העליון הגדיר כללים ברורים לעקרון "המזהם ישלם" - נדל"ן - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

העליון הגדיר כללים ברורים לעקרון "המזהם ישלם"

בית המשפט העליון פסק כי משרד הפנים יקבע מהם אותם גבולות גזרה ברורים בתחום הטלת אגרת האשפה, וכך הרשויות המקומיות וגם בעלי העסקים יוכלו לדעת לאן פניהם מועדות - ובעיקר מה המשמעות הכספית של האמירה המזהם ישלם

4תגובות
אליהו הרשקוביץ

עקרון "המזהם משלם" עמד באחרונה שוב לפתחו של בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים בעניינים מינהליים. ב–2014 קבע בית המשפט העליון בעתירה של עיריית חולון נגד משרד הפנים כי יש לקבל את העיקרון של המזהם ישלם. בפסיקתו קבע כי עיריית חולון היתה זכאית לחוקק חוק עזר עירוני, שמטיל חובת תשלום אגרת פינוי אשפה על אותם בעלי עסקים בתחומה שמייצרים אשפה עודפת בכמות חריגה.

בתי המשפט נדרשו לדון בשתי סוגיות: ראשית, אם תשלום בעבור פינוי האשפה אינו נכלל בתשלום הארנונה של בעלי העסקים לרשות, ולכן הרשות אינה יכולה לחייב את העסק בתשלום נוסף. שנית, אם לרשות יש סמכות וכלים לבחון את כמות האשפה שנישומים בתחומה מייצרים, ולקבוע כי מעל לגבול מסוים או סוג מסוים של אשפה — יש לשלם בנפרד אגרת אשפה או לחייב את הנישום לבצע פינוי עצמי של אשפה זו.

על פי העיקרון הברור של המזהם משלם, לרשויות יש סמכות לדרוש תשלום בעבור אשפה בכמות חריגה — אך אז עלתה השאלה מהי אותה כמות חריגה וכיצד ניתן לקבוע אותה?

הסוגיה קיבלה תפנית בפסק דינו של בית המשפט העליון, בערעורה של עיריית חיפה נגד רשת מלונות דן, שאוחד עם עתירתם לבג"ץ של כמה בעלי עסקים ביבנה נגד חוק עזר פינוי האשפה של העיר. בהליכים שנוהלו בבית המשפט העליון, ביקשו השופטים את עמדת הרגולטור, משרד הפנים, בנושא זה.

פסק דינם של השופט עוזי פוגלמן, בהסכמתם של השופטים נעם סולברג וניל הנדל, שניתן באחרונה, קבע כי כדי להסדיר נושא בעייתי זה יפרסם משרד הפנים הנחיות גורפות ומבחנים ברורים לכלל הרשויות המקומיות בישראל עד 31 באוגוסט 2017. החל במועד זה עד 31 בדצמבר 2017, יבחנו הרשויות המקומיות את הנחיות משרד הפנים ואת חוקי העזר שלהן והתעריפים הקבועים בהם, ויגישו, אם יחפצו, את חוקי העזר התואמים את ההנחיות שיפורסמו לאישור משרד הפנים, ומשרד הפנים יידרש לאשר או לדחות את חוקי העזר המתוקנים עד 1 באפריל 2018.

החלטת בית המשפט יוצרת למעשה תקופת מעבר עד 1 באפריל 2018, שבה ימשיכו הרשויות לפעול כפי שפעלו עד היום, אך בד בבד יוצרת הסדרה של תחום האשפה באופן כלל־ארצי.

עד עתה לא היה ברור אם וכיצד אפשר באמת להחיל את עקרון המזהם ישלם בפועל על ידי הרשויות המקומיות. בית המשפט העליון פסק כי משרד הפנים יקבע מהם אותם גבולות גזרה ברורים בתחום הטלת אגרת האשפה, וכך הרשויות המקומיות וגם בעלי העסקים יוכלו לדעת לאן פניהם מועדות, ובעיקר מה המשמעות הכספית של האמירה המזהם ישלם.

הכותבים הם עורכי דין ממשרד פריש שפרבר ריינהרץ ושות', מומחים במיסוי מוניציפלי



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#