האסון הבא בדרך: מחדל המנופים הגדול - נדל"ן - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האסון הבא בדרך: מחדל המנופים הגדול

דו"ח שסוקר לראשונה את מצבם של עגורני הצריח בישראל מחזק את החשש: "מחלת הנפילה" אינה מקרית אלא תולדה של הפקרות ■ עמי קאופמן, שחייו וחיי בתו בת ה-9 ניצלו במקרה: "מהמרים על חיי אדם - המנופים יכולים ליפול על בתים, גני ילדים, בתי ספר או מכוניות"

17תגובות
מנוף שקרס בבת ים בפברואר 2017. אב ובתו שישבו במכונית לא נפגעו פיזית, אך הטראומה מלווה אותם
מוטי מילרוד

זה כבר נהפך לנוהל במדינה: באזור שבו יש אתר בנייה עם מנוף, השכנים מתחילים להציף את העירייה בתלונות ובחששות שמא הוא יקרוס. הניסיון מלמד אותם כי אין מדובר בתרחיש היפותטי. דו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מחזק את החשש שלפיו "מחלת הנפילה" הפוקדת את המנופים בישראל אינה מקרית, אלא תולדה של הפקרות ומחדל.

הדו"ח סוקר לראשונה את מצבם של עגורני הצריח בישראל, והוא נערך לבקשתו של ח"כ איל בן ראובן (המחנה הציוני), המקדם כמה הצעות חוק לשיפור הבטיחות באתרי בנייה. הדו"ח גילה כי 30% מהמנופים הפעילים כיום יוצרו לפני 40–50 שנה, ונחשבים מסוכנים ומיושנים. בישראל אין כל הגבלה בחוק לגיל העגורנים המותרים לשימוש, בניגוד למדינות רבות באירופה המגבילות את השימוש במנופים ל–15–25 שנה. מעבר לכך, מחצית מהמנופים הפעילים כיום משומשים — והובאו לישראל לאחר שכבר נעשה בהם שימוש בחו"ל.

בשמונה השנים האחרונות התרחשו 21 קריסות של מנופים, אבל על חלק מהתאונות נודע למשרד העבודה רק לאחר שנים. באופן לא מפתיע, כמעט מחצית מקריסות העגורנים התרחשו בקרב מנופים ישנים שיוצרו בשנות ה–70 וה–80. מתוך 1,447 מנופים עם רישיון פעיל בישראל — 12% יוצרו בשנות ה–70 ו–17% יוצרו בשנות ה–80. כמו כן, יש רק שישה בודקים שאחראים על בדיקה בטיחותית של כ–1,800 מנופים בישראל. אם לא די בכך, חוסר תיאום בין משרד העבודה למשרד התחבורה מביא לכך שיש יותר מ–350 מנופים פעילים כיום ללא רישיון, ולרשויות לא ברור אם הם תקינים בטיחותית.

"חייבים לעצור את הפצצה המתקתקת הזאת"

קריסת מנוף בבת ים
מוטי מילרוד

"הבעייתיות של עבודה עם מנופים ישנים נובעת מהתעייפות החומר. כלים ממתכת נחלשים ככל שמשתמשים בהם יותר זמן, עד כדי היווצרות סדקים ושברים במנוף", מסביר המהנדס אלון שמש, מנכ"ל הנדסה בגובה. לדבריו, "לפי המלצות היצרנים, מנוף יכול להיות פעיל באופן אינטנסיבי 20–25 שנה. אחריהן הוא צריך לעבור בדיקה מקיפה על הקרקע, ולעתים גם שיקום. עם זאת, גיל המנוף אינו מעיד בהכרח על מצבו. יכול להיות מנוף ישן שלא השתמשו בו הרבה, והוא מטופל נכון ובמצב מצוין.

"מספר העגורנים הישנים שעדיין פועלים בישראל מעלה חשש. יכול להיות שצריך לצמצם את השימוש בהם באתרי בנייה הממוקמים ליד אוכלוסייה אזרחית או להעביר אותם שיקום ובדיקות בתדירות גבוהה יותר".

רק 9% מהמנופים הפעילים בישראל יוצרו בעשור האחרון. מעבר לכך שבישראל אין הגבלה על גיל העגורן — מנופים ישנים אף אינם נדרשים לעבור בדיקות בתדירות גבוהה יותר או פעולות של שיקום.

עו"ד ישראל אסל, היועץ המשפטי של הפורום למניעת תאונות עבודה, מביע חשש מהמצב: "מדאיג שאין כל מעקב או הגבלה של משרד התחבורה ומינהל הבטיחות בעבודה על גיל העגורנים. כך, ממשיכים לעבוד באתרי הבנייה כלים ישנים מאוד שיוצרו בשנות ה–60 וה–70, שהשימוש בהם מסכן את שלום פועלי הבניין והציבור כולו".

מנוף שקרס ברמת גן במארס השנה. רק 9% מהעגורנים הפעילים בישראל יוצרו בעשור האחרון
תומר אפלבאום

מנופאים ששוחחו עם TheMarker מעידים על הקשיים ועל הפחד שבעבודה עם מנופים ישנים: "כל פעם שעליתי למנוף ישן היתה לי הרגשה שאני הולכת למות. אלה מנופים שאני יודעת שנוטים ליפול הרבה יותר", מספרת המנופאית קטי קרקולוב. היא פוטרה לפני יותר משנה מעבודתה, לאחר שסירבה לסכן את חייה ולהמשיך לעבוד על המנוף בזמן סערה. "בעגורן ישן הכיסא נשבר, המנוף נתקע — כל הזמן יש תקלות. ככה זה שהמדינה קונה מנופים משומשים מאירופה, שהאירופאים רוצים לזרוק — ומבקשים מאתנו לעבוד עליהם כמה שיותר מהר", הוסיפה.

ב–2010 הוציא מינהל הבטיחות נוהל חדש ליבוא עגורני צריח, המעודד רכישת עגורנים חדשים ולא משומשים. מאז טוענים במינהל הבטיחות כי חלה ירידה בגיל העגורנים בישראל, אבל הנתונים מעידים כי גם כיום לא פחות מ–62% מעגורני הצריח הפעילים בישראל הגיעו במצב משומש מחו"ל.

לדברי ח"כ בן ראובן, "נושא המנופים בישראל נמצא במצב של הזנחה פושעת. אני רואה את הדברים האלה בסיורים בשטח. מצב המנופים חמור מאוד, והוא משקף את מצב הבטיחות בכלל ענף הבנייה בישראל. עבודת המנוף מסוכנת מאוד לעובדים ולאזרחים שנמצאים בסביבתו. חייבים לעצור את הפצצה המתקתקת הזאת".

"נתונים מפחידים — אבל לא מפתיעים"

סיבות נוספות לקריסת מנופים בישראל בשבע השנים האחרונות, מלבד היותם ישנים, היו מזג אוויר, בעיות הנדסיות וכשל אנושי. גם הקריסות שהתרחשו השנה לא היו במנופים ישנים, ונגרמו ככל הנראה מכשלים הנדסיים ותכנוניים.

לפי רישומי משרד העבודה, לפחות 18 מנופים קרסו בישראל ב–2010–2016, אך ייתכן כי מספר התאונות גבוה יותר בפועל ובמשרד העבודה פשוט לא מכירים את רשימת התאונות במלואה. בדו"ח של הכנסת נכתב: "מינהל הבטיחות מסר כי שניים מהאירועים (תאונות שהתרחשו ב–2014 וב–2015; ל"י) הובאו באחרונה לידיעתו, כלומר לא מן הנמנע כי רשימה זו של אירועים אינה מלאה". ב–2017 התרחשו ארבע קריסות מנופים נוספות שכנראה לא הגיעו לידיעת המינהל.

קריסת מנוף ברמת גן
תומר אפלבאום

בתאונות שהתרחשו ב–2010–2016 נהרגו שני מפעילי מנופים ועובד אחד נפצע קל. בנסיבות אחרות, כל אחת מתאונות שאירעה בתקופה זו היתה יכולה להביא למותם של רבים באתר הבנייה ומחוצה לו. באחד המקרים שהתרחש ב–2014 מנוף קרס והתרסק בסמוך לגן ילדים בגבעתיים, בזמן שילדי הגן היו במקום.

במקרה של עמי קאופמן, חייו וחיי בתו בת ה–9 ניצלו במקרה. מנוף שקרס בבת ים בפברואר נפל על המכונית שבה נסעו. הם אמנם לא נפגעו פיזית, אך הטראומה מלווה אותם. בחודשים האחרונים קאופמן נהפך לאחד הקולות המרכזיים המתריעים על מחדל הבטיחות באתרי הבנייה. לדבריו, "הנתונים האלה מפחידים ביותר, אבל גם לא מפתיעים. הם מפחידים מפני שהם מראים שהקריסה הבאה יכולה לקרות בכל רגע".

הוא מזהיר: "המנופים האלה יכולים ליפול לכל כיוון — בתוך אתר הבנייה, מחוץ לאתר על בתים, על גני ילדים, על בתי ספר — או כמו במקרה שלי, על מכוניות בחניון הבית. כבר שנים ברור שדמם של פועלי הבניין ושל האזרחים ליד אתרי הבנייה הוא הפקר. ממשלות ישראל לדורותיהן הזניחו את נושא הבטיחות, וממשיכות לאפשר עד היום לקבלנים להמר על חיי אדם בלי שיוענשו על כך — לא במאסר ולא בקנסות. הגיע הזמן שראש הממשלה בעצמו ישים סוף לביזיון הזה".

חברות הביטוח אינן מוכנות לבטח בודקי מנופים

לא רק גיל העגורנים מדאיג, אלא גם היעדר הפיקוח על תקינותם ובטיחותם. כ–1,800 מנופים פועלים כיום בישראל. 12 אנשים הוכשרו לתפקיד בודקי מנופים, אך רק מחציתם פעילים, ואמורים לערוך לכל מנוף תסקיר בדיקה אחת לחצי שנה לפחות. בחשבון פשוט, כל מפקח צריך לבדוק 300 מנופים כדי לסקור את כל המנופים הפעילים.

"אין ספק שמספר הבודקים אינו ריאלי ואינו הגיוני. מספר העגורנים לעומת מספר הבודקים הוא מטורף. זה מרוץ מול הזמן. זו עבודה קשה מאוד, שכוללת נסיעות בכל ישראל, טיפוס על העגורן, היכרות עם סוגי העגורנים ומערכות שונות וביצוע של חישובים", מתאר שמש, שהוא אחד מאותם שישה בודקים.

קריסת מנוף ברמת גן
תומר אפלבאום

לפי מינהל הבטיחות, נדרש תסקיר בדיקה של בודק מוסמך לעגורני צריח הניתן עם הקמת העגורן באתר לפני הפעלתו, ויש לחדשו בכל שישה חודשים לכל היותר, כל עוד העגורן מוצב באתר. כמו כן, יש לחדש את התסקיר בעת שינוי במבנה העגורן. הבודקים מוסמכים על ידי מפקח העבודה הראשי במשרד העבודה, אבל אינם מועסקים על ידי המינהל, אלא בעל העגורן שוכר את שירותם לצורך הבדיקה.

לדברי שמש, המחסור בבודקים נובע מכך שחברות הביטוח אינן מוכנות לבטח בודקים חדשים. "אילו המדינה היתה מעוניינת בכך, היו עושים להם ביטוח מטעם המדינה — אבל למרות ניסיונות, לא מצאו לכך פתרון. אין כיום בודק מוסמך בישראל שאין נגדו תביעות נזיקין, שרובן אינן קשורות לאחריותו ולתפקודו. בכל מקרה של תאונה תובעים את הבודקים כדי לקבל כיסוי לנזק, בטענה שזאת אחריותם, מכיוון שבדקו את המנוף. לכן בודקים חדשים אינם רוצים להיכנס לשוק ללא ביטוח".

הרשויות אינן מעדכנות אחת את השנייה

יש חוסר תיאום מוחלט בין הרשויות השונות האמונות על הנושא — משרד העבודה ומשרד התחבורה. לפי נתוני משרד התחבורה רשומים כיום 2,164 עגורני צריח, בעוד רישיונם של 33% מהמנופים, 714 במספר, אינו בתוקף. אפשר היה להניח כי מנופים ללא רישיון בתוקף אינם פעילים. חלקם הגדול אמנם נמצאים בהשבתה מינהלתית, כינוס נכסים או פשיטת רגל — אבל יש 359 מנופים ללא רישיון המוגדרים פעילים.

כיצד קורה הדבר ומה המשמעות של מאות מנופים פעילים ללא רישיון? התנאי הראשון להפעיל עגורן צריח הוא רישיון עגורן בתוקף, שאותו מנפיק משרד התחבורה, ודורש תשלום אגרה שנתית בלבד ולא בדיקת בטיחות. כלומר, זה עניין טכני שאינו מצביע על כך שהמנופים הפועלים ללא רישיון בהכרח אינם בטיחותיים. התנאי השני הנדרש הוא קיום תסקיר בדיקה בתוקף של בודק מוסמך המדווח למינהל הבטיחות במשרד העבודה. אבל שתי הרשויות האלה, האחראיות יחדיו על שני התנאים, אינן משתפות זו את זו במידע שלהן בנושא זה. משרד התחבורה אינו מעדכן את המינהל בדבר תוקף רישיונות עגורני צריח, ומינהל הבטיחות אינו מעדכן את משרד התחבורה בדבר תוצאות תסקירי הבדיקה.

כתוצאה מכך, לא משרד העבודה ולא משרד התחבורה יודעים כמה מנופים פועלים ללא רישיון וללא תסקיר והיכן. בדו"ח אף צוין: "אין בידינו נתונים או הערכה לגבי מספר העגורנים שעובדים בפועל אף כי רישיונם לא תקף".

קריסת מנוף ברמת גן
תומר אפלבאום

כותבי הדו"ח הדגישו כי התרשמו שיש חוסר תיאום מוחלט בין משרדי העבודה והתחבורה, שפוגע בפיקוח ובטיפול הרגולטור במחדלי הבטיחות: "תהליך הכתיבה, כמו גם נתונים מסוימים המוצגים במסמך, מעלים שאלות בנוגע לשיתוף פעולה בין הרשויות, ובכלל זה לתרומה אפשרית של שיתוף בנתונים בין רשויות אלה להתחקות אחר מקרים לא ידועים של נפילות עגורנים, ואולי אף להביא מניעתם".

"חוסר התיאום בין הגופים האלה מדאיג. שליש מהעגורנים הפזורים בישראל פועלים ללא רישיון ומינהל הבטיחות אינו יודע על כך דבר. נתון זה מלמד גם על הכשל חמור של בודקי העגורנים שמנפיקים תסקירי בטיחות לעגורן בלי לראות רישיון בתוקף", הוסיף עו"ד אסל.

ח"כ בן ראובן ציין: "הנושא נמצא כרגע בטיפול ובשיפור. אנחנו נמצאים כרגע בתהליכי עשייה וחקיקה, בתיאום עם המנופאים. אעשה הכל כדי להגיע לתוצאות ומהר".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#