מדרגות לשום מקום ונוף לעבודות הרכבת - למה לא שכרתי דירה בגינדי TLV - נדל"ן - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מדרגות לשום מקום ונוף לעבודות הרכבת - למה לא שכרתי דירה בגינדי TLV

המודעה נשמעת קוסמת: דירה חדשה, מיקום מרכזי, מתחם יוקרתי - ובמחיר נמוך להפתיע ■ בני זוג צעירים, שנהפכו לאחרונה למשפחה וחיפשו קורת גג שתתאים למימדיהם המתפתחים, ניסו וגילו שוב שאין דבר כזה מציאה בשוק השכירות

91תגובות
מתחם גינדי השוק הסיטונאי
דודו בכר

מה הייתם מעדיפים: דירה חדשה, אך עם לא מעט פגמים, במחיר מפתה - או דירה כמו שחלמתם עליה (חלומות רציונליים, כן?), אך במחיר גבוה ולוחץ?

זאת הדילמה שעמדה בפנינו כזוג צעיר, שהתווסף לו דייר חדש מהניילונים של איכילוב. רצינו לזכות את הדייר החדש בחדר משלו, שיעזור לכולנו לישון קצת יותר טוב בלילות. משום שהעבודה של שנינו בתל אביב, חיפשנו באופן טבעי קודם כל דירה בתוך העיר, ולא בגלות של גבעתיים או רמת גן.

דירת שלושה חדרים סבירה עם מעלית מושכרת כיום בעיר בכ-7,000 שקל בחודש לכל הפחות, כך שהמודעה על דירת שלושה חדרים חדשה - מקבלן, ב"פרויקט יוקרתי" במרכז העיר + מעלית + חניה, תמורת 6,000 שקל בחודש בפרויקט TLV של גינדי - קסמה לנו מאוד.  

אז הלכנו לראות. נפגשנו עם המתווך למרגלות קניון האופנה החדש. מדרגות נעות מובילות מהקניון לפרויקט הדירות, אך הן לא עבדו, אז הרמנו את העולל והעגלה בידיים. המתווך הבטיח שהמדרגות יחלו לפעול בקרוב. מתי? לגבי זה כבר לא היה לו מושג.

נכנסנו לבניין. הוא עוד לא גמור, עמדת השומר לא מאוישת והמעלית מקרטעת, אבל המתווך הבטיח שאוטוטו הכל יסודר. מתי בדיוק? הוא לא יודע. נכנסנו לדירה. החלל בהחלט נחמד, אבל אז התחלנו לשוטט בו, ומה שמרחוק נראה מבטיח התגלה כרחוק ממבטיח.

בשירותים-מקלחת - אין חלון; במטבח - אין חלון (וגם המקום למקרר קטן. המתווך: "לא יודע למה הם עשו את זה ככה"); בממ"ד - החדר שמיועד ליונק - גם אין חלון (בעצם יש חלון, אך הוא פונה למסדרון הפנימי של הבניין). איך דור ההמשך ינשום? יש מזגן מפוצל, השיב המתווך.

מתחם גינדי השוק הסיטונאי
אייל טואג

אבל רגע, לא הכל חנוק. בסלון יש מרפסת וגם בחדר השינה, ושניהם פונים לאותו הכיוון. איזה? הכיוון של עבודות הרכבת הקלה כמובן, שאמורות להסתיים, לפי התכנון המקורי, בעוד כחמש שנים. הסתכלתי על המתווך. "אבל למה שנרצה לפתוח את החלון לכל האבק והרעש של העבודות?",  שאלתי. הפעם הוא כבר לא הגיב. כולה חמש שנים לא לנשום, מה יש?

"ומה עם ועד בית, כמה זה יוצא?", תהינו. 780 שקל בחודש, השיב המתווך. "וזה עוד אמור לעלות?". הוא שוב נאלם דום.

הבחורה שבאה לראות איתנו את הדירה כבר הספיקה לברוח, אפילו לא אמרה שלום. אנחנו היינו יותר מנומסים. "אוקיי, תודה, נחשוב על זה". חשבנו. החלטנו שתמורת כמה אלפי שקלים בחודש מגיע לנו קצת אוויר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם