הקבלנים גובים 6% יותר על דירות "ירוקות" - והישראלים מתנפלים - נדל"ן - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הקבלנים גובים 6% יותר על דירות "ירוקות" - והישראלים מתנפלים

מחקר השווה בין שני מיזמים סמוכים שהוקמו כמעט במקביל ובהם דירות עם מאפיינים דומים, ומצא כי אף שבפרויקט הירוק המחירים היו גבוהים יותר - הדירות נמכרו מהר יותר

38תגובות
הפרויקט של שיכון ובינוי שהוקם בבנייה ירוקה
רמי שלוש

רוכשי הדירות בישראל התחילו להעריך את היתרונות הגלומים בבנייה ירוקה. ההערכה מתבטאת בכך שהקונים מוכנים לשלם יותר עבור דירות שנבנו באופן זה, ובכך שהדירות נמכרות מהר יותר לעומת כאלה שהוקמו בבנייה רגילה. כך עולה ממחקר שערכו ד"ר יובל ארבל, מרצה בבית הספר לנדל"ן במכללה האקדמית נתניה, וד"ר דני בן־שחר, מרצה בכיר באוניברסיטת תל אביב המכהן כראש מכון אלרוב לחקר הנדל"ן בפקולטה לניהול, בסיוע חוקרים נוספים.

דני בן-שחר
מיכה לובטון

זהו מחקר ראשוני בישראל על כלכלה של מבנים ירוקים. רוב המחקרים בעולם התמקדו עד כה במה שמכונה פרמיה ירוקה — כלומר, תוספת המחיר שרוכשים מוכני לשלם על דירות ירוקות, לעומת דירות דומות שאינן כאלה. בדיקות לא מדעיות שנערכו בעבר בישראל הראו כי יזמים שהקימו דירות באמצעות בנייה ירוקה, נהגו לגבות בעבורן מחיר גבוה בעשרות אלפי שקלים לעומת מחירי דירות דומות שאינן ירוקות. ואולם בבדיקות אלה נמצא כי הרוכשים, במיוחד זוגות צעירים, לא תמיד נענו בחיוב לתוספת המחיר בעבור הבנייה הירוקה.

התקן הישראלי לבנייה ירוקה (5281), הושק לראשונה ב–2005, ועודכן פעמיים, ב–2011 וב–2016. יש בו כמה פרקים, ובכל אחד מהם דרישות לעמידה בתקנים בתחומי החיסכון באנרגיה. אחד הפרקים עוסק בחיסכון באמצעות תכנון האקלים בסביבת הפרויקט, כך שיתאפשר לנצל באופן טוב יותר את אור השמש ואת האקלים הסביבתי, ובכך לחסוך באנרגיה על חימום וקירור. פרק אחר עוסק בחיסכון במים, ומעודד שימוש במים אפורים (מים ממוחזרים שאינם ראויים לשתייה, אך יכולים לשמש להשקיה ולניקיון). בפרק נוסף מוגדרים נושאי בריאות ורווחה, ובהם אופן האוורור של הבניין (שימוש באוורור טבעי). כמו כן, סמיכות לתחנות תחבורה ציבורית מזכה את הפרויקטים בניקוד, לצורך עמידה בתו התקן.

גם הזמן הקצר יותר החולף עד המכירה מגדיל את הרווח ליזם

הפרויקט של אשדר. מיזמים סמוכים הנמצאים באותו רחוב בקרית השרון בנתניה
רמי שלוש

בבדיקה שערכו ארבל ובן־שחר, בסיוע ד"ר שרון הורסקי מהאוניברסיטה העברית בירושלים ונאור ורסנו, דוקטורנט באוניברסיטת בר־אילן, נערכה השוואה בין שני מיזמים סמוכים ברחוב האלונים בשכונת קרית השרון בנתניה. בכל אחד מהם יש שלושה מגדלים של כ–20 קומות. הפרויקט הראשון הוא של שיכון ובינוי, ויש לו תו תקן ירוק; ואילו השני של חברת אשדר הוקם בבנייה שאינה ירוקה. כל הדירות נמכרו בין 2009 ל–2014.

בבדיקה נמצא כי הזמן שעבר עד למכירה של כל יחידות הדיור בפרויקט הירוק היה קצר יותר באופן ניכר לעומת המבנה האחר. בעוד ממוצע הזמן עד למכירה של דירות בבנייה שאינה ירוקה היה 18–21 חודשים, ממוצע הזמן למכירה של דירות בפרויקט הירוק היה 4–13 חודשים בלבד. "הפרשי זמן המכירה שקולים לפרמיה ירוקה עקיפה (באמצעות קיצור הזמן עד המכירה) בסדר גודל של 1.8%–5.3% משווי הנכס", מסבירים החוקרים.

בנוסף, נמצא כי הדירות במיזם הירוק של שיכון ובינוי היו יקרות עד 4.5% מהדירות בפרויקט של אשדר. החוקרים מצאו גם שקיים קשר בין הפרמיה הירוקה העקיפה לבין הפרמיה הירוקה הישירה (דרך המחיר): כשהפרמיה העקיפה פוחתת, הפרמיה הישירה עולה. לפיכך, בהתחשב גם במחיר וגם בזמן עד למכירה, החוקרים אומדים את שיעור הפרמיה הירוקה הממוצעת ב–5.3%–6.3% משווי הנכס.

האם אפשר לתלות את הפערים במחיר ובמזמן בשוני במאפיינים הסוציו־אקונומיים של רוכשי דירות בשני הפרויקטים? החוקרים בדקו זאת: "להפתעתנו, אף שבחנו רשימה ארוכה של מאפיינים של משקי הבית — ובהם הכנסה, תעסוקה, גודל משק בית, שנות לימוד, גיל ראש משק הבית, דפוסי הצבעה לכנסת, דפוסי עישון ופעילות גופנית — לא איתרנו כל הבדל מובהק בין תכונות של משקי בית המתגוררים במבנים הירוקים לבין אלה הגרים במבנים שהוקמו לא בבנייה ירוקה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם