האם אפשר לבטל הפקעה כשהרשות זנחה את מטרתה? - נדל"ן - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האם אפשר לבטל הפקעה כשהרשות זנחה את מטרתה?

אהרן ברק: "כחלק מחובתה של הרשות לנהוג בשקידה ראויה, היא נדרשת להגשים את הצורך הציבורי שבגינו הופקעו על ידה מקרקעין בתוך זמן סביר. חובה זו קיבלה משנה תוקף עם חקיקתו של חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, וההכרה במעמדה החוקתי של זכות הקניין"

12תגובות
נשיא בית המשפט העליון לשעבר, אהרן ברק
דניאל בר און / באובאו

בעלי קרקע צריכים להיות מודעים לכך שהמדינה יכולה להפקיע את הקרקע לצורכי ציבור. ההפקעה יכולה להיעשות למשל, מכוח חוק תכנון ובנייה לצורך הקמת בתי ספר, גני ילדים, מגרשי חניה או סלילת כבישים. רשויות התכנון רשאיות להפקיע לצורכי ציבור עד 40% משטח המגרש בלי שבכלל מגיע פיצוי לבעל הקרקע; הפקעה בשיעור גבוה יותר מחייבת פיצוי רק על השטח שמעבר ל–40%. השאלה היא מה קורה כשמפקיעים מגרש לצורך ציבורי, חולפות להן עשרות שנים, אך הרשות המקומית לא קידמה את תוכנית ההפקעה בזמן שנקבע? האם מותר למדינה לבטל את מטרת ההפקעה?

בג"ץ קבע כי אם הרשות השתהתה במימוש מטרת ההפקעה, הדבר עשוי להיות עילה לביטולה. לפיכך, בעל הקרקע יכול להחזיר לעצמו את הקרקע שהופקעה ממנו, בטענה שנזנחה מטרת ההפקעה. כך למשל, בג"ץ קבע כי תקופה של 26 שנה אינה זמן סביר, נוכח זכות הקניין של בעל הקרקע. נשיא בית המשפט העליון לשעבר, אהרון ברק, כתב: "כחלק מחובתה של הרשות לנהוג בשקידה ראויה, היא נדרשת להגשים את הצורך הציבורי שבגינו הופקעו על ידה מקרקעין בתוך זמן סביר. חובה זו קיבלה משנה תוקף עם חקיקתו של חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, וההכרה במעמדה החוקתי של זכות הקניין".

עם זאת, הנושא מורכב ונתון להלך הרוח המשפטי באותה תקופה. היו מקרים שבהם בית המשפט לא ביטל בקלות הפקעות, גם לאחר שנים רבות שבהן לא מומשו מטרות הקרקע.

לבעלים לשעבר יש אפשרות נוספת על דרישת ביטול ההפקעה — לרכוש מחדש את המקרקעין שהופקעו. ב–2010 התקבל בכנסת תיקון לפקודת הקרקעות, שלפיו מי שהופקע מידיו שטח, זכאי לרכוש אותו מחדש במקרים שבהם תם הצורך הציבורי במטרת ההפקעה לאחר שהוחל ביצוע מטרת ההפקעה. בתיקון נקבעו מועדים שייחשבו כשיהוי. אלא שלגבי הפקעות שבוצעו לפני יותר מ–25 שנה ממועד אישור החוק המתקן, מתיישנת זכותו של בעל הקרקע לשעבר לרכוש אותה מחדש.

כך למשל, בפסק דין שניתן במאי השנה נקבע כי לבעל מקרקעין מופקעים שמורה זכות קדימה לרכוש אותם חזרה, אם שונה ייעוד הקרקע. זאת, בכפוף לשני תנאים: ראשית, שינוי הייעוד נעשה בתוכנית מכוח חוק התכנון ובנייה; ושנית, הרשות כבר הראתה סממנים לכך שהיא מעוניינת למכור או לשכור או להעביר את הקרקע לצד ג', שאינו בעליו המקוריים. מחובת הרשות להעמיד את המקרקעין למכירה בראש ובראשונה לבעליו הקודמים.

"הנזק הנטען לציבור עקב ביטול ההפקעה הוא במידה רבה תיאורטי. משכך, יש להחזיר לבעלים את השטח", קבע השופט צבי דותן מבית המשפט המחוזי מרכז. במקרה זה מדובר בקרקע ביישוב עין שריד במועצה האזורית לב השרון, שהופקע למטרה ציבורית לפני כ–30 שנה על בסיס תוכנית בנייה מ–1985, אך בחלוף השנים המועצה לא נקטה אף צעד למימוש המטרה הציבורית, ועד היום אין תוכנית לבנייה במקום. למעשה במשך 30 השנה שעברו אין דבר בשטח מלבד עשבים ועצים. בית המשפט קבע כי המועצה זנחה את מטרת ההפקעה או משתהה מעל הזמן הסביר במימושה, ולכן ביטל את ההפקעה והחזיר את המקרקעין לבעליו המקוריים.

הכותב הוא שותף ומנהל מחלקת תכנון ובנייה במשרד עורכי הדין א. שילה ושות'



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם