"העשירים יחזרו לפרוורים, יעקפו את הפקקים במסוקים, ורחפנים יביאו אליהם כל מה שהם צריכים" - נדל"ן - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"העשירים יחזרו לפרוורים, יעקפו את הפקקים במסוקים, ורחפנים יביאו אליהם כל מה שהם צריכים"

עד לפני עשור־שניים בתי היוקרה בישראל היו צמודי קרקע בפרוורים, כיום הטרנד הוא דירות בקומות גבוהות במגדלים במרכז העיר — מה יהיה בעתיד? מומחים מנסים לחזות את הטרנד הבא של דירות היוקרה

2תגובות
מגדלי יוקרה בארה"ב
בלומברג

"תמיד יהיו עשירים שירצו בית גדול ופרטי", אומר אריאל נוימן, חוקר ערים וטכנולוגיה ב–MIT. "כך זה היה מאז ומעולם, ואיני מאמין שזה ישתנה למרות ההבדלים הגדולים האחרים בתחום העדפות המגורים בין העבר לעתיד". נוימן, המתגורר בעצמו בבוסטון ושותף בקבוצת המחקר City Science, בוחן בעבודתו האקדמית את ההשפעה של טכנולוגיות ותמורות חברתיות־תרבותיות על מבנה הערים וצורות החיים העתידיות. הוא סבור שהשינוי העיקרי שצפוי בסגנון מגורי היוקרה הוא במיקום. כוונתו לאותו שינוי חוצה מדינות ותרבויות שכבר אינו חדש: בכל מקום עוזבים העשירים את בתי הפאר רחבי הידיים שנבנו עבורם במחצית המאה שעברה מחוץ לערים, ועוברים לגור בתוך העיר.

השינוי קיצוני, מכיוון שהעשירים אינם עוברים לפרוור יוקרתי נושק לעיר ולא לשכונות המגורים השקטות. הבחירה החדשה של שכבת העשירים מבטאת כמעט את ההפך הגמור. ככל שהסביבה אינטנסיבית וצפופה יותר וככל שיש בה גיוון שימושים, ובנוסף למגורים יש מסחר, משרדים, שירותי בריאות, מקומות בילוי ומרכזי תרבות — כך היא יותר מבוקשת. הביקוש מעלה את ערכי הקרקע, והתוצאה היא שהאזורים הבנויים בסגנון הכי עירוני נהפכים ליותר יוקרתיים, ובהם מוקמים כיום מיזמי המגורים המפוארים ביותר.

האדריכל משה צור, שתיכנן מגדלי יוקרה למגורים ולמשרדים בתל אביב ובהם רוטשילד 22, רמז 3 ומגדלי הארבעה, אומר שהמכנה המשותף של בתי היוקרה כיום הוא הנגישות. "אנשים עשירים הם צרכנים אינטנסיביים של תרבות, של מסעדות יקרות ושל אופנה. הם רוצים את כל הדברים שהם צורכים קרובים אליהם, בהישג יד ומיד. הנוחות מתבטאת בכך שהם יכולים לעשות כל דבר ולהגיע לכל יעד בלי לתכנן מראש, בלי להתאמץ ובלי לנהוג. זה נכון בתל אביב וזה נכון במנהטן".

מיקור חוץ של עבודות הבית

חדר שינה בדירת יוקרה
בלומברג
מהו הרווח הצפוי לבניין שלכם מתמ"א 38 / פינוי בינוי

ברוב המקרים דירות היוקרה הן במגדלים, ועדי יופה, עתידנית עסקית, מזכירה כי אלה מתחמי יוקרה. היא טוענת שעבור הדור הבא, שרובו ככולו אנשים שיגדלו בסביבה עירונית ויתרגלו לצורת החיים הזאת, הנגישות והצריכה הספונטנית והמיידית של שירותים ומוצרים תהיה טבע שני. הציבור שירכיב את שכבות העושר בעוד 20–40 שנה, לא יסכים להשלים עם ריחוק על כל המשתמע ממנו: פקקים, צמצום אפשרויות בחירה, דחייה של סיפוקים וכיו"ב. לכן, עבורו מרכז העניינים יהיה הביטוי האולטימטיבי ליוקרה. "כבר כיום עוברים מווילות יוקרה בשוליים הרחוקים, לדירות בבניינים משותפים", היא אומרת.

לדבריה, "דירות היוקרה בעיר גדולות מאוד בהשוואה לדירות אחרות בעיר, פי שניים ושלושה — אבל הן עדיין קטנות בהרבה מהדונמים שעליהם התפרשו בתי יוקרה בעבר. העיצוב של הדירות תומך בהרגשה שחיים בתוך העיר, וזה מתבטא בחלונות ענקיים שמתחילים ברצפה ונגמרים בתקרה הגבוהה. עיצוב הפנים של הדירות "מכניס את העיר פנימה" במראה הנוף, אבל השורה התחתונה היא שאלה מגורים עם (העיר) שמרגישים בלי (העיר). בדירה בקומה 50 עם קיר חיצוני פתוח שרואים דרכו את כל הסביבה, חיים לכאורה בעיר, אבל בלי שצריך לחיות את הרחוב ממש".

נוימן אומר כי החזרה לעיר של המתעשרים החדשים מגלמת סיכון. "זה אתגר לרגולטורים למתכננים ולמעצבים — כיצד מקימים סביבות מגורים יוקרתיות שלא תיהפך לגטו של עשירים. מגדל יוקרה עם חזית מסחרית שמחברת אותו לרחוב, שלפניו, מאחוריו ומשני צדיו מבנים ברמות שונות של מגורים — זה טוב. יער מגדלים מנותק ומסוגר, המתיימר להקים עיר סגורה בתוך העיר — זה לא טוב".

לדבריו, מתפתחת תפישה של העיר כשירות, מפני שמרוכזים בה שירותים איכותיים בנגישות מיידית, וכשהשירות טוב, העיר טובה והעשירים החדשים מסכימים לרדת בשטחי המגורים. "הם מסתפקים במגורים על פחות שטח, מוכנים להתפשר על גודלו של המרחב הפרטי, אבל לא עוברים לפתע לחיות בסגנון עירוני שמשמעותו ויתור על פרטיות", הוא מסייג. "המאפיין העיקרי של החיים העירוניים הוא חיכוך תמידי עם אנשים זרים במרחב ציבורי שמשותף לכולם. זה לא בהכרח קורה לאלה הגרים במגדלי היוקרה. המעבר לעיר מחייב התפשרות על הגודל, מכיוון שהשטח העירוני מוגבל יותר בחוקי תכנון ורגולציה, ביחס לפרוור.

בתי יוקרה בבריטניה
בלומברג

"התוצאה של צמצום המרחב היא מיקור חוץ של שירותים שפעם תפסו מקום בתוך הבית. אם לא צריך את השירות כל הזמן, אפשר לחלוק אותו עם אחרים. אבל הערים האמריקאיות אינן נהפכות לקומונות סוציאליסטיות, והאמריקאים אינם חוזרים לפתע להסתפקות במועט. הצעירים בדור הנוכחי מוכנים לחלוק מכונת כביסה ומכונת קפה משוכללת בבניין שבו יש להם ולדיירים אחרים חללים משותפים — דבר שלא היה עולה על דעתם של דור הבייבי־בום. מגמת העיור תשנה את הסגנון שבו ניתן השירות לעשירים — אבל הוא עדיין יהיה פרטי, קפיטליסטי ויקר".

דוגמה לכך היא צריכת המזון היומיומי. צמיחת הפרוורים שהתחילה בשנות ה–50 במאה שעברה כמעט ביטלה את אילוצי המקום בבנייה של בתים פרטיים. כך המטבח נהפך לחדר בפני עצמו, שהחליף את חלל השירות הקטן לבישול בדירות העירוניות של ראשית המאה ה–20. לא רק המטבח, גם חדר האכילה והמזווה נהפכו בפרוורים לחדרים ששטחם גדל, וככל שהמטבח היה מפואר ומאובזר, וככל שהמזווה התרחב, כך הבית נחשב ליוקרתי יותר. בבתים היוקרתיים של דור העשירים החדש שחי בעיר, החללים מצטמצמים בזכות שירותים תחליפיים וגמישים שנקנים אד־הוק.

דור מתעשרי ההיי־טק בני זמננו אינו משוויץ במטבח מפואר, לא זה בדיוק הבון טון — הרי רוב הזמן ממילא אוכלים בחוץ. אם מזמינים אורחים הביתה, זה לא יהיה לארוחה שמכינים מחומרי גלם מהסופרמרקט שעמדו שבוע במקרר או במזווה. בשביל אירועים כאלה וגם בשביל אוכל איכותי למשפחה בבית, לעשירים יש פתרונות אחרים.

נוימן מדגים באמצעות שירותים המאפשרים למנויים להזמין באפליקציה או באתר אינטרנט חומרי גלם להכנת מנה מסוימת. יש שירותים שבהם המנוי בוחר סגנון ארוחה או תבשיל, מגדיר את מספר הסועדים ומקבל במשלוח מיידי את חומרי הגלם הטריים בכמות הנדרשת להכנתם, כולל תבלינים, שתייה והוראות הכנה. החברות מתחייבות למוצרים שאינם תעשייתיים, קרובים כמה שיותר למגדל וליצרן. השירות ניתן מדי יום ובכל שעה. לא צריך מזווה וארונות אחסון גדולים. יש שיגידו שאפשר לוותר גם על המקרר.

רחפן נושא משלוח
בלומברג

אם רוצים השוואה מעולם התחבורה: העשירים שעוברים מהפרוור העירה כבר אינם צריכים את שני מקומות החניה הצמודים לבית — מפני שוויתרו על המכונית שהיתה להורים שלהם. אבל אין זה אומר שעשירי הדור הבא ילכו לתחנת האוטובוס ברחוב המסחרי ויחכו שיגיע, או ייסעו ברכבת עם כולם. העשירים יזמינו אובר או שירות מקביל — כלומר מכונית צמודה עם נהג שמגיע לכל מקום בכל רגע נתון. שירותים אלה מייתרים את האחזקה של כלי רכב. שירות הסעות הרבה יותר נוח, אישי, זמין, יוקרתי — וחוסך במקום במרחב הפרטי.

יופה מאמינה כי השילוב בין השטח המצומצם לבין הדרישה לזמינות השירותים יוביל לבניית מגורי יוקרה שיהיו שילוב בין בתי דירות לבית מלון. היא מסבירה כי כיום יש במגדלי היוקרה חדר כושר, בריכה ושוער, שהוא גם שומר וגם מתפקד כדלפק קבלה הקולט שליחויות כמו ניקוי יבש וחבילות. בעתיד יציעו מגורי היוקרה שירותי ניקיון, תחזוקה, כביסה, ומזון, והם יהיו זמינים וכלולים במחיר ועד הבית, עד רמה של שירות חדרים. הדבר יהיה באמצעות חברות ניהול ואולי באמצעים אוטומטיים, תוך שימוש באביזרים וטכנולוגיות שיתפתחו בתעשיית IOT — האינטרנט של הדברים.

לשירותים כאלה יש מחיר, והוא יתווסף לתחזוקה היקרה של המגדלים המוכרת כיום. "ההצטופפות בערים מחייבת בנייה לגובה — אין באמת ברירה אחרת. רוב הבינוי בעתיד יצטרך לתת מענה להסדרה של המתח בין ניצול יעיל של משאב הקרקע עם דרישות התחזוקה השוטפת", אומר האדריכל צור. הוא עצמו גר באחד ממגדלי היוקרה במרכז תל אביב, ומסביר מדוע עשירים המסכימים לעבור מבית פרטי לבניין משותף רוצים לגור עם אנשים כמותם: "כשמגיע הרגע שבו צריך לגייס כסף לשם תיקון או שיפור מתבקש בבניין, מתחילות בעיות בגלל פערים ברמות הכנסה — אלה לא רוצים לתקן את הבריכה, ואלה כן; אלה מוכנים לשיפוץ של הגינה בכניסה, אבל אלה לא רואים סיבה להוציא עכשיו 3,000 שקל לא מתוכננים לשם כך. לאנשים במעמד כלכלי שונה יש דרישות וציפיות שונות. ההפרדה לבניינים של עשירים ובניינים של בעלי הכנסה בינונית נוגדת את הרעיון של עירוב אוכלוסיות, אבל צריך לומר את האמת, כשיש עירוב קשה יותר לשמור על רמה ועל יוקרה".

מה הפתרון? צור אומר כי הוא צופה שעתיד התכנון יביא זאת בחשבון. יהיו פרויקטים של הרבה דירות קטנות להרבה דיירים שיחד יכולים לממן תחזוקה ברמת שירותים טובה. כדוגמה הוא מביא את מגדלי מיד טאון שתיכנן, שבהם יגורו בדירות קטנות יחסית 325 דיירים, "מספיק כדי להחזיק גם בריכה, חדר כושר ושומר", כדבריו. הקצה השני הוא מגדל היוקרה ברחוב רמז בתל אביב, שבו השירותים ברמה גבוהה במיוחד וגרים בו רק 45 דיירים בדירות גדולות ויקרות בהרבה.

פרוייקט מידטאון תל אביב
מוטי מילרוד

חוזרים למאה הקודמת?

טרנד יוקרה חדש שמתחיל להתפשט הוא וילה יוקרתית בלב העיר — בית דירות סטנדרטי עם שש עד שמונה דירות שמאחדים אותן ליחידה אחת, כדי להשיג את הפרטיות והשליטה במרחב. פתרון מגורים כזה הוא יקר וייהפך ליקר יותר, מכיוון שיהיה יותר ויותר נדיר ככל שיתרבו הדירות במגדלי יוקרה, וככל שמתבררת המורכבות של החיים עם ריבוי דיירים בעלי צרכים שונים ויכולות שונות.

העתידן ד"ר דוד פסיג אומר כי בישראל אין יוקרה ממש, ודאי לא במרכז העיר כשכולם רואים. "מגה־יוקרה כמו באחוזות של מיליארדרים בארה"ב או בתי פאר עם ברזים מזהב כמו באירופה, אין כאן. להיות עשיר בישראל זה לא פוליטקלי קורקט. אם יש בית מפואר במיוחד — מיד עולה השאלה מאיפה הכסף". לכן, לדבריו, היוקרה כאן היא טרנד, שמתחלף לטרנד אחר כשהראשון נהפך לשכיח. הוא סבור כי בעתיד פיתוחים ושכלולים טכנולוגיים המייצגים בנייה ועיצוב פנים יוקרתי, יאבדו את ערכם המבדל, משום שיהיו בהישג ידם של רבים ולא יעידו על סטטוס חברתי. מה יהיה נדיר? טבע. לא גינון מלאכותי, טבע ממש. פסיג מתכוון לבנייה בכללי ביופיליה — טרנד אדריכלי לשימוש בחומרים טבעיים והתייחסות לסביבה, ככל שהיא קיימת באזור.

פסיג סבור כי השאיפה לפרטיות תגבר על יתרונות העיר, וכי היעדרה יחזיר את העשירים לבתי יוקרה צמודי קרקע בספר העירוני. "יישובים מסוגם של המושב רישפון, והקיבוצים געש ושפיים — הקרובים לעיר העשירה שבה יש מוזיאון, בית חולים משוכלל וחנויות, אבל רחוקים מההמולה, הם יוקרת העתיד. כדי להתגבר על הפקקים, העשירים יחזיקו מסוקים פרטיים שינחתו על גגות המגדלים בעיר הגדולה, ודאונים אוטונומיים יפתרו את בעיות האספקה השוטפת של צורכי שגרה. כך העשירים יקבלו שירות ונגישות, בלי לוותר על הנוחות שטמונה במגורים פרטיים".

גם יופה סומכת על הטכנולוגיה, אבל באופן אחר: "בעתיד יהיו שירותים שישיגו שקט ופרטיות גם בעיר. אנשים ישלמו ויקבלו בתמורה הבטחה לפרטיות. גם מתוך מערכות טכנולוגיות". ואם נחזור לעניין הפרטיות שבה התחלנו כמרכיב חשוב ביוקרה, נזכיר שכיום הטכנולוגיה היא האיום העיקרי עליה, ולא השכנים מהדירה הסמוכה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#