הקטר של המשק נהפך לפצצה מתקתקת - נדל"ן - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הקטר של המשק נהפך לפצצה מתקתקת

בישראל אין גוף המאתר את הצרכים ואת החסמים בענף התשתיות, ועוסק בתאום ובשיתוף פעולה בין כל הנוגעים בדבר. כתוצאה מכך, הענף סובל מרווחיות נמוכה, מוסר תשלומים לקוי וחלוקת סיכונים בלתי־סבירה. הדבר גרם לכך שקרסו קבלנים, ירדה איכות הפרויקטים וירד כוח הביצוע

9תגובות
עבודות הרכבת הקלה בגוש דן
אייל טואג

בשנים האחרונות השקיעה הממשלה עשרות מיליארדי שקלים בהקמת תשתיות, והיא עתידה להשקיע בשנים הבאות מאות מיליארדי שקלים נוספים. ההחלטה של הממשלה להניע את הכלכלה באמצעות השקעות עתק בתשתיות היא החלטה נכונה ומבורכת. אלא שאסור שההחלטה הזאת, שהציבה את הענף במעמד של "קטר" לכלכלה, תישען על האמרה הישראלית כל כך: "יהיה בסדר". אם לא יבוצע שינוי עמוק בהתנהלות הממשלה ומזמיני העבודה בתחום — לא יהיה בסדר.

ההשקעה האדירה הזאת של כספי ציבור חייבת להיעשות באופן מבוקר, מתוך ראייה כוללת והתחשבות במצב הענף, ולאחר זיהוי ותיקון הכשלים והחסמים המשפיעים ישירות על יכולת הביצוע. למרבה הצער, כרגע זה לא קורה. ככל שההשקעות בתשתיות בישראל גדלות ואין יד מכוונת — כסף רב יורד לטמיון.

על מצבו החמור של הענף אפשר ללמוד מהנתונים. לפי חברת המידע העסקי CofaceBdi, אחת מכל עשר חברות בענף התשתיות נמצאת כיום בסכנת סגירה; בשנים האחרונות קרסו יותר מ–30 חברות בענף, רובן חברות מוכרות שפעלו עשרות שנים והקימו אינספור פרויקטים; חברות רבות אחרות צימצמו או הפסיקו לחלוטין את פעילותם; בחמש השנים האחרונות עלה מספר הקבלנים שנגרעים מהענף, ובמקביל ירד מספר הקבלנים המצטרפים לענף.

המשמעות של המצב הזה היא פגיעה קשה במשק כולו. לפי ההערכות של CofaceBdi, ב–2016 לבדה איבד המשק כושר ביצוע בסך 3 מיליארד שקל בתחום הקמת התשתיות. השאלה המתעוררת היא כיצד ענף שיש בו יותר השקעות ויותר עבודה סובל מירידה כזאת?

הסיבה העיקרית לכך היא שאין בישראל מטה ממשלתי המרכז את צורכי הפיתוח בכל תחומי התשתית השונים ויכול להציג תמונה מלאה ברמה המערכתית. אין גוף המאתר את הצרכים ואת החסמים בענף, ועוסק בתאום ובשיתוף פעולה בין כל הנוגעים בדבר. התוצאה היא שיש עבודה, אבל הענף סובל מרווחיות נמוכה, מוסר תשלומים לקוי וחלוקת סיכונים בלתי־סבירה בין הגופים השונים. כתוצאה מכך, קרסו קבלנים, ירדה איכות הפרויקטים וירד כוח הביצוע.

הרעה החולה המרכזית של הענף היא שיטת ההתקשרות של הקבלנים עם מזמיני העבודה הציבוריים והממשלתיים — הדוגלים בבחירת ההצעה הזולה ביותר. כלומר, הקבלן שמציע את המחיר הנמוך ביותר עבור העבודה, הוא הזוכה במכרז, בלי להתחשב באיכות ההצעה. הזכייה לפי המחיר הנמוך, משמעה שכל בעיה או חסם המתעוררים במהלך ביצוע העבודה יכולים להפוך את הפרויקט להפסדי. לא רק הקבלנים נפגעים מהמצב: כשקבלן קורס במהלך הביצוע, מזמין העבודה נאלץ להחליף אותו בקבלן אחר, והתוצאות הן בזבוז רב של כספי ציבור ועיכוב במסירת הפרויקטים (שגם לו יש עלות אדירה למשק). המשמעות לציבור היא עיכוב בסלילת כבישים, בבניית בתי ספר או הקמת מכון טיהור שפכים.

במקרה שבו קבלן "רק" מפסיד מהפרויקט, שני הצדדים ייגררו לרוב לסכסוך משפטי ממושך — ושוב כספי הציבור מתבזבזים והפרויקט מתעכב. כיום זה קורה כמעט בכל מיזם בענף התשתיות, ולכן לפני שהקטר יתנגש בכולנו, רצוי שהשרים הממונים על התשתיות בישראל יעשו סדר בענף בהקדם.

הכותב הוא סמנכ"ל לתשתיות ולבנייה חוזית בהתאחדות בוני הארץ



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם