ותודה לגינדי: כך קיבלנו מאות דירות חדשות במחירים שפויים באזור הכי מבוקש בישראל - נדל"ן - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ותודה לגינדי: כך קיבלנו מאות דירות חדשות במחירים שפויים באזור הכי מבוקש בישראל

פרויקט השוק הסיטוני מציע דירות בעייתיות המנותקות מהעיר - שאיכות התכנון הפנימי שלהן מורידה את שכר הדירה ■ התושבים השיגו דיור מוזל באמצעות השוק החופשי, וגם המשקיעים שרכשו דירות במיזם לא הפסידו, רק הרוויחו קצת פחות

108תגובות
פרויקט השוק הסיטוני. תוכנן כמתחם, ולכן לדירות רבות יש כיוון אוויר אחד
דודו בכר

בלי להפחית מגודל ההחמצה של פרויקט השוק הסיטוני שמתבטאת באכזבת המשקיעים מהתשואה הנמוכה מציפיותיהם, יש למצב הקיים גם היבט משמח. בזכותו קיבלנו בלב תל אביב, האזור הכי מבוקש בישראל, מאות דירות חדשות עם חניה ומעלית ובמחירים שפויים. מקור הפער בין הציפיות לתוצאה הוא מחדל בתכנון השטח.

איך זה קרה? המגרש הגדול האחרון שהיה פנוי לבנייה במרכז תל אביב תוכנן כמתחם: בתי הדירות, שטחי המסחר ומוסדות הציבור נוצקו לגוש בנוי מוקף כבישים, במקום להיבנות על רחובות רגילים שימשיכו את רשת הדרכים בעיר שמסביבם. העיצוב כה סגור ואינו נגיש לעובר ברחובות הסמוכים, עד שאדם שהגיע לאזור לראשונה השבוע וחיפש את דרכו פנימה, תהה היכן מיקמו את הקודן (לוח ספרות אלקטרוני) שעליו צריך להקיש כדי לקבל אישור להיכנס לשכונה.

גינדי - דלג

התכנון המתחמי יצר בניינים צמודים זה לזה, כחומה המקיפה חצר פנימית. לכן, לדירות רבות יש כיוון אור ואוויר אחד, ומרפסות שאפשר להושיט דרכן חלב וסוכר לשכן מעבר למעקה. הסגנון המתחמי מגביל גם את הנוף: מהצד הפנימי של חומת המבנים, הדירות משקיפות למדשאה שמעברה סלון השכנים, ואילו דירות בצד החיצוני של החומה סופגות רעש ואדי אגזוז של עורק תחבורה ראשי, נטול מעברי חצייה ומצויד בגדר הפרדה.

רחוב החשמונאים המסחרי והעירוני, המקיף את הפאה הצפונית של השוק הסיטוני, נהפך לכביש נטול תשתיות חצייה להולכי רגל בגלל הפרויקט. הסיבה היא נוסחאות תכנון הקושרות תוספת דירות עם הרחבת כבישים. התוצאה הצפויה של מהלך ההרחבה היא עורק תחבורה פקוק בשעות הלחץ — כמו בפרוורים בשעות שבהן יוצאים לעבודה בבוקר — וכביש סואן כל שעות היום, כמו במרכז עיר פעיל.

אילו תוכננה השכונה על רחובות רבים וצרים בשתי וערב, רשת הדרכים היתה מפזרת את תנועת כלי הרכב באופן מגוון ומדויק יותר (יבין זאת כל משתמש ווייז). זמן הנסיעה לא היה מתארך, והיו נחסכים עצבים, צפירות, פיח, רעש וגם כמה עשרות אלפי לחיצות גז־ברקס. בנוסף, היו יותר חזיתות שפונות לרחוב ונוף יותר מעניין מהחלונות והמרפסות של הדיירים.

מהמרפסות לא רואים נוף. הן משקיפות אל מרפסות השכנים דרך גינה סגורה
מירב מורן

ללמוד את הלקח

כשהתחילה המכירה של דירות השוק הסיטוני לפני שבע שנים, הן נדמו כמציאה: דירה במרכז תל אביב ב–2–3 מיליון שקל, בפרויקט שעטה אצטלת יוקרה. משקיעי הנדל"ן שקנו בפרויקט קיוו שמחיר הרכישה הנמוך ומחירי הדיור והשכירות הגבוהים בתל אביב יניבו תשואה גבוהה על ההשקעה.

באופן טבעי, הם מאוכזבים. בסוף הבנייה, הנכס בקושי הדביק את עליית מחירי הדירות בכל הארץ, ועלה קצת פחות מזינוק מחירי הדירות בסביבה הקרובה אליו. דמי השכירות שדיירים מסכימים לשלם נמוכים בהרבה בהשוואה לתקוות הגדולות של המשקיעים. עם זאת, אין מדובר בהשקעה שירדה לטמיון. הם הרוויחו, רק קצת פחות. ב–2010 השקיעו ישראלים כספים במתחמי דיור ומסחר בארה"ב ובמזרח אירופה — שם אפילו את הקרן קשה להוציא עד היום.

מאוכזבים אחרים הם תושבי תל אביב המגיעים בעקבות מודעות מפתות כדי לשכור "דיור יוקרתי" בלב העיר. ההבטחה לדירה חדשה מהניילון עם חניה צמודה ומעלית מתנפצת למול דירה עם חדרים קטנים ואבזור מינימלי, מוקפת כבישים שלא נעים לצאת דרכם העירה ברגל.

את הנעשה אין להשיב, אך את הלקח יש ללמוד: מתחמים הם שיטת בנייה בזבזנית בשטח, שפוגעת באיכות הדירות ומצמצמת את הנגישות של הדיירים לסביבתם. עד שמנגנוני התכנון יפנימו את השיעור, נתנחם בנקודת האור: קיבלנו דירות מוזלות במיקום שמגדיל את אפשרויות התעסוקה, הצריכה, הבילוי והחברה של מי שיחליטו לגור בהן — גם אם לפרק זמן קצר עד שתהיה אפשרות לעבור לדירה טובה יותר באזורים הוותיקים המחוברים באופן מוצלח יותר לעיר.

הדיור המוזל נולד בלי תוכנית ממשלתית שמחלקת אדמות מדינה בחינם ומדלדלת את הקופה הציבורית כמו מחיר למשתכן; בלי סובסידיות ממשלתיות בדמות הקלות מסוגו של חוק עידוד השקעות הון, המאפשר לבעלי בתים להשכיר דירות ולשלם מס מופחת על ההכנסות מהן; ובלי מנגנונים מנופחים בג'ובים ויועצים שמממנים המסים שלנו, כמו הגופים הממשלתיים שקמו בשנים האחרונות כדי לפתור את "משבר הדיור".

את מחיר טעויות התכנון ישלמו משקיעים שרכשו דירות מיזם פרטי, ושילמו תמורתן בכספם הפרטי. היזם ולקוחותיו שילמו מסים לקופת הציבור תמורת ההשקעה, כמו כל קונה רגיל של דיור. כך קיבלנו דיור בשכר דירה נמוך במאות ואלפי שקלים בהשוואה לדירות בסביבה, באמצעות השוק החופשי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#