ביהמ"ש יכריע: תחנת משטרה או בית ספר במיקום הלוהט בת"א

ועדת הערר המחוזית פסלה את האישור שהעניקה ועדת התכנון המקומית להחכרת בית בזק בצומת הרחובות יהודה הלוי ולינקולן ל-20 שנה תמורת 70 מיליון שקל ■ הוועדה המקומית עתרה נגד ההחלטה, על אף שהקרקע יועדה במקור לשימוש מוסדות חינוך, בריאות או רווחה

גילי מלניצקי
גילי מלניצקי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
בניין בזק בלב תל אביב
גילי מלניצקי
גילי מלניצקי

שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, צילה צפת, תכריע בשאלה האם ניתן להסב את מבנה בזק במפגש הרחובות כורש-לינקולן-יהודה הלוי בתל אביב לתחנת משטרה - על אף שייעוד הקרקע נועד לשירות מוסדות חינוך, בריאות ורווחה, מינהל וחירום ציבורי ועירוני או תרבות וספורט.

להסכמה הזאת הגיעו היום (ד') הצדדים בעקבות דיון בעתירה שהגישה ועדת התכנון המקומית לבנייה תל אביב. העירייה מבקשת לבטל החלטה שקיבלה ועדת הערר המחוזית לתכנון ולבנייה, שקבעה כי הדבר אינו אפשרי וכי לא ניתן לשנות את ייעוד הקרקע.

מדובר בתולדה של מהלך עסקי משולב שבו נקט בעל המבנה, ישראל לוי. לוי רכש את המבנה, ששימש בעבר כמרכזייה, ב-2014 וביקש להסב את קומותיו התחתונות לתחנת משטרה, שתחליף את התחנה שנמצאת בצפון רחוב דיזנגוף. הוא תיכנן להחכיר את הקומות התחתונות למשטרה לתקופה של 20 שנה, תמורת 3.5 מיליון שקל בשנה. מבנה המשטרה בדיזנגוף שייך אף הוא ללוי, והוא מתעתד להקים במקומו בניין שיכלול חדרי מלון ומגורים.

בדיון שנערך בתחילת שנה שעברה בוועדה המקומית לתכנון ולבנייה תל אביב ניתן ללוי ההיתר המתבקש, ואולם אז ערערו חברות מועצת תל אביב שלי דביר, ציפי ברנד-פרנק וגבי לסקי לוועדת הערר המחוזית, בטענה כי ההסבה אינה חוקית. ועדת הערר קיבלה את עמדתן וקבעה כי השימוש במרכזיית בזק כתחנת משטרה לא עולה בקנה אחד עם הגדרות התוכנית. הוועדה אף קבעה כי בעצם קבלת ההחלטה בוועדה המקומית נפל פגם בשל ניגוד עניינים של אחד מהעוסקים בנושא.

בא כוחו של היזם, עו"ד מיכה גידרון, סיפר בדיון כי היזם עצמו הוציא ביום שני הודעת ביטול לרשויות הרלוונטיות, שבה התריע לגבי התקדמות הפרויקט וסיכול התקדמות החוזה. במכתב הכריז על התארכות ההליכים התכנוניים, ומכאן על אפשרות של ביטול המערכת החוזית בין היזם לבין המדינה בכל הנוגע להתחייבויות לאפשר למשטרה לפעול במבנה. "הבניין הזה היה אמור להיות מאוכלס לפני שנה והוא עומד ריק. השאלה האם ההסכם תקף או לא עומדת לפתחו של בית המשפט ונושא הזמן הוא קריטי", טען עו"ד גידרון.

מהו הרווח הצפוי לבניין שלכם מתמ"א 38 / פינוי בינוי

עו"ד סיביליה רביד, שמייצגת את ועדת הערר המחוזית ואת משטרת ישראל, אמרה מנגד כי המדינה הגישה תביעה לבית משפט השלום על ידי מינהל הדיור הממשלתי בבקשת סעד לאכיפת הסכם השכירות עם היזם, כמו גם בקשה שלא ייעשו שינויים ודיספוזיציות שעומדים בסתירה להסכם השכירות שנחתם בין היזם לבין המשטרה. "הצורך בתחנת משטרה הוא גדול", אמרה עו"ד רביד. "אנחנו מחפשים כבר שלוש שנים ומבקשים שבית המשפט יכריע. אי אפשר למצוא מקום אחר".

"המעבר למרכזיית בזק נועד רק לצורכי היזם"

מה שלא הוזכר בדיון הוא הקושי בהפעלת תחנת משטרה שדרכי הגישה אליה מוגבלות לנוכח הקמת הרכבת הקלה וחסימת הגישה לנתיבי תחבורה מרכזיים. חברות המועצה טוענות מזה שנתיים, יחד עם חברי עמותת התושבים "ירוק וגם בטון", כי באזור חסרים מבנים לשירותים חברתיים, בהם מוסדות חינוך, בריאות ורווחה, וכי לא ייתכן שאלה יופקעו לידי יזם פרטי.

בתוך כך שלחה העמותה לפני כשבועיים מכתב התראה לדניאלה פוסק, יו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה; למנכ"ל רשות מקרקעי ישראל, עדיאל שומרון; ולראש העיר תל אביב, רון חולדאי. במכתב הביעה העמותה אי אמון לגבי תהליכי הבדיקה התכנונית לבחינת אלטרנטיבות למיקום תחנת המשטרה. במכתב נטען כי הרשויות לא מילאו אחר חובתן המנהלית והציבורית לאתר קרקע ייעודית ראויה לתחנת המשטרה.

מנציגות העמותה נמסר: "למדינה ולעיריית תל אביב אינספור אלטרנטיבות טובות יותר עבור שיכון תחנת המשטרה. המעבר מדיזנגוף למרכזיית בזק ביהודה הלוי נועד אך ורק לצרכיו הכלכליים של היזם, ונובע מחוסר רצון של המדינה והעירייה להקצות קרקע לטובת משטרה. אנו בטוחים שהשופטת לא תסכים להפר את חוק התכנון ונמשיך להיאבק כדי שהבניין יעבור לרשות הציבור, כפי שנכתב כהוראה מחייבת בתוכנית שלו. זוהי חובה חקוקה שעיריית תל אביב מסרבת לקיים, ומעידה יותר מכל שהיא מגינה בעיקר על האינטרסים הכלכליים של היזם ולא שומרת על האינטרס הציבורי".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker