אפילו הצרפתים העשירים בורחים: תושבי החוץ נעלמו משוק הדירות הישראלי - נדל"ן - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אפילו הצרפתים העשירים בורחים: תושבי החוץ נעלמו משוק הדירות הישראלי

היחלשות המטבעות הזרים, התייקרות הדירות והידוק הרגולציה על כסף שמקורו בחו"ל הפך את רכישת הדירה למשימה קשה יותר - גם עבור יהודים צרפתים אמידים

206תגובות
חוף נתניה
עופר וקנין

התרסקות היורו והליש"ט, החמרת הרגולציה על כספים של תושבי חוץ והעלייה במחירי הדירות בישראל הבריחו את רוכשי הדירות הזרים — ומספר העסקות שבוצעו על ידיהם בשנה האחרונה צלל. לפי נתונים שפירסם אתמול אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר, ברבעון השני של 2017 הגיע מספר הדירות שנרכשו על ידי תושבי חוץ לרמה הנמוכה ביותר מאז השיא של תקופת הפיגועים באינתיפאדה השנייה, ב–2003.

391 דירות נרכשו ברבעון השני על ידי תושבי חוץ — ירידה של 11% לעומת הרבעון הראשון של 2017, ושל כ–70% לעומת הרבעון השני של 2015, שבו מספר הדירות שרכשו תושבי החוץ היה יותר מ–1,200.

הדרת רגליהם של הרוכשים הזרים באה לידי ביטוי, בין השאר, בהיעלמותם של ירידי הדירות שנערכו בעבר מדי אוגוסט לתושבי החוץ שבאו לנפוש בישראל. גם הירידים המקבילים שנערכים כיום בחו"ל ריקים מרוכשים.

"לפני כמה חודשים נכחתי בכנס מכירות נדל"ן בלונדון", מספרת ענת ריזנברג, זכיינית ובעלי סניפי רשת התיווך אנגלו־סכסון בנתניה. "בשנים הקודמות היינו מסיימים יריד שכזה עם 60–70 רוכשים פוטנציאלים לפחות. הפעם, לא רק שכמעט אף אחד לא התעניין ברכישת דירה, אלא שגם היו לא מעט בריטים שביקשו למכור את הנכסים שהם מחזיקים בישראל".

כתבה נרחבת שתפורסם מחר ב–Markerweek מנתחת את הסיבות המרכזיות להיעלמותם של רוכשי הדירות תושבי חו"ל. לצד התייקרות הדירות בישראל בשנים האחרונות, מעלה הבדיקה כי בבסיס התופעה עומדת בין היתר ההיחלשות הדרמטית של היורו והליש"ט בשנתיים האחרונות, ובמידה פחותה גם של הדולר. לאחר כמה שנים של יציבות, שבה נע שער הליש"ט סביב 6 שקלים, צלל המטבע ביוני 2016, בעקבות הצבעתו של הציבור הבריטי בעד הברקזיט, ומאז הוא המשיך ונחלש עד שפל של 4.47 שקלים במארס השנה — צניחה של 25% בתוך תשעה חודשים. מאז חלה התחזקות קלה של המטבע, ואתמול נקבע שערו היציג על 4.6347 שקלים.

גם היורו נחלש משמעותית לעומת השקל בשנים האחרונות. ב–2008–2009 עוד נע שערו בטווח של 5.50–5.70 שקלים, ואילו עד סוף 2014 הוא ירד ל–4.90 שקלים, ומאז נחלש שערו בכ–24% בתוך כשנתיים עד לשפל של 3.82 שקלים במארס. בחודשים האחרונים חזר היורו להתחזק, אך גם עתה הוא נסחר תמורת 4.2677 שקלים בלבד.

השקל התחזק והמשקיעים נפגעו - שער הדולר - הירידה מהשיא לשפל

המשמעות היא כי בעבור דירה שמחירה 1.5 מיליון שקל, שילם הרוכש הצרפתי בראשית 2015 כ–300 אלף יורו, ורוכש בריטי כ–250 אלף ליש"ט — ואילו בתחילת 2017, רכישת דירה באותו מחיר דרשה 390 אלף יורו או 330 אלף ליש"ט, בהתאמה. בשני המקרים, המחיר במט"ח עלה בכ–30%, וזאת מבלי שמחירה של הדירה בשקלים השתנה. אלא שכפי שיודע כל ישראלי — בשנתיים המדוברות הוסיפו מחירי הדירות לעלות בעוד כ–15%. השילוב בין היחלשות המטבעות הזרים והמשך התייקרות הדירות בישראל הפך את משימת רכישת הדירות כאן לקשה — אפילו ליהודים צרפתים אמידים.

גורם מרכזי נוסף המסביר את הירידה ברכישות של תושבים זרים, הוא הידוק הרגולציה מצד בנק ישראל ומערכת הבנקאות על חשבונות בנק שמקורו של הכסף שבהם נמצא בחו"ל, במסגרת הצטרפותה של ישראל בשנים האחרונות למעגל המדינות הנלחמות בהלבנת הון — וזאת לאחר שנים ארוכות של עצימת עיניים בנושא.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#