצמיחה בתפוקת הבנייה. בצרפת ובאיטליה הפריון ירד בשישית. בארה"ב, למרבה התדהמה, פריון העבודה בענף הבנייה צנח במחצית מאז שנות ה–60%.

אי־אפשר להאשים בכך את מחירי חומרי הגלם. העלייה במחירים נגרעת מהמדד שבודק את צמיחת הפריון, וכך או כך, מחירם לא עלה. הזמן שדורשת הרגולציה — הגשת בקשה לאישורים, למשל — אחראי רק באופן חלקי לבעיה. בארה"ב, הרגולציה אחראית לשמינית מהירידה בפריון העבודה מאז 1987, לפי נתוני לשכת העבודה.

אשמים נוספים הן שתי מגמות מבניות נרחבות. הראשונה היא שפחות השקעות בתעשייה עצמה הובילו לכך שעובדים החליפו מכונות — ולא להפך. השינוי הזה מובן למדי במדינות שבהן יש גישה לעבודה זולה. בסעודיה, למשל, זול יותר לייבא עובדים מהודו או מפקיסטן מאשר לקנות מכונות. בהרבה מדינות אחרות, לעומת זאת, היה אפשר לצפות כי עלויות ההעסקה הגבוהות ידרבנו חברות להחליף עובדים במכונות.

במקום זאת, התנודתיות בביקוש לבנייה גרמה ליזמים לרסן את ההשקעות בתחום. "התעשייה למדה באמצעות ניסיון מר להתכונן למיתון הבא", אומר לוק לויטן מחברת הייעוץ ביין אנד קומפני. גישות שדורשות השקעות כבדות מביאות לעלויות גבוהות שקשה לחתוך בתקופות שפל. עובדים, לעומת זאת, אפשר לפטר.

הבעיה הגדולה השנייה היא שהתעשייה ברובה לא הצליחה להתגבש. באופן תיאורטי, חברות יעילות אמורות למחוץ את אלה שמדשדשות מאחור, וליצור חברות גדולות ועם פריון גבוה יותר.

אפל פארק. העלות תפחה ביותר מ– 2 מיליארד דולר
JUSTIN SULLIVAN / AFP

מתחרים במקום לשתף פעולה

"נראה כי מגזר הבנייה פועל לפי חוקים שהגדיר אדם סמית'", אומר לויטן. בחלקו זה משום שהכללים בענף הבנייה שונים לא רק בין מדינה למדינה — אלא גם בתוך המדינות עצמן, וזה מקשה על החברות ליהנות מיתרונות הגודל. אופיו המותאם אישית של הענף מגביל אף יותר את יתרונות הגודל הרגילים. משום שהעיצוב של כל פרויקט הוא שונה, הקבלנים צריכים להתחיל מהתחלה בכל אחד מהם.

בארה"ב יש כיום כ–730 אלף חברות בנייה עם ממוצע של עשרה עובדים בכל אחת. באירופה יש 3.3 מיליון התחלות בנייה עם ממוצע של ארבעה עובדים בלבד. התחרות עזה ושולי הרווח צרים מבכל תעשייה אחרת מלבד קמעונות. הפיצול המאפיין את התחום יוצר בעיות משל עצמו. שולי הרווח הצרים מורידים את הסבירות להשקעות. לפעמים לפרויקטים יש יותר מ–12 קבלני משנה, שכל אחד להוט למקסם את הרווח שלו במקום לשתף פעולה ולצמצם עלויות, אומר טיז אסלברגס, פרופסור באוניברסיטה הטכנולוגית דלפט.

התוצאה היא תעשייה שמעלה מחירים ללקוחותיה ובעיקר מתעלמת מכלים שיכלו לשפר את פריון העבודה שלה. "בזמן שכולנו משתמשים במכשירי אייפון, תעשיית הבנייה עדיין נמצאת בשלב הווקמן", אומר בן ואן ברקל, ארכיטקט הולנדי. אנשי מקצוע רבים משתמשים בתוכניות בכתב יד, עמוסות בטעויות. קבלן של בנייני בטון משנות ה–60 יגלה כי מעט השתנה מאז ועד היום, מלבד סטנדרטים מחמירים יותר של בטיחות.

בונים במפעל ומרכיבים בשטח

לא קשה למצוא דוגמאות לאופן שבו התעשייה יכולה להתקדם. יותר קבלנים יכולים לתכנן באמצעות מחשב, כפי שעושים ארכיטקטים. שיטות אחרות נמצאות בשלבים מוקדמים, אבל הן נראות מבטיחות: למשל מנופים הפועלים בשלט רחוק ובולדוזרים ללא נהג (יצרנית הציוד היפנית קומאטזו מפתחת כאלה כיום). כמה תחומי נישה, כמו בנייה ימית, הראו כיצד השקעות בטכנולוגיה וייצור המוני יכולות להקפיץ את היעילות.

יש כמה חברות שבונות בתים בייצור המוני. בוקלוק, חברה שקשורה לאיקאה, עושה רק חמישית מעבודת הבנייה באתר עצמו — ורוב העבודה נעשית במפעלים. כתוצאה מכך, חלקי הבית יכולים לעבוד סטנדרטיזציה והעלויות נמוכות יותר. בוקלוק מעריכה כי היא בונה במהירות כפולה מהנהוג בתעשייה.

חברה אמריקאית שנקראת קטרה בונה גם היא חלקי דירות במפעל באריזונה. זה עוזר כשכל חברה מייצרת בעצמה את כל שלבי הבנייה, ולא מסתמכת על קבלני משנה. הצמיחה המשמעותית ביותר בפריון העבודה בענף הבנייה היא בסין: צמיחה של 7% בשנה, שהתחילה מבסיס נמוך יחסית. צמצום במספר העובדים גרם לחברות לבחון אוטומציה: חברת הבנייה ווין־סאן בנתה דירות באמצעות מדפסת תלת־ממד. גם בנייה מודולרית (יחידות שנבנות באופן עצמאי ומורכבות אחת על גבי השנייה) נמצאת כיום בתנופה, ויש חברה שבנתה מגדל בן 57 קומות בתוך 19 יום בלבד.

אבל טכניקות כאלה הן עדיין היוצאות מן הכלל. רוב החברות מגבילות את ההשקעות שלהן בשל רווחיות נמוכה וחשש מתקופות שפל בעתיד. גם בקרב חברות שמאמצות שיטות חדשות, הצמיחה יכולה להיות נמוכה בשל חששות מאיכות הטכנולוגיות החדשות. כמה מהמגדלים המודולריים שנבנו מסין סבלו מדליפת מים בין יחידות הדיור. בבריטניה, ניסיונות עבר בייצור המוני של בתים הם זיכרון כאוב: דיור ציבורי מודולרי שנבנה באופן גרוע בשנות ה–60 נהרס, ובנקים בריטיים נמנעו מלתת משכנתאות לרוכשי בתים "בשיטות בנייה לא מסורתיות". בוקלוק וקטרה מקוות שהבניינים שלהם יחזיקו מעמד 100 שנה. אבל תפישות, כמו כל כך הרבה דברים אחרים בענף הבנייה, לוקח הרבה מאוד זמן לשנות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם